טאואר
צילום: טאואר

פנסוניק מוכרת את יחידת המוליכים למחצה, טאואר ירדה ב-3.2%

הענקית היפנית יוצאת מתחום המוליכים למחצה תמורת 250 מיליון דולר.  העסקה כוללת מכירה של חלקה במיזם ה- TPSCo שבו טאואר שותפה. טאואר לא פרסמה עדיין תגובה לעסקה
עמית נעם טל | (7)

מניית חברת טאואר הישראלית (סימול:TSEM), העוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה, בלטה היום עם ירידות של 3.2%. ברקע לירידות, שותפה של החברה הודיעה על יציאה מהתחום. 

חברת פנסוניק היפנית פרסמה אמש כי הוא צפויה למכור את יחידת המוליכים למחצה הכושלת שלה לחברת Nuvoton Technology Corp תמורת 250 מיליון דולר. המכירה היא חלק מתכניותיה של פאנסוניק לקצץ כ-100 מיליארד יין בעלויות הקבועות עד מרץ 2022.

המכירה הנוכחית כוללת יציאה מהמיזם TPSCo, שבו טאואר מחזיקה כ-51% והשאר הוחזק עד כה ע"י חטיבת השבבים של פנסוניק. טאואר ופנסוניק הקימו את המיזם המשותף במהלך 2014, כאשר שטאואר השקיעה  7.5 מיליון דולר וקיבלה גישה לכושר הייצור של שלושה מפעלים לייצור שבבים אנלוגיים של פנסוניק ביפן.

נציין כי טאואר לא הציגה עדיין התייחסות לעסקה משמעותית זו.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דעה אחרת 30/11/2019 12:53
    הגב לתגובה זו
    winbond ידועה בתעשיה כיצרן שמשתמש בגאומטריה ישנה חלקה בת 30 שנה. כניסתה של winbond במקום פאנסוניק מעידה להערכתי כי בטווח הארוך פאנסוניק מעדיפה ללכת על יצרני סיליקון שיכולים לתת לה גם 7nm במקום לתחזק מפעל שעלות הקמתו מיליארדי $. מצד שני winbond במחיר נמוך יחסית מבטיחה לעצמה הספקה של גאומטריה עד כדי פי 10 יותר מתקדמת ממה שיש לה כיום (40nm) וכבעלים של חצי מהמפעלים היא גם שולטת בעלויות ובזמינות קווי היצור. כאשר תעמוד בעתיד השאלה מה יעלה לפס היצור winbond כבעלים תדאג שהמוצרים שלה יעלו גם אם קיים לקוח אחר ששולי הרווח ממנו רווחיים יותר. התעשייה הזאת נעה בין עודף כושר יצור למחסור וזמני הספקה ממושכים. לעניין tower יתכן והמעבר מפאנסוניק ל- winbond יכול להואיל לה למלא קווי יצור שמדי פעם מתרוקנים.
  • 3.
    טאוור תרשום רווח הון של 250 מיליון דולר (ל"ת)
    לילי 30/11/2019 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רוני 29/11/2019 22:29
    הגב לתגובה זו
    שותפתה 49% של טאואר 51%, מוכרת את ענף הרכיבים ומעבירה אותו טייוואן, לחברת הרכיבים הענקית ניסיון טכנולוגיות. השותפות עברה מיפן לטאייוואן. לדעתי, רק טוב מאד עשוי לצמוח מכך.
  • למה היא יורדת ואיך זה קשור לטאואר . שהרי היצור ימשיך (ל"ת)
    אז 30/11/2019 06:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גד 29/11/2019 18:35
    הגב לתגובה זו
    טאואר מחזיקה 51% במיזם ועכשיו תיכנס שותפה חדשה.כושר הייצור והשיווק ישתפרו וגם הרווח.
  • איש שמכר 29/11/2019 20:04
    הגב לתגובה זו
    לדעתי הכיוון שלה 20 דולר
  • לילי 30/11/2019 07:28
    המשמעות העסקית טובה לטאוור .1 פנסוניק תמשיך לרכוש רכיבים 2 לקוחות חדשים יצטרפו 3 מחיר המכירה מהמפעל יגדל . המשמעות הפיננסית - רישום רווח הון של 250 מיליון דולר .
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות: