לארי אליסון תרם 16.6 מיליון דולר לחיילי צה"ל

אליסון: "במשך 2,000 שנה, היינו עם ללא מדינה. אבל עכשיו יש; אין כבוד גדול יותר מלתמוך בחיילי צה"ל"
גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה אורקל צהל

ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה (FIDF) קיים ביום חמישי האחרון (ה'), את ערב ההצדעה השנתי לחיילי צה"ל של סניף לוס אנג'לס במלון 'בברלי הילטון', אליו הגיעו כ-1,200 אורחים מארצות הברית וישראל. סכום הגיוס השנה הגיע לשיא של 54 מיליון דולר לטובת רווחת חיילי צה"ל. בין התורמים הבולטים ניתן למצוא את מי שייסד את חברת אורקל (Oracle) - המיליארדר היהודי לארי אליסון שתרם סכום שיא של 16.6 מיליון דולר.

אליסון בן ה-73 מחזיק בכ-25% ממניות ענקית הטכנולוגיה אורקל (סימול: ORCL) שנסחרת בוול סטריט לפי שווי מדהים של 210 מיליארד דולר וזאת לאחר ראלי של 30% מתחילת השנה. כלומר שווי החזקתו של אליסון באורקל גדל מתחילת השנה בכ-12 מיליארד דולר והוא כיום היהודי השני הכי עשיר בעולם, אחרי מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג.

באירוע אמר אליסון כך: "במשך 2,000 שנה, היינו עם ללא מדינה. אבל עכשיו, יש לנו מדינה שהיא שלנו. לאורך כל השנים מאז הקמתה של מדינת ישראל, החיילים והחיילות האמיצים תמיד נקראו להגן על ביתנו בזמני סכנה. אני מאמין שאין כבוד גדול יותר מלתמוך באנשים אמיצים אלו, ואני מודה ל-FIDF על ההזדמנות לתמוך בחיילים אלו שנה אחר שנה. עלינו לעשות ככל שניתן להראות לחיילים שהם אינם לבדם".

ערב ההתרמה השנתי של סניף FIDF בלוס אנג'לס נחשב לאחד מאירועי הדגל של הארגון. חיים סבן, שאירח את הטקס ומכהן כיו"ר ערב הגאלה השנתי זו השנה ה-11 ברציפות, תרם 5 מיליון דולר, ואמר: "שנה אחרי שנה, התמיכה של הקהילה בלוס אנג'לס למען חיילי צה"ל ממשיכה להדהים אותי, והאירוע השנה שבר שיא של כל הזמנים עם סכום תרומה שטרם נראה. כינוס אירוע זה ב -11 השנים האחרונות הוא פריווילגיה גדולה, ושריל ואני מצפים להמשיך לקדם את המשימה האצילית של ארגון FIDF לתמוך בתכניות רווחה וחינוך לגיבורים האמיצים של צה"ל".

סבן הביא לאירוע את צמרת הוליווד והקהילה העסקית בארה"ב, כמו: ארנולד שוורצנגר, השחקן ג'רארד באטלר, ועוד.

נושא התרומות לצה"ל עורר במשך השנים ביקורות על טיב התרומות ובעיקר, הקשר הישיר בין תורמים ליחידות מסוימות, לרוב מיוחדות, שלעתים בא על חשבון יחידות רגילות או צרכים צבאיים כלליים. במהלך 2016 הציגה ראש מטה אגף כוח האדם בצה''ל, תא"ל מירב קירשנר, נוהל חדש שאוסר יצירת קשר ישיר בין יחידות צבאיות לתורמים, כמו גם תיאום ביקורים לא שגרתיים, יצירת "אירועים מיוחדים" לתורמים מסוימים או הנפקת ציוד מיוחד ליחידות יוקרתיות שאינו מסופק על ידי צה"ל עצמו באופן ישיר. זו גם ההזדמנות להזכיר כי תקציב הבסיס של צה"ל, לפני תוספות מיוחדות כגון הסיוע האמריקני, הנו 59 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מלך (ל"ת)
    אריאל 06/11/2017 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דוד 05/11/2017 08:25
    הגב לתגובה זו
    יבורך
  • 4.
    כל הכבוד לתורמים ולסבן ה"שמאלני" ...... (ל"ת)
    מנחם 05/11/2017 08:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קורמורן 05/11/2017 07:57
    הגב לתגובה זו
    ישראל כבר מזה שנים מדינה מצליחה מאד מבחינה כלכלית. לדברי מנהיגיה מהמוצלחות במערב. אז מדוע אנו ממשיכים ליזום ולקדם תרומות מנדבנים בתחומים החשובים ביותר בחיינו כאן ? למדינה יש די כסף, אפילו עודפים עד כדי הכרזות על כוונה להקטנת מסים ועדיין עומדים כעניים בפתחם של היהודים עשירי ארה"ב.
  • 2.
    דניאל 05/11/2017 00:03
    הגב לתגובה זו
    הכל טוב רק חבל שהכסף לא מגיע באמת לחיילים.כל הזמן שומעים על חיילים חסרי כל אבל כסף עש בשפע.צריך למיין את מי שזקוק ולתרום לו ישירות בלי מתווכים מושחתים.
  • 1.
    יפה מאד 04/11/2017 21:50
    הגב לתגובה זו
    לחיילים נזקקים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.