דן בודנר ורינט
צילום: תמר מצפי

ורינט קפצה אתמול אחרי התחזית; למה היא יורדת היום בטרום?

אחרי שהתשלום ממנויים חצה את רף ה-80% מסך ההכנסות של החברה, אתמול ורינט פרסמה לראשונה תחזיות לקצב הכנסות חוזרות שנתי (ARR); המניה קפצה אתמול בעקבות הדיווח, אך היום היא מוחקת את העלייה בטרום - הסיבה בפנים

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ורינט דן בודנר

חברת התוכנה הישראלית ורינט Verint Systems Inc. , שירדה בשנה האחרונה ב-4.6% לשווי של 1.6 מיליארד דולר, דיווחה כי ההכנסות ממנויים מהוות כעת מעל ל-80% מההכנסות של החברה, ושכתוצאה מכך היא מעתה תכלול גם את מדד ה-ARR, הכנסות חוזרות שנתיות, בדוחות שלה, והיא גם פרסמה תחזית למדד זה ל-2024 ול-2025. ורינט מתמחה בפתרונות תוכנה כאשר אחד התחומים העיקריים בה היא פועלת הוא תחום חווית הלקוח.


לפי התחזית של ורינט, ה-ARR ב-2024 צפוי לעמוד על 704 מיליון דולר, צמיחה של 4% לעומת השנה הקודמת. ב-2025 צפוי ה-ARR צפוי לעמוד על 760 מיליון דולר, צמיחה של 8%.


"אנו מאמינים ש-ARR הוא מדד שימושי עבור משקיעים, שכן הוא מייצג את הצמיחה האמיתית של עסקי המנויים שלנו", נמסר מהחברה, וסמנכ"ל הכספים של ורינט, גרנט היילנדר, הוסיף: "אנו שמחים שפעילותנו הפכה לפשוטה יותר בזכות מודל המנויים. במבט קדימה, אנו אופטימיים לגבי אסטרטגיית המוניטיזציה שלנו בתחום הבינה המלאכותית, שמאפשרת ללקוחות לאמץ פתרונות AI ללא שיבושים ולהגביר את השימוש לאורך זמן, ככל שהם מזהים את הערך.


אנו מצפים שהביקוש לפתרונות האוטומציה שלנו בתחום חוויית הלקוח (CX Automation) יאיץ את צמיחת עסקי המנויים שלנו. עבור שנת 2025, אנו מכוונים לשיפור של 8% בצמיחת ה-ARR, ועם מינוף תפעולי, תזרים המזומנים החופשי שלנו יגדל בשיעור דו-ספרתי".


מה מוריד את המניה של ורינט?

תחזית ה-ARR של ורינט הקפיצה את המניה במסחר, אך בשיחת המשקיעים שהחברה ערכה מאוחר יותר היה נתון שאכזב את המשקיעים.


הכנסות החברה מ-Bundled SaaS (תוכנה כשירות) שכוללות את מוצרי ה-AI העיקריים של החברה, צפויות להציג צמיחה של 16% ב-2024. מה שאכזב את המשקיעים היא התחזית ל-2025, בה ההכנסות בתחום צפויות לצמוח בשיעור דומה.

מתוך המצגת של ורינט; השנה הפיסקאלית של ורינט מסתיימת ב-31.1; כך שלצורך העניין שנת הכספים 25 מתייחסת ל-31.1.24-31.1.25.


קיראו עוד ב"גלובל"


המשקיעים מאוכזבים מאחר והתחום הזה נחשב למנוע הצמיחה הגדול והמבטיח של החברה. ברבעון השלישי הסתכמו ההכנסות של ורינט בתחום התוכנה כשרות ב-148.7 מיליון דולר, 66% מההכנסות) לעומת 115.6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2023. גם בשיחת המשקיעים של החברה אחרי הדוחות, התייחס המנכ"ל דן בודנר לפוטנציאל של התחום.


"אנו רואים לקוחות שמשתמשים ב-AI כדי להגדיל את יכולות הסוכנים", אמר בודנר בשיחה. "חלקם מצמצמים את כוח האדם, בעוד אחרים משתמשים בסוכנים ליצירת קשרים מעמיקים יותר עם הלקוחות. יש לנו כ-4 מיליון סוכנים שמשתמשים בתוכנה שלנו, ומייצרים כ-200 דולר לכל סוכן בשנה. התוצאות של ה-AI הן חיוביות עבור החברה, שכן לקוחות מוציאים 1,200 דולר לכל בוט שמחליף סוכן, מה שמציג בפנינו הזדמנות משמעותית". את הרבעון השלישי סיימה ורינט עם הכנסות של 224.2 מיליון דולר, לצד רווח של 54 סנט למניה.

מניית ורינט בשנה האחרונה


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


משקיעים  AIמשקיעים AI

פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?

החוזים העתידיים שטוחים על שערי הפתיחה כשהשוק בדריכות רבה לקראת החלטת הריבית הערב; פלנטיר עולה אחרי חוזה עם חיל הים האמריקאי, גיימסטופ נופלת אחרי תוצאות חלשות אורקל עולה קלות לקראת הדוחות

צוות גלובל |

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, יציבות במסחר של החוזים העתידיים על המדדים. החוזים על הדאו יציבים על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, החוזים על ה-S&P מטפסים קלות אך עדיין סביב שערי הפתיחה גם החוזים על הנאסד"ק כמעט ללא שינוי. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.