ליתיום אמריקס
ליתיום אמריקס

מניית הליתיום שמזנקת 100% - האם טראמפ יגרום להמשך העלייה?

המהלך של ממשל טראמפ, שמבקש נתח של עד 10% מליתיום אמריקס, מציב את החברה במרכז מאבק אסטרטגי לשחרור ארה"ב מהתלות בסין במחצבים קריטיים, עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק הגלובלי

אדיר בן עמי |

ליתיום אמריקס Lithium Americas -2.25%  רושמת עלייה של 100%, אחרי שהתברר שממשל טראמפ רוצה להיכנס כשותף לחברה. וול-סטריט רואה בכך סימן שהבית הלבן רואה בליתיום נכס אסטרטגי קריטי לביטחון הלאומי. המהלך מעמיד את ליתיום אמריקס במרכז המאבק האמריקני לשחרר את המדינה מהתלות הסינית במחצבים קריטיים.


לפי הדיווחים, הממשל האמריקני מבקש נתח של עד 10% בחברה הקנדית כחלק מהמשא ומתן מחדש על הלוואה של 2.26 מיליארד דולר למכרה ת'אקר פאס בנוואדה. הממשל מעוניין לא רק להלוות כסף, אלא גם לקבל בעלות וכוח השפעה על הפרויקט החשוב הזה. המכרה בנוואדה אמור להיות הגדול ביותר במדינה וגם החשוב ביותר מבחינה אסטרטגית. כשהוא ייפתח ב-2028, הוא יכול לייצר יותר מ-40,000 טון ליתיום קרבונט בשנה - מספיק לבניית 800,000 רכבים חשמליים. זה פי שמונה מהייצור הנוכחי של המכרה היחיד בארה"ב, של חברת אלברמרל בנוואדה. הפרויקט הזה יכול לשנות לחלוטין את מאזן הכוחות בשוק הליתיום הגלובלי ולהפחית את התלות האמריקנית בסין.


ג'נרל מוטורס, שמחזיקה 38% מהפרויקט, נהנית גם כן מהחדשות. מניית ענקית הרכב עולה כ-2% במסחר. GM השקיעה 625 מיליון דולר בפרויקט ועכשיו הממשל מבקשת ממנה גם ערבויות רכישה, מעין התחייבות לקנות את הליתיום מהמכרה. זה יוצר מעגל סגור: הממשלה מממנת, GM קונה, וארה"ב מקבלת עצמאות באספקת ליתיום לרכבים חשמליים.


ביטוח נגד כישלון

התנאים של העסקה מעניקים לממשל כוח רב. ליתיום אמריקס הציעה לממשל אופציות חינם על עד 10% ממניות החברה. בנוסף, ההלוואה המקורית כוללת תנאים שמאפשרים לממשל לתפוס שליטה על הפרויקט אם הוא יתעכב או יעלה יותר מהתקציב. זה אומר שהממשל מקבל לא רק נתח בבעלות, אלא גם ביטוח נגד כישלון. התנאים האלו מראים עד כמה הפרויקט הזה חשוב לממשל. 


ההקשר הגלובלי מסביר את הדחיפות. סין מייצרת יותר מ-40,000 טון ליתיום בשנה והיא המעבד הגדול ביותר בעולם של המתכת - 65% מהעיבוד העולמי מתבצע שם, לעומת פחות מ-3% בארה"ב. זה אומר שגם אם אמריקה תכרה ליתיום, היא עדיין תלויה בסין לעיבוד. המכרה של ליתיום אמריקס הוא צעד ראשון לשבור את התלות הזאת, אבל זה רק התחלה של תהליך ארוך להחזרת שרשרת האספקה לארה"ב.


זה לא המקרה הראשון שטראמפ נכנס כשותף לחברות אסטרטגיות. הממשל כבר לקח נתח ב-MP Materials, כורה האדמות הנדירות, ובאינטל, ענקית השבבים. MP Materials זינקה יותר מ-50% מאז שההסכם עם משרד ההגנה הפך את הממשל לבעל המניות הגדול. אינטל עלתה יותר מ-25% מאז שהדיבורים על השקעה ממשלתית הגיעו לציבור. הממשל האמריקני רוצה שליטה בתעשיות קריטיות, והשוק אוהב את זה. האסטרטגיה נובעת מהבנה שהביטחון הלאומי לא תלוי רק בצבא, אלא גם בעצמאות כלכלית. ליתיום הוא לא רק מתכת , הוא המפתח לעתיד הרכבים החשמליים, אחסון אנרגיה ועצמאות אנרגטית. טראמפ מבין את זה ולוקח צעדים דרמטיים לוודא שאמריקה לא תישאר מאחור.


הסינים הציפו את השוק

ההלוואה המקורית של 2.26 מיליארד דולר אושרה בעצם בסוף הקדנציה הראשונה של טראמפ, אז זה לא פרויקט חדש. אבל המשא ומתן מחדש בא מחששות שהחברה תתקשה להחזיר את ההלוואה בגלל הירידה במחירי הליתיום. הסינים הציפו את השוק בליתיום זול, מה שהוריד את המחירים ופגע ברווחיות הפרויקטים המערביים. ליתיום הידרוקסיד וליתיום קרבונט ירדו יותר מ-4.5% ויותר מ-12% בהתאמה השנה. זה כואב לחברות כמו ליתיום אמריקס, אבל הממשל מוכן לספוג את הנזק הזה כדי להבטיח עצמאות אסטרטגית.

קיראו עוד ב"גלובל"


הפרויקט בנוואדה נמצא בעבודות כמעט שנה עם אתר בנייה אמיתי, עבודות מתקדמות ולוח זמנים ברור. החברה צריכה למשוך את התשלום הראשון מההלוואה החודש, מה שהופך את כל העניין לדחוף. ככל שמתקרבים לייצור, גדל הלחץ על כל הצדדים להגיע להסכם.


האנליסטים מג׳פריס רואים בכניסה הממשלתית סימן חיובי. "השווקים יכולים לראות בהחזקות הון אינדיקטור מוביל לתשואה חיובית על ההון המושקע", הם כתבו. במילים אחרות, אם הממשל מוכן להשקיע, זה אומר שהפרויקט יקבל תמיכה פוליטית וכספית לטווח ארוך. זה מפחית סיכונים ומגדיל את הסיכויים להצלחה.


ליתיום אמריקס נסחרת כעת לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר, כאשר מניית החברה עלתה כבר ב-102% מתחילת השנה וב-146% ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.