שקלים
צילום: freepik
היום לפני...

היום שבו שוק הזהב קרס ומה קרה היום לפני 58 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-24 בספטמבר

עמית בר |
נושאים בכתבה זהב


24 בספטמבר 1985 - השקל החדש נכנס למחזור במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית

ב-24 בספטמבר 1985, בשיא תקופה כלכלית מסעירה ובלתי יציבה, המטבעות הראשונים של השקל החדש נכנסו למחזור בישראל. מדובר במהלך שציין שלב חשוב בתהליך הייצוב הכלכלי שנעשה באותה שנה, בעקבות התפרצות היפר-אינפלציונית חריגה שגרמה לזעזועים קשים במערכת הכלכלית.

לפני המעבר לשקל החדש, המדינה סבלה משחיקה דרמטית בערך הלירה (ובהמשך השקל הישן), כאשר מחירים עלו בקצב של מאות אחוזים בשנה. על רקע זה הוחלט ביולי 1985 על תוכנית כלכלית מקיפה שכללה קיצוץ תקציבי חד, הקפאת שכר ומחירים, צמצום הוצאות הממשלה, והמרת המטבע המקומי. היחס הוגדר: 1,000 שקלים ישנים לשקל חדש אחד.

ההנפקה של מטבעות חדשים לא הייתה רק שינוי טכני, אלא היא סימלה עבור הציבור והתעשייה התחלה חדשה, וניסיון להשיב את האמון במטבע המקומי ובממשלה. המטבעות הראשונים שנכנסו למחזור כללו ערכים של 1, 5, 10 ו־50 אגורות, ובהמשך צורפו גם מטבעות בערכים גבוהים יותר.

כניסת השקל החדש סייעה ביצירת תחושת סדר מחודש בכל הקשור לניהול המדיניות המוניטרית. זה גם איפשר אמצעים מובהקים יותר לבנק ישראל כדי להילחם באינפלציה באמצעות מדיניות ריבית וכלים נזיליים.

אמנם הדרך ליציבות מלאה הייתה עוד ארוכה, אך אין ספק שמדובר באחד הסמלים החזקים לתהליך שבו ישראל הצליחה לשוב לתלם אחרי תקופה של טלטלה כלכלית.

24 בספטמבר 1967 - הנשיא לינדון ג'ונסון מוציא צו שמחזק את שוויון