אחרי שבוע קשה במיוחד בשווקים עם ירידות של 2%, מה צפוי השבוע?
רגע לפני פתיחת המסחר מעבר לים, הנה כמה מהגורמים המרכזיים שעלולים להשפיע על השווקים.
אחרי שביום שישי טראמפ העלה את המכסים על סחורה סינית ל-25%, השאלה השבוע היא איך תגיב סין, אבל גם מה תהיה ההשפעה על הסחר הבינלאומי בכלל. בתוך כך, ביום שבת טראמפ יודיע על החלטתו בדבר הטלת מכסים על רכבים אירופאיים מה שעלול לטלטל את כלכלת גוש האירו.
ביום רביעי יתפרסמו היקפי המכירות הקמעונאיות בארה"ב לחודש אפריל, נזכיר כי במרץ המכירות זינקו באחד נקודה שישה אחוז, העלייה הגדולה ביותר מאז 2017 שמעידה על התחזקות כוח הצריכה האמריקאי. אך נכון לעכשיו הצפי לאפריל חלש הרבה יותר, עם גידול של שתי עשיריות האחוז בלבד.
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן בגוש האירו וזאת לאחר שבשבוע שעבר האיחוד האירופי חתך את תחזיות הצמיחה ביבשת והיורו נחלש. ההערכה היא שנראה המשך עליית מחירים מתונה של אחד נקודה שבעה אחוזים, כלומר לא מדובר בעליות שיגרמו לשינוי במדינות המוניטרית.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד באירופה, ביום שלישי יתפרסם מדד זד.אי.דבליו בו משקיעים ואנליסטים חוזים את הסנטימנט הכלכלי בגרמניה לחצי שנה קדימה. המדד נמצא בעלייה כבר חצי שנה ובחודש שעבר היה חיובי במיוחד אחרי דחיית הברקזיט והתקדמות בהסכם הסחר. מעניין יהיה לראות האם האופטימיות תימשך במאי.
ולסיום, סין. ביום רביעי יתפרסם נתון הייצור התעשייתי השנתי עם צפי לצמיחה של שישה אחוז. יש לציין כי בחודש שעבר רשמה הענקית מהמזרח את הזינוק הגדול ביותר ביצור מאז 2014. יש אנליסטים שמייחסים את הזינוק לתמריצי הממשלה אך יש הטוענים שאין לסמוך על נתוני המאקרו המגיעים מהמשטר הקומוניסטי
- 2.מה שצפוי הוא עוד שבוע קשה (ל"ת)מינוס 13/05/2019 17:30הגב לתגובה זו
- 1.השווקים עלו יפה. תוהה אם עכשיו יגיע התיקון מטה. (ל"ת)מעניין 12/05/2019 15:17הגב לתגובה זו
- תיקון כבר התחיל השאלה כמה ימשיך (ל"ת)המשקיע 13/05/2019 11:39הגב לתגובה זו

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
אחרי חודשים של פחד מאינפלציה, תשומת הלב בשווקים עוברת לחשש מהאטה; מלחמת הסחר כבר לא נתפסת כאיום על המחירים אלא על קצב הצמיחה, והפד צפוי להמשיך במדיניות זהירה
עד לאחרונה, כל התבטאות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין גררה חשש מהתפרצות אינפלציונית, אך זו התבררה כדאגת שווא כאשר מדדי המחירים האחרונים בארה"ב הפתיעו לחיוב. לכן, המשקיעים עברו להתמקד בעיקר בהשלכות על הצמיחה, כך על פי סקירת המאקרו השבועית של רפי גוזלן, כלכלן
ראשי ב-IBI, שציין שתגובת השווקים בשבוע האחרון שיקפה תפיסה חדשה - החשש הוא מהאטה כלכלית ולא מעליית מחירים.
הסיבה לכך נובעת, בין היתר, מהאינפלציה בארה"ב שנשארת מתונה מעט מתחת ל-3%, ובשינוי סדרי העדיפויות של הפד שמעניק לאחרונה משקל רב יותר למצב התעסוקה.
באותו נושא, בשל השבתת הממשל, מדד המחירים לצרכן בארה"ב לא פורסם ב-15 לאוקטובר והפרסום נדחה ל-24 לאוקטובר. נראה כי המשקיעים מבינים שהמשק האמריקאי פגיע יותר להידוק תנאים פיננסיים מאשר לעלייה במכסים והמסרים המרגיעים מצד ממשל טראמפ, כולל רמיזות להקלה אפשרית במכסים,
חיזקו את ההערכה שהממשל מנסה למנוע פגיעה חדה בשווקים.
מהצד הסיני, המגבלות על המינרליים הפתיעו את השווקים ושתי תובנות מרכזיות עולות מהמהלך הסיני. הראשונה, נראה שבבייג’ין מבינים כעת שהחולשה האמיתית של הכלכלה האמריקאית אינה בסחר עצמו, אלא בתנאים הפיננסיים. בארה"ב, שבה הצריכה הפרטית מהווה את עיקר הפעילות, רגישות השווקים לנפילה במחירי נכסים גדולה יותר מהשפעת המכסים על היבוא. ייתכן שדווקא המסרים המרככים של טראמפ, כולל האישור לפגישה עם שי וההצהרה כי שיעור המכסים לא יישאר גבוה לאורך זמן, חיזקו אצל הסינים את התחושה שהממשל מודאג יותר מהשווקים מאשר ממלחמת הסחר עצמה.
השנייה, תגובת השווקים האחרונה התמקדה בעיקר בחשש מהאטה בצמיחה, לא מהתפרצות אינפלציונית. ירידת התשואות באג"ח האמריקאיות והיציבות בציפיות האינפלציה משקפות את ההבנה שהפד מעניק בינתיים עדיפות לתעסוקה על פני
מחירים. מדד המחירים לצרכן שיתפרסם השבוע צפוי לעלות ב-0.4% (0.3% במדד הבסיסי), אך כדי לגרום לשינוי בגישת הפד תידרש הפתעה חריגה כלפי מעלה. בינתיים, הצמיחה ברבעון השלישי נראית טובה מהצפוי, כ-4% לפי הערכת מודל הפד באטלנטה, ולכן ב-IBI סבורים שהתחזיות להפחתת ריבית
חדה עד לרמות של 2.75%-3% בשנה הבאה נראות אופטימיות מדי, כל עוד שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7