פלנטיר מזנקת לשיא חדש לקראת הדוחות
המניה שזינקה בשנה האחרונה פי 5 עולה במסחר לשיא חדש והיא נסחרת לפי שווי של 193.7 מיליארד דולר; החברה תדווח ביום שני הקרוב, מה צפוי בדוחות?
מניית פלנטיר Palantir 1.62% מזנקת לשיא חדש, כאשר מגמת העליות במניות טכנולוגיה ממשיכה לצבור תאוצה, ימים ספורים לפני פרסום הדוחות הכספיים של החברה לרבעון הרביעי של 2024. המניה הגיעה במהלך יום המסחר לרמה הגבוהה ביותר
מאז הקמת החברה, 85.22 דולר. המניה כבר זינקה פי 5 בשנה האחרונה, והיא במכפיל עתידי גבוה של כ-170 - מה מניע את האופטימיות בקרב המשקיעים?
הזינוק האחרון מגיע כחלק מראלי רחב יותר של מניות טכנולוגיה, שנתמך, בין היתר, על ידי דוחות כספיים
חזקים מהצפוי של אפל. יצרנית האייפון לא רק עקפה את התחזיות, אלא גם הציגה תחזית צמיחה חזקה להכנסות ברבעון הקרוב. הביצועים המרשימים של ענקית הטכנולוגיה סייעו להעלות את סנטימנט המשקיעים כלפי חברות נוספות בתחום, ופלנטיר הייתה בין הנהנות הבולטות.
הצפי לדוחות הקרובים
פלנטיר תפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2024 כולה ביום שני, לאחר סיום המסחר בוול סטריט. האנליסטים צופים כי החברה תציג רווח של 11 סנט למניה והכנסות של 776 מיליון דולר ברבעון האחרון של השנה. לשנה כולה, התחזיות
עומדות על רווח של 38 סנט למניה והכנסות בהיקף של 2.8 מיליארד דולר.
בשבוע שעבר, האנליסטים מבית ההשקעות Wedbush העלו את מחיר היעד שלהם למניה ל-90 דולר, לעומת 75 דולר בתחזית הקודמת. האנליסטים שמרו על דירוג "תשואת יתר" (Outperform) למניה, כשהם מציינים את הביקוש חסר התקדים לפתרונות הבינה המלאכותית של החברה. לפי Wedbush, פלנטיר נמצאת בעמדה ייחודית לנצל את ההשקעות ההולכות וגדלות בתחום ה-AI, שמוערכות בטריליוני דולרים בשנים הקרובות. התחזית האופטימית מחזקת את מעמד המניה כאחת המובילות בשוק, רגע לפני פרסום הדוחות.
- האנליסט שמעריך שפלנטיר תעלה ב-30%
- שובה של מכונת הכסף: מייקל ברי מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת הבינה המלאכותית רשמה לאחרונה הישג משמעותי עם זכייתה בחוזים בשווי של עד 619 מיליון דולר מול צבא ארצות הברית, מה שמחזק את מעמדה כספקית טכנולוגיה מובילה למגזר הביטחוני האמריקאי. החוזים החדשים מהווים הרחבה של שיתוף הפעולה
ארוך הטווח בין החברה לבין מערכת הביטחון האמריקאית.
החוזים החדשים משקפים את האמון הגובר של מערכת הביטחון האמריקאית בטכנולוגיה של פלנטיר, במיוחד על רקע האתגרים הגיאופוליטיים המתגברים והצורך בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים. יתרה מכך, העסקה
החדשה מדגישה את היתרון התחרותי של פלנטיר בשוק הבינה המלאכותית הביטחונית. היכולת של החברה לספק פתרונות מותאמים אישית לצרכים המורכבים של צבא ארה"ב, תוך שילוב טכנולוגיות AI מתקדמות, ממצבת אותה בעמדה אסטרטגית להמשך צמיחה במגזר הביטחוני.
האנליסטים שחושבים שפלנטיר יקרה מדי
למרות הסנטימנט החיובי, יש אנליסטים שדווקא חשובים שמניית פלנטיר עלתה יותר מדי. האנליסטים מבית ההשקעות Baird למשל, בהם ויליאם פאוור ויאני סמואיליס, הזהירו מפני המחיר הגבוה והעניקו למניה דירוג "נייטרלי" עם מחיר יעד של 70 דולר למניה, מתחת למחיר השוק הנוכחי. "אנחנו מעריכים את מיקומה של פלנטיר בשוק הבינה המלאכותית, אך חוששים ממחיר המניה הגבוה יחסית לביצועים השנתיים," כתבו האנליסטים.
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
האנליסטים ציינו כי אף שהחברה מציגה תנופה תפעולית חזקה, יש צורך להיזהר
מציפיות מוגזמות. "התאוצה היא אמנם חזקה, אך העלייה הגדולה יוצרת סיכון להשקעה לטווח קצר," הם הוסיפו.
- 1.אין עוד מלבדו 31/01/2025 21:38הגב לתגובה זותודה רבה לאלכס ולכל החברה המצויינים בפלנטיר שתומכים בעם ישראל בפומבי מעל לכל במה בינלאומית ונותנים תמורה אמיתית וערכית למשקיעים שלהם. שכוייח!!
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.
במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים.
החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור
חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.
הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.
- בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.
