מחירי הנפט ממשיכים לאבד גובה במהירות, כאשר החוזים על הנפט נסוגים יום חמישי ברציפות. הגורם המרכזי מאחורי הירידה הוא ציפיות לעודף היצע משמעותי ברבעון הרביעי של השנה ובשנה הבאה, בעקבות שורה של מהלכים לייצוא מוגבר והפקה מורחבת ממדינות מפתח מחוץ לאופ"ק. למרות זאת, המצב הגיאו פוליט, הכולל קריאות לסנקציות חדשות על רוסיה, ממשיך להזכיר את הסיכונים הדו כיווניים בשוק, שיכולים להפוך את המגמה בכל רגע.

בבורסות האנרגיה, חוזי ברנט לחודש נובמבר ירדו בשבוע כ-4%  לכ-66 דולר כשחוזי WTI ירדו בשיעור דומה וירדו מתחת ל-62 דולר לחבית. הירידה הזו משקפת חששות גוברים מצד משקיעים, שמתמקדים בהחלטות אופ"ק+ להגדלת ההפקה ובחידוש זרמי אספקה ממקורות חדשים. השוק נכנס למצב של זהירות יתר, כאשר נראה שעודף ההיצע נראה כבלתי נמנע. אחת הסיבות היא - עיראק.

עיראק חוזרת לזירה: צינור כורדיסטן מתעורר לתחייה

אחד הגורמים הבולטים ללחץ המכירה הוא ההתקדמות בהסכם בין עיראק לטורקיה להחזרת יצוא הנפט מכורדיסטן, לאחר השבתה שנמשכה כשנתיים וחצי עקב סכסוכי תשלומים. מקורות בתעשייה מדווחים כי ההסכם בין בגדאד, ארביל והחברות הנפטיות כבר אושר, והיצוא צפוי להתחדש כבר בשבועות הקרובים דרך צינור קירכוק-צ'יהאן. אם יתממש, מדובר בתוספת מיידית של כ-230 אלף חביות ביום לשוק הבינלאומי, מה שיחזק את התחזיות לעודף היצע.

המהלך הזה מתווסף להחלטת אופ"ק+ מוקדם יותר החודש להגדיל את ההפקה ב-2.7 מיליון חביות ביום בשנת 2025, גידול של 200 אלף חביות מעבר לתחזית הקודמת. החזרת הנפט העיראקי היא זרז משמעותי, שמגביר את הלחץ על המחירים ומאותת למשקיעים שהשוק רווי יותר ממה שנחשב. בנוסף, מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות כבר החזירו לשוק חביות שהעברתם הוקפאה, מה שמוסיף עוד כ-500 אלף חביות יומיות לזרם האספקה.

• אופ"ק+ מגדילה את הפקת הנפט בספטמבר; מה זה יעשה למחירים?
• מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), מזהירה כי קצב עליית ההפקה יקדים את הצמיחה בביקוש בקצב חסר תקדים. על פי הדו"ח החודשי האחרון של הסוכנות, עודף ההיצע צפוי להגיע ל-3.3 מיליון חביות ביום עד סוף 2026, שיא היסטורי שיוביל ל"עודף שיא" כבר ברבעון הרביעי של 2025. "ההפקה העולמית תגדל ב-2.7 מיליון חביות ביום בשנה הבאה, בעיקר בזכות ארה"ב, ברזיל וגיאנה", נכתב בדו"ח ה-IEA.

התחזית הזו תואמת את זו של רשות האנרגיה האמריקאית (EIA), שצופה ירידה במחירי ברנט ל-51.4 דולר ב-2026. הסיבות כוללות גידול בהפקה חדשה מחוץ לאופ"ק. "ללא השקעות נוספות, ההפקה תרד ב-35% בשנה אחת", מזהירה ה-IEA, אך זה לא מונע את העודף הקרוב.

בשוק, התגובה ברורה: נפחי המסחר בחוזים עלו ב-15% השבוע, בעיקר מצד קרנות גידור שמפחיתות חשיפה ארוכת טווח. השוק נמצא בנקודת מפנה, שבה עודף ההיצע עלול להוביל לירידות נוספות של 10-15% עד סוף השנה - מערייכם מספר אנליסטים, אולם, אם הביקוש יתאושש בעקבות הורדת ריבית של הפד',המגמה עשויה להשתנות.

• השקעות ענק באנרגיה - 90 מיליארד שקל עד 2030
• ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• השקעות ענק באנרגיה - 90 מיליארד שקל עד 2030

הקרב הפוליטי: קרני לוחץ על סנקציות, טראמפ על אירופה

בסוף השבוע האחרון, ראש ממשלת קנדה מארק קרני קרא להטלת סנקציות משניות נוספות על רוסיה, במטרה להגביר את הלחץ על ולדימיר פוטין. "אנחנו חייבים להטיל סנקציות על גורמים שעובדים עם מוסקבה, כדי להביא לשולחן המשא ומתן", אמר קרני בנאום בפני הפרלמנט, תוך שהוא מדגיש את הצורך בפעולה מהירה מצד המערב.

במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך ללחוץ על חברות נאט"ו להפסיק רכישות אנרגיה מרוסיה, כחלק ממדיניותו להחליש את הכלכלה הרוסית. "אם אירופה לא תפסיק לקנות נפט רוסי, נצטרך לנקוט צעדים נוספים", הזהיר טראמפ בפגישה עם מנהיגי האיחוד האירופי. עם זאת, הממשל האמריקאי נמנע כרגע מהטלת מכסים נוספים על סין,  הצרכנית הגדולה ביותר של נפט רוסי, שרוכשת כ-2 מיליון חביות יומיות.

הדינמיקה הזו יוצרת שוק דו כיווני קלאסי: מצד אחד, החששות הכלכליים מעודף היצע דוחפים את המחירים מטה, עם תחזיות לירידה נוספת. מצד שני, כל אירוע גיאו פוליטי, מסנקציות חדשות ועד הסלמה בחזית שלנו מול עזה, ואיראן,  עלול להפוך את המגמה בן לילה.