הסוס הטרויאני הבא כבר יהיה מתוחכם יותר
"בעקבות ההצלחה המרשימה שקצר מפעיל הסוס הטרויאני, יש לצפות כי ניסיונות התקפה נוספים ומתוחכמים אף יותר יופעלו בעתיד, אם אינם מופעלים כבר כיום, וזאת על ידי מפתחי תוכנות הדומים באיפיונם למפתח שכבר נתפס, מיכאל האפרתי. רשימת הארגונים המותקפים יכולה להיות נרחבת הרבה יותר ולכלול גם גופים ממשלתיים". כך קובע נייר עמדה שפירסם פרוייקט "סנאט", העוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. פרוייקט סנאט פועל בחסות ובמימון "קרן פרידריך אברט" הגרמנית ועל צוות ההיגוי שלו נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ איתן כבל (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי).
לדברי מחבר המסמך, גיל בהט, שהוא מנהל רשתות מחשבים ומומחה אבטחת מידע, קיימת כיום טכנולוגיית הסוואה מתוחכמת לאין ערוך מזו שנעשה בה שימוש בעת המתקפה הראשונה. לכן יש לצפות כי גילוי המתקפה הבאה יהיה קשה הרבה יותר. ניתן אף להניח בסבירות גבוהה, כי קיימות כיום טכנולוגיות הדבקה, הסוואה ותקיפה שאינן ידועות לאנשי המקצוע והן בגדר סוד מקצועי בקהיליית מפתחי תוכנות "הסוסים הטרויאניים". לדבריו, העיסוק בתקיפות מחשבים כתחביב מפנה את מקומו אט-אט לפשע מאורגן ויסודי בעל משאבי פיתוח תוכנה גדולים יותר מחובבים בודדים.
בהתייחסו לצעדי התגוננות אפשריים אומר בהט, כי התשתית המשפטית העיקרית עליה מתבססת המלחמה בתוכנות הסוסים הטרויאניים מורכבת מחוק המחשבים, חוק האזנת סתר, חוקי העונשין והנזיקין וחוק הגנת הפרטיות. בעוד שחוק המחשבים הינו חוק עדכני יחסית בתחום זה, החוקים האחרים מיושנים יותר ונדרשת התאמתם למלחמה בתופעה זו ובפשיעה ממוחשבת אחרת. מעבר לכך יש לדון בעדכון דיני הראיות בשל האתגרים הכרוך באיסוף ראיות ממוחשבות. כך לדוגמא, עולה השאלה מה דינן של ראיות שהוצפנו על ידי נאשמים וכיצד ניתן לוודא את אמיתותן של ראיות מבוססות מחשב.
גיל בהט קורא בנייר העמדה של "סנאט" לתת את הדעת על כך שמספר מאפיינים של פשעי מחשב הם ייחודים ומציבים אותם בקטגוריה שונה מפשעים מסורתיים. הם נוחים לביצוע סידרתי, הם בעלי סיכון נמוך יותר לפגיעה פיסית, בדומה לפשעי "צווארון לבן". קשה יותר לתפוס את מבצעי העבירות בשל המיומנות הנדרשת מגופי השיטור, היכולת המהירה להשמיד ראיות והיכולת לשגר מתקפות החוצות את גבולות המדינה. בנוסף לכל זאת פשעי מחשב טומנים בחובם רווח כספי גבוה ביותר. כדי ליצור הרתעה מספקת מוצע בנייר העמדה להחמיר את הענישה במידת האפשר.
נייר העמדה אף מציע לאמץ את התקנות הקיימות בארה"ב ולפיהן חברות המחזיקות במידע רגיש חייבות לממש מדיניות אבטחת מידע מקיפה ולשאת באחריות כאשר מידע דולף עקב אי מימוש תוכנית כזו.
נייר העמדה מציג שורה של פעולות אפשריות שעל הרשות המבצעת לנקוט ובהם תגבור משטרת ישראל ושיתוף פעולה בינלאומי. גיל בהט מדגיש, כי מניעת הפשע הממוחשב מצריכה אנשי מקצוע מומחים ולכן יש לוודא כי משטרת ישראל מצוידת ומתוקננת כהלכה למלחמה בפשע מסוג זה. כן מוצע לשקול הקמת יחידה מרכזית לטיפול בפשעי מחשב, ביצוע הכשרות מתאימות לכוח האדם ורכש תוכנה וחומרה המתאימים למשימות אלו. מכיוון שפשעים אלו נושאים בדרך כלל אופי בינלאומי וקיים קושי באיסוף הראיות ואכיפת החוק ומכיוון שמשטרות רבות בעולם צברו ניסיון רב בטיפול בפשעי מחשבים והן מעונינות בשיתוף פעולה רחב ככל האפשר, יש לוודא כי ערוצי התקשורת איתן פתוחים, מתוחזקים ומנוצלים עד כמה שאפשר לטובת מיגור הפשע, סיוע בחקירה, הכשרת כוח אדם, דרכי התגוננות ונהלי עבודה משופרים.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
