כשוורן באפט, האורקל מאומהה", מנתח השקעות הוא בראש וראשונה פועל בגישה הפונדמנטלית - ניתוח העסק, הדוחות הכספיים שלו, התזרים העתידי ואז קביעת השווי. ככה מוצאים הזדמנויות. ניתוח של מניות באופן שוטף ופרספקטיבה רחבה של מאות מניות ועשרות שנים, מספקים תובנות נדירות על המניות וזה מוביל להשקעות. בשנה האחרונה באפט ב"מוד" של מכירה. הוא מחזיק בעיקר מזומנים - 341 מיליארד דולר, הוא מימש שני שליש מהחזקתו הגדולה באפל, כשאפל היא עדיין ההחזקה הסחירה הגדולה ביותר, אל אם הוא מכר מניות בחודשים האחרונים ונגלה את זה בדיווח הבא של ברקשייר, חברת ההחזקות שדרכה פועל באפט.

אבל מעבר לבדיקה וניתוח של המניות בשוק, באפט גם מסתכל על המכלול. על המאקרו, על רמת המחירים ועוד. למה זה חשוב לו? לכאורה אפשר להגיד מה זה משנה למשקיעי ערך שבוחנים חברות מה קורה בשוק כולו, הרי הערך יוצף בחברות שהם משקיעים בהם בלי קשר להייפ בשוק לעליות חדות או למפולות, אבל זה לא מדויק וזה גם הסתכלות צרה יחסית. כשיש למשל ירידות בשוק - לרוב כולם נפגעים. חוץ מזה, כשיש ירידות - מגיעות הזדמנויות. משקיע לא יכול להשקיע בחברה ולהתעלם ממה שקורה בשוק כולו, הוא חייב להיות צמוד לאירועים השוטפים כדי לחפש ולזהות הזדמנויות נוספות, כדי לממש באם הוא רואה תהליכים של ירידות עתידיות, וההיפך לקנות אם הוא רואה הזדמנויות. לשוק כולו ולמחירים היחסיים יש השפעה גדולה על משקיעים, גם על משקיעי ערך.

ועל רקע זה, באפט פיתח מד פשוט שנקרא "מדד באפט" שהוא  מדד להערכת השוק כולו. כלומר, הוא עונה על השאלה האם השוק יקר, האם השוק זול. המדד כעת ברמת שיא היסטורית של 175% והממשעות היא שהשוק לפי המדד הזה יקר, אפילו יקר מאוד.

מהו מדד באפט?

מדד באפט הוא יחס פשוט שמשווה את שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית – השווי המצרפי של כל החברות הציבוריות – לתוצר המקומי הגולמי (GDP) של המדינה. הרעיון הוא לבדוק האם השוק צומח בקצב שמתואם עם הכלכלה הריאלית. באפט מתאר את המדד כ"המדד הטוב ביותר להערכת שווי השוק בכל רגע נתון". החישוב נעשה כך: לוקחים את שווי השוק, בדרך כלל לפי מדד Wilshire 5000 שמייצג את כל החברות הציבוריות בארה"ב, ומחלקים אותו בתמ"ג השנתי, כפי שמדווח על ידי הלשכה לניתוח כלכלי. התוצאה מוצגת באחוזים. רמה מתחת ל-100% מרמזת על שוק מוערך בחסר או הוגן, 100%-120% מצביעה על מחיר סביר, מעל 120% מעידה על הערכת יתר, ומעל 140% נחשבת טריטוריית בועה עם סיכון גבוה לתיקון.

• השותף של באפט לא האמין בזהב. היום הוא היה אוכל את הכובע
• וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המדד הגבוה כעת מונע על ידי אופטימיות סביב תחומים כמו בינה מלאכותית, בעוד הכלכלה הריאלית לא עומדת בקצב. שווי השוק של החברות מזנק, הכלכלה עולה בקצב משמעותית נמוך יותר. האם זה בהכרח מעיד על יוקר השוק? אפשר גם לשער שחלק גדול מהעלייה במדד נובעת מענקיות הטק שמניותיהן זינקו בשיעור מרשים בשנים האחרונות. מדובר בחברות שעל פי ההערכות ימשיכו להגדיל את רווחיהן כך שאולי משהו במודל של באפט צריך להשתנות. אולי פשוט החברות האמריקאיות הגדולות הפכו לכל כך גדולות בעולם ומייצרות רווחים גלובליים כאלו כך שאין בהכרח קשר הדוק בין השווי שלהן לתוצר האמריקאי. נכון שכאשר לוקחים את ה-5000 חברות הגדולות שנסחרות זה אמור לנטרל "חריגים", אלא שזה לא באמת חריג - חלק גדול מהחברות האמריקאיות מרוויח הרבה מפעילות גלובלית וזה לא מתבטא בתמ"ג של ארה"ב. 

חוץ מזה, יכול להיות שהעלייה בכמות החברות הנסחרות, משפיעה על היחס הזה והוא דורש עדכון. כלומר, ברגע שחברות פרטיות מצטרפות לבורסה, זה משנה את המדד בלי קשר באמת ליוקר המדד. דמייינו ש-2,000 חברות פרטיות גדולות יחלו להיסחר בוול סטריט, ברור שהמדד יעלה (התמ"ג לא יעלה, אבל שווי השוק של החברות יעלה) וזה בלי שום אירוע אמיתי שעשוי להשפיע על תמחור השוק. ועדיין - היחס הזה הוא בהחלט סוג של אינדיקציה, אם כי הוא כנראה דורש התאמות.      

