מיקרוסופט מכה את התחזיות ומזנקת ב-6% באפטר
החברה דיווחה על רווח למניה של 3.46 דולר עם הכנסות של 70.07 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 3.21 דולר על הכנסות של 68.48 מיליארד דולר
מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% פרסמה דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי, עם תוצאות שעלו על תחזיות האנליסטים הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות. החברה דיווחה על רווח למניה של 3.46 דולר ועל הכנסות כוללות של 70 מיליארד דולר,
בהשוואה לציפיות וול סטריט לרווח של 3.21 דולר למניה והכנסות של 68.4 מיליארד דולר. מדובר בגידול משמעותי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שבו הציגה החברה רווח של 2.94 דולר למניה והכנסות של 61.8 מיליארד דולר.
מנוע הצמיחה המרכזי של מיקרוסופט ממשיך להיות עסקי הענן שלה, כשפעילות הענן המסחרי הניבה הכנסות של 42.4 מיליארד דולר, מעל לתחזיות שעמדו על 42.2 מיליארד דולר. זוהי עלייה מרשימה בהשוואה ל-35.1 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2024. במיוחד בולטת ההצלחה של פלטפורמת הענן Azure, שהפכה בשנים האחרונות למתחרה משמעותית לשירות AWS של אמזון.
חטיבת הפרודוקטיביות ותהליכים עסקיים, הכוללת את מוצרי Office ושירותים נלווים, הציגה הכנסות של 29.9 מיליארד דולר, לעומת הערכות של 29.6 מיליארד. במקביל, חטיבת הענן החכם ו-Azure הגיעה להכנסות של 26.8 מיליארד דולר. נתון מעניין במיוחד הוא שהכנסות ה-Azure המיוחסות לבינה מלאכותית הגיעו ל-16%, מעל לתחזיות האנליסטים שעמדו על 15.6%, מה שמצביע על האצה באימוץ פתרונות בינה מלאכותית בקרב לקוחות החברה.
גם מגזר המחשוב האישי של מיקרוסופט, הכולל מכירות של רישיונות Windows ליצרני מחשבים, וכן את חטיבות המשחקים והחיפוש, הפתיע לטובה עם הכנסות של 13.4 מיליארד דולר, בהשוואה לציפיות של 12.6 מיליארד דולר. תחום זה צפוי להתחזק עוד יותר לקראת סוף השנה, עם סיום התמיכה ב-Windows 10 באוקטובר, צעד שלפי האנליסטים יעודד מכירות של מחשבים אישיים חדשים המגיעים עם מערכת ההפעלה Windows 11.
- וואן טכנולוגיות: ההכנסות בשיא של 1.15 מיליארד שקל; הרווח הנקי זינק 25%
- JD רושמת עלייה בהכנסות, אבל התחרות על הצרכן הסיני שוחקת את הרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות התוצאות החזקות, מניית מיקרוסופט עדיין נסחרת בירידה של כ-7% מתחילת השנה, וללא שינוי משמעותי ב-12 החודשים האחרונים. הדבר משקף חששות משקיעים מהשפעת המכסים שהודיע עליהם הנשיא טראמפ, שעלולים לגרום להאטה כלכלית ולפגוע בהוצאות עסקיות על שירותי ענן ובינה מלאכותית.
במקביל להצגת הנתונים החיוביים, ישנם סימנים לכך שמיקרוסופט מאטה את קצב ההשקעות שלה בתחום הבינה המלאכותית. נואל וולש, נשיאת חטיבת פעילות הענן וחדשנות במיקרוסופט, כתבה בפוסט בלינקדאין כי החברה "מאטה או משהה חלק מהפרויקטים בשלבים מוקדמים". בפברואר, מייקל אליאס, אנליסט מחברת TD Cowen, דיווח בהערה למשקיעים כי מיקרוסופט מבטלת מספר לא מוגדר של חוזי שכירות למרכזי נתונים.
ענקית הטכנולוגיה דיווחה על מגבלות בקיבולת הבינה המלאכותית שלה, שמונעות ממנה לספק את כל שירותי הבינה המלאכותית שלקוחותיה זקוקים להם. האיזון בין ההשקעות העצומות הנדרשות בתשתיות לבין הביקוש המתפתח לשירותי בינה מלאכותית ממשיך להוות אתגר אסטרטגי עבור החברה, כמו גם עבור מתחרותיה בשוק.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
באופן כללי, נראה שהאסטרטגיה של מיקרוסופט להתמקד בשירותי ענן ובינה מלאכותית ממשיכה לשאת פרי, למרות האתגרים הכלכליים והתחרותיים. הצמיחה המשמעותית בכל החטיבות העסקיות מדגישה את המעמד האיתן של החברה בשוק הטכנולוגי העולמי וממצבת אותה היטב להמשך התרחבות, גם אל מול אי-הוודאות המאפיינת את הכלכלה העולמית בתקופה הנוכחית.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
