אד ירדני
צילום: רשתות חברתיות

אד ירדני עם תחזית של עד 7,000 ל-S&P500 עד סוף השנה

האנליסטים, שהיו שמרנים במיוחד לפני עונת הדוחות, מעלים תחזיות לרווחי החברות במדד S&P 500, עם צפי לצמיחה של 9.4% השנה; במקביל, ישנן מניות זולות שזינקו מעל 100% ברבעון, שמזכירות שההזדמנויות הגדולות לפעמים מסתתרות דווקא במחירים הנמוכים

רן קידר |
נושאים בכתבה אד ירדני

אד יארדני, מוותיקי וול סטריט, ובעליה של Yardeni Research, הדגיש השבוע כי גם האנליסטים האופטימיים ביותר הופתעו: "הייתי מעודד של החוסן הכלכלי, אבל אפילו אני הופתעתי ששיעורי הרווחיות לא הושפעו ממכסי טראמפ". לדבריו, בניגוד לחששות המוקדמים, החברות האמריקאיות מצליחות לשמור על שיעורי רווח יציבים, גם על רקע מתחים גיאופוליטיים ומדיניות סחר נוקשה. מאז חודש יולי נרשמת מגמת עלייה רציפה בתחזיות הרווח של חברות S&P 500. אם בתחילת ספטמבר ההערכות עמדו על צמיחה של 7.1%, הרי שכעת הן זינקו ל-9.4% לשנת 2025, שינוי דרמטי תוך זמן קצר. 

חברת המחקר של ירדני עדכנה בהתאמה את יעד סוף השנה למדד ל-6,800 נקודות, לעומת 6,600 בתחזית הקודמת, ואף העניקה 25% הסתברות ל"מלט-אפ" עד רמה של 7,000 נקודות אם מגמת הורדת הריביות מצד הפדרל ריזרב תימשך. 

לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לתקופת כהונה שנייה בתחילת 2025, בתי ההשקעות הגדולים בוול סטריט עדכנו את תחזיותיהם למדד S&P 500. בגולדמן זאקס ובמורגן סטנלי העריכו יעד סביב 6,500 נקודות לסוף השנה, בהנחה שהכלכלה תשמור על יציבות, למרות המכסים החדשים. UBS הציבה יעד של 6,600 נקודות, וב-BMO דיברו על 6,700 נקודות. בבנק אוף אמריקה נקבע יעד סמלי של 6,666 נקודות, בעוד שבדויטשה בנק הציגו את התחזית האופטימית ביותר: 7,000 נקודות, מתוך הערכה שהצמיחה ברווחי החברות תישאר חזקה גם תחת אי-ודאות מדינית וגיאו-פוליטית. 

מנגד, ברקליס בחרה בקו שמרני יותר והורידה את יעדה ל-5,900 נקודות, מחשש שהמכסים יפגעו בפעילות העסקית. בהמשך השנה, ככל שהמשק האמריקאי הפגין חוסן והפדרל ריזרב אותת על המשך הורדות ריבית, עדכנו חלק מהגופים את התחזיות כלפי מעלה: כך למשל, גולדמן זאקס הרים את יעדו ל-6,800 נקודות, ודויטשה בנק שמר על טווח תחזיות גבוה במיוחד תוך הדגשה שהגעה ל-7,000 נקודות עד סוף השנה היא אפשרות ממשית אם התנאים המוניטריים והמאקרו־כלכליים ימשיכו להיות חיוביים.

מניות מתחת ל-10 דולר מושכות תשומת לב 

בעוד המדדים הגדולים מתקרבים לשיאים, עניין מיוחד מתרכז גם ב-"מניות הזולות". סריקה של כ-60 מניות במחיר של פחות מ-10 דולר למניה, שעלו ביותר מ-100% ברבעון האחרון מראה כי בראש רשימת עשר המובילות בלטה Cxj Group (ECXJ), חברה סינית שהוקמה ב-1998 ועוסקת במסחר בחומרי ניקוי לפליטת רכב וחלקי חילוף, שקפצה ב-12,400% בשבוע אחד. 

לצידה הופיעו שמות נוספים שזינקו : Verb Tech, Tingo Group, BuzzFeed, Sundial Growers, Tellurian, Hycroft Mining, Mullen Automotive,Vinco Ventures ו-Zynerba Pharma. רבות מהמניות הללו נחשבות ספקולטיביות ובעלות סיכון גבוה, אך הנתונים מלמדים כי חלק מהמשקיעים לא מהססים לקחת סיכון בתקווה לרווח מהיר. 

למרות שמדובר במניות קטנות עם פרופיל סיכון חריג, יש מי שמזכיר שהיסטורית, לא מעט מהענקיות של היום התחילו ממחירים זעומים. לפני שהפכו לענקיות שוק בינלאומיות, אפל, AMD, פורד ומונסטר נסחרו בעבר מתחת ל-10 דולר. הדוגמה הקלאסית ביותר היא ברקשייר הת'אוויי של וורן באפט, שנקנתה בשנות השישים במחיר של 7.50 דולר למניה וכיום נסחרת ביותר מ736 אלף דולר למניה מסוג A. 

קיראו עוד ב"גלובל"

סינון של מניות עם מחיר מתחת ל-10 דולר, עלייה שבועית של לפחות 25%, ושווי שוק מעל 50 מיליון דולר מראה שאמנם חלק מהמניות מתומחרות ביתר, אך אחרות עדיין מציגות פוטנציאל עלייה נוסף של עד 47% לפי שווי פנימי (Fair Value). השילוב בין עלייה בתחזיות הרווח של המדדים הגדולים לבין ה-"הייפ" סביב המניות הזולות יוצר אווירה של אופטימיות מחודשת. מצד אחד, הכלכלה האמריקאית ממשיכה להציג עוצמה, גם מול אתגרים חיצוניים כמו מכסים ורגולציה. מצד שני, משקיעים פרטיים מזרימים כסף למניות קטנות שנראות כמו הימור ומתבססות על נראטיב של סיפורי הצלחה היסטוריים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".