טים קוק אפל
צילום: אפל

מניית אפל - האם היא הגיעה לתחתית? בסיטי חושבים שכן

התרחיש החיובי - מחיר של 300 דולר, התרחיש הממוצע - מחיר יעד של 275 דולר והרצפה - מחיר נוכחי של כ-220 דולר; וגם מנועי הצמיחה של אפל? תזכורת: יש גם המלצות שליליות על אפל

אביחי טדסה | (3)
נושאים בכתבה אפל


מניית אפל נמצאת בירידה על רקע חששות מעיכובים טכנולוגיים בסירי ובאייפונים החדשים. אבל, בסיטי מספקים לה תחזית מחוץ לקופסא - האנליסטים טוענים שהמניה יכולה להגיע עד 300 דולר – זינוק של 36% מהמחיר הנוכחי, כאשר השוק יתחיל לראות את הדברים בצורה יותר חיובית לגבי ה-Apple Intelligence, הטכנולוגיה החדשה שהחברה עובדת עליה. בינתיים, המניה ללא שינוי ב-222 דולר.

בסיטי שומרים על דירוג קנייה ומציבים מחיר יעד של 275 דולר, שמשקף עלייה של 25% מהמצב הנוכחי. הם לא סבורים שהתקלות בשדרוג של סירי, העוזרת הקולית של אפל, הן קשות ואיומות. הם סבורים שסירי שמשלבת בינה מלאכותית מתקדמת, תציג בהמשך יכולות טובות. 

הם טוענים שהעדכון האחרון שכלל הרחבות של ה-Apple Intelligence לשפות חדשות לא היה אמור מלכתחילה עם עדכון של סירי. בעוד אנליסטים אחרים יצאו מופתעים לרעה, הם לא הופתעו כי אפל לא נתנה לוח זמנים ברור מלכתחילה. הם סבורים שרק בשיחת המשקיעים הבאה החברה תסביר מתי ואיך השדרוג הזה יגיע לשוק. 

בסיטי מאמינים שב-2026, עם כניסת ה-iOS 19, נראה סירי משודרגת מאוד – כזו שמבינה מה קורה על המסך, מתחברת למשימות האישיות של המשתמש, ומשתלבת לעומק עם אפליקציות. אחרי זה, בין 2026 ל-2027, צפויה להגיע גרסה עוד יותר מתקדמת של סירי, שתיקח את היכולות שלה לרמה חדשה לגמרי. בסיטי מבססים את זה על המסלול הטכנולוגי של אפל ועל הדרך שבה היא משחררת חידושים לאורך זמן.

הם קובעים את מחיר היעד של 275 דולר לפי מכפיל רווח של 30 ב-2027, ומוסיפים פרמיה של בערך 20% מעל הממוצע ההיסטורי של אפל. למה הפרמיה הזו? כי לדעתם, אפל הולכת להרוויח יותר מהמוצרים והשירותים שלה, עם שולי רווח גדלים ומכירות שעולות. בנוסף, יש לחברה מאזן חזק – כלומר, הרבה מזומנים נטו,  וזה נותן יציבות. העלייה הזו תלויה גם באימוץ הדרגתי של ה-Apple Intelligence, שצפוי להפוך
את המכשירים ליותר חכמים ומושכים לקונים.

אבל לא הכל ורוד. יש כמה דברים שיכולים לעשות צרות. אם הביקוש למוצרים של אפל יחלש, בגלל מצב כלכלי לא טוב, או סיבות אחרות, זה עלול להשפיע על המכירות. עוד נקודה חשובה היא המתיחות
בין ארה"ב לסין, שיכולה לפגוע בשרשרת האספקה של החברה. אפל תלויה מאוד בספקים בטייוואן ובסין היבשתית, ואם יהיו שם בעיות – כמו מכסים כבדים או סגירת מפעלים – זה עלול לעכב ייצור ולפגוע במניה.

כרגע, השוק די מתנדנד בקשר לאפל. מתוך כ-50 אנליסטים יש 6 שממליצים למכור ויש 14 שנותנים הולד. אבל בסיטי מאמינים שהמניה קרובה לתרחיש הכי פחות טוב שלה כרגע – כלומר, המחיר הנוכחי מגלם את כל הרע ומכאן מבחינתם כמעט ואין לאן לרדת. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יניב 05/04/2025 04:49
    הגב לתגובה זו
    גם כן תחתית
  • 2.
    אנונימי 01/04/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
    המלצה שלי לקנות אפל. רווח בטוח בעתיד.
  • 1.
    סין פולשת לטייוואן. 01/04/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
    הסלולרים הסינים טובים מאילו של אפל בשליש המחיר.בשנה הקרובה מניית אפל תרד ב 80 אחוז.וורן באפט מכר את מנית אפל תלמדו ממנו כי הנפילה תהיה כואבת.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.