דוחות

מיקרוסופט מכה את התחזיות ומזנקת ב-6% באפטר

החברה דיווחה על רווח למניה של 3.46 דולר עם הכנסות של 70.07 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 3.21 דולר על הכנסות של 68.48 מיליארד דולר

אדיר בן עמי |

מיקרוסופט Microsoft Corp -0.58%  פרסמה דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי, עם תוצאות שעלו על תחזיות האנליסטים הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות. החברה דיווחה על רווח למניה של 3.46 דולר ועל הכנסות כוללות של 70 מיליארד דולר, בהשוואה לציפיות וול סטריט לרווח של 3.21 דולר למניה והכנסות של 68.4 מיליארד דולר. מדובר בגידול משמעותי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שבו הציגה החברה רווח של 2.94 דולר למניה והכנסות של 61.8 מיליארד דולר.


מנוע הצמיחה המרכזי של מיקרוסופט ממשיך להיות עסקי הענן שלה, כשפעילות הענן המסחרי הניבה הכנסות של 42.4 מיליארד דולר, מעל לתחזיות שעמדו על 42.2 מיליארד דולר. זוהי עלייה מרשימה בהשוואה ל-35.1 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2024. במיוחד בולטת ההצלחה של פלטפורמת הענן Azure, שהפכה בשנים האחרונות למתחרה משמעותית לשירות AWS של אמזון.



חטיבת הפרודוקטיביות ותהליכים עסקיים, הכוללת את מוצרי Office ושירותים נלווים, הציגה הכנסות של 29.9 מיליארד דולר, לעומת הערכות של 29.6 מיליארד. במקביל, חטיבת הענן החכם ו-Azure הגיעה להכנסות של 26.8 מיליארד דולר. נתון מעניין במיוחד הוא שהכנסות ה-Azure המיוחסות לבינה מלאכותית הגיעו ל-16%, מעל לתחזיות האנליסטים שעמדו על 15.6%, מה שמצביע על האצה באימוץ פתרונות בינה מלאכותית בקרב לקוחות החברה.


גם מגזר המחשוב האישי של מיקרוסופט, הכולל מכירות של רישיונות Windows ליצרני מחשבים, וכן את חטיבות המשחקים והחיפוש, הפתיע לטובה עם הכנסות של 13.4 מיליארד דולר, בהשוואה לציפיות של 12.6 מיליארד דולר. תחום זה צפוי להתחזק עוד יותר לקראת סוף השנה, עם סיום התמיכה ב-Windows 10 באוקטובר, צעד שלפי האנליסטים יעודד מכירות של מחשבים אישיים חדשים המגיעים עם מערכת ההפעלה Windows 11.


למרות התוצאות החזקות, מניית מיקרוסופט עדיין נסחרת בירידה של כ-7% מתחילת השנה, וללא שינוי משמעותי ב-12 החודשים האחרונים. הדבר משקף חששות משקיעים מהשפעת המכסים שהודיע עליהם הנשיא טראמפ, שעלולים לגרום להאטה כלכלית ולפגוע בהוצאות עסקיות על שירותי ענן ובינה מלאכותית.


במקביל להצגת הנתונים החיוביים, ישנם סימנים לכך שמיקרוסופט מאטה את קצב ההשקעות שלה בתחום הבינה המלאכותית. נואל וולש, נשיאת חטיבת פעילות הענן וחדשנות במיקרוסופט, כתבה בפוסט בלינקדאין כי החברה "מאטה או משהה חלק מהפרויקטים בשלבים מוקדמים". בפברואר, מייקל אליאס, אנליסט מחברת TD Cowen, דיווח בהערה למשקיעים כי מיקרוסופט מבטלת מספר לא מוגדר של חוזי שכירות למרכזי נתונים.


ענקית הטכנולוגיה דיווחה על מגבלות בקיבולת הבינה המלאכותית שלה, שמונעות ממנה לספק את כל שירותי הבינה המלאכותית שלקוחותיה זקוקים להם. האיזון בין ההשקעות העצומות הנדרשות בתשתיות לבין הביקוש המתפתח לשירותי בינה מלאכותית ממשיך להוות אתגר אסטרטגי עבור החברה, כמו גם עבור מתחרותיה בשוק.