היסטוריית המדד: רמזים לעליות וירידות

הנה מקרים מרכזיים שבהם המדד סיפק תובנות מדויקות או החטיא. ב-2000, בועת הדוט-קום דחפה את המדד ל-140%, רמה שציינה הערכת יתר חמורה. באפט הזהיר במכתבו לבעלי המניות ב-1999 שציפיות המשקיעים מופרזות, וחזה עשור של תשואות נמוכות. הוא צדק: מדד S&P 500 הניב תשואה שנתית ממוצעת של 2% בלבד במשך כמעט עשור, פחות מהאינפלציה, תקופה שזכתה לכינוי "העשור האבוד". 

• פיטורי ענק באמזון: 30,000 עובדים הולכים הביתה
• לא רוצים את איירובוט - המניה נופלת ב-33%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

 ב-2007, לפני המשבר הפיננסי, המדד שוב חצה את ה-140%. שוק הדיור בארה"ב התנפח, ובאפט, שצבר מזומנים, נמנע מהשקעות במניות יקרות. המשבר של 2008 הוביל לירידות של כ-50% ב-S&P 500, ובאפט ניצל את ההזדמנות והשקיע 20 מיליארד דולר בחברות כמו גולדמן זקס, מה שהניב רווחים משמעותיים. .

ב-2021, המדד הגיע ל-140%-150% על רקע ההתאוששות ממשבר הקורונה, ריביות אפסיות והזרמות כספים ממשלתיות. השוק חווה תיקון של כ-20% ב-2022, בעיקר במניות טכנולוגיה, כשמדד הנאסד"ק צנח. התיקון היה מתון יחסית למשברים קודמים, מה שמראה שהשוק יכול להסתגל לתנאים מסוימים, אך המדד זיהה את הסיכון. 

המדד גם זיהה הזדמנויות. ב-1987, לאחר התרסקות "יום השני השחור", המדד ירד מתחת ל-100%, והשוק התאושש במהירות. ב-2011, לאחר משבר החוב באירופה, המדד שוב הצביע על שוק מוערך בחסר, ובאפט ניצל זאת להשקעות בחברות כמו קוקה-קולה, מה שהוביל לעשור של עליות. 

כשלים של המדד, מדד שילר ומסקנה

הביקורת הגדולה נגד המדד היא התזמון שלו. המדד אינו מספק תזמון מדויק – הוא יכול לאותת על הערכת יתר שנים לפני תיקון, כפי שקרה ב-2018-2019, כשהשוק המשיך לעלות למרות רמות גבוהות. כלומר, משקיעים מפסידים את הרווחים שהשוק היה עושה אם הם היו נשענים על השקעה לפי המדד. 

כדי להבין את המדד לעומק, כדאי להשוות אותו למדד שילר PE (CAPE), שמחשב את מחיר ה-S&P 500 ביחס לרווחי החברות הממוצעים בעשור האחרון. מדד שילר עומד על כ-33, כפול מהממוצע ההיסטורי של 15-16, ומחזק את האזהרה של מדד באפט. ב-1999, לפני בועת הדוט-קום, שילר PE הגיע לרמות דומות, וכך גם ב-2007 לפני המשבר הפיננסי. שני המדדים יחד מציירים תמונה של שוק בסיכון, אך שילר מתמקד ברווחי חברות, בעוד מדד באפט משקף את היחס הכללי בין השוק לכלכלה. השילוב שלהם נותן תמונה רחבה יותר.  החולשה של מדד שילר היא בהסתכלות להיסטוריה. האם רווחי גוגל לפני 10 שנים רלבנטים להשקעה בה היום? לא בטוח, אבל כאן כנראה שהמדגם הגדול מנרמל את התוצאות, כשבכל אופן גם לפי המבחנים הנוספים - מכפיל רווח עתידי, מכפיל רווח היסטורי, והיחס מול האלטרנטבות - אגרות החוב הממשלתיות, השוק יקר. 

ההחלטה של באפט לצבור 341 מיליארד דולר במזומנים, תוך מימוש מניות בתיק הימנעות כמעט מוחלטת מהשקעות במניות ואף מניעה של רכישה חוזרת של מניות ברקשייר, משקפת כנראה את ההערכה של באפט שהמחירם יקרים. הוא לוקח את זה מהמדד ומן הסתם מניתוחים ובדיקות נוספות. נראה שבאפט מחכה לעסקאות שיופיעו כשהשוק יתקן, כפי שעשה ב-2008, כשהשקיע 20 מיליארד דולר בחברות כמו גולדמן זקס במהלך המשבר. באפט מאמין שאת הכסף הגדול מרוויחים בהמתנה להזדמנויות, כפי ששותפו צ'ארלי מאנגר אמר: "החוכמה היא להמר בגדול כשהסיכויים לטובתך, ולהמתין בשאר הזמן"