קיראו עוד ב"גלובל"


באופן כללי, נראה שהאסטרטגיה של מיקרוסופט להתמקד בשירותי ענן ובינה מלאכותית ממשיכה לשאת פרי, למרות האתגרים הכלכליים והתחרותיים. הצמיחה המשמעותית בכל החטיבות העסקיות מדגישה את המעמד האיתן של החברה בשוק הטכנולוגי העולמי וממצבת אותה היטב להמשך התרחבות, גם אל מול אי-הוודאות המאפיינת את הכלכלה העולמית בתקופה הנוכחית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהשוק השורי הבא בסין. קרדיט: AI

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%

רן קידר |
נושאים בכתבה סין שוק שורי

שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.


ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא סין שי ג'ינפינג לוחצים ידיים, צילום: רשתות חברתיותראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונשיא סין שי ג'ינפינג לוחצים ידיים, צילום: רשתות חברתיות

הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון

אחרי 5 שנים של נתק מודי ושי מצהירים על חימום היחסים בטיאנג'ין וכינון מחדש של קווי התעופה בין המדינות; בזמן שממשל טראמפ מטיל מכסים כבדים על הודו ומביא לקריסת שיחות הסחר בין הודו לארה"ב - על חצי היבשת שרוקדת בין המזרח למערב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הודו סין

חמש שנים אחרי שהטיסות הישירות בין הודו לסין הופסקו, שתי המעצמות האסיאתיות הודיעו על חידוש הקווים. ההכרזה הגיעה בפגישה בין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לנשיא סין שי ג'ינפינג, בשולי פסגת ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO) בטיאנג'ין. זה ביקורו הראשון של מודי בסין מאז 2018 ביקור שמסמל תפנית מדינית של ממש אחרי תקופה ממושכת של קפאון ביחסים בין שתי המעצמות. 

התירוץ להפסקת הטיסות הישירות היה בהתחלה מגפת הקורונה, אבל אלו לא חודשו גם אחרי שהנגיף הלך, בעיקר בעקבות עימותי הגבול הקשים ב־2020 שהידרדרו לעשרות הרוגים ולקיפאון מדיני. מדובר בעימותים בעמק גלוואן שבהרי ההימלאיה, שבהם התנגשו חיילים הודים וסינים בקרבות פנים אל פנים מה שהוביל ל־20 הרוגים בצד ההודי ולעשרות נפגעים בצד הסיני. האירועים שהיו סימנו את ההסלמה החמורה ביותר בין המדינות מאז מלחמת 1962 והקפיאו כמעט לחלוטין את ערוצי הדיאלוג הדיפלומטיים. מאז, נאלצו נוסעים משתי המדינות לעבור דרך נקודות ביניים כמו הונג קונג או סינגפור. כעת, עם ההודעה הרשמית, מתכוננות אינדיגו ואייר אינדיה לחידוש הטיסות, לצדן של חברות סיניות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה סאות'רן וצ'יינה איסטרן.

התחממות עם סין, התקררות עם אמריקה

ההחלטה על חידוש הטיסות לא הגיעה בבת אחת, זה כבר כמה חודשים שהיחסים בין המדינות מתחממים. ביולי האחרון הודו אפשרה מחדש מתן אשרות תייר לאזרחים סינים צעד שלא ננקט במשך שנים. עוד קודם לכן, בינואר וביוני השנה, נרשמו הסכמות עקרוניות בין הצדדים על חידוש טיסות ישירות, אולם הן נתקעו בשל עיכובים בירוקרטיים ואי יציבות פוליטית. הפגישה בטיאנג'ין, שבה הצהירו שני המנהיגים על כבוד הדדי והכרה באינטרסים משותפים, מסמנת כי הפעם מדובר בצעד מעשי ולא רק בדיבורים. מודי עצמו ציין כי הודו "מוכנה לשתף פעולה עם בייג'ין מתוך נקודת מבט עצמאית ולא דרך תיווכה של מדינה שלישית".

בעוד היחסים עם בייג'ין מתחממים, ניו דלהי מתמודדת עם משבר בקשרים הדיפלומטים עם וושינגטון. בתחילת החודש הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכסים בשיעור של 50% על מוצרים הודיים, בתגובה לכך שהודו המשיכה לרכוש נפט רוסי למרות האזהרות האמריקניות.

ההודעה על המכסים חיסלה למעשה את המו"מ בין שתי המדינות, שעמד לקראת פריצת דרך ועסקה אסטרטגית בהיקף מאות מיליארדי דולרים. חמשת סבבי השיחות שנערכו מתחילת השנה הסתיימו בכישלון חרוץ, אחרי שבארה"ב דרשו ויתורים חדשים ברגע האחרון. מודי, מצדו, נמנע מלנהל שיחה ישירה עם הנשיא טראמפ מהלך שפירשו בבית הלבן כהתרחקות מכוונת ומחוסר רצון במציאת פתרון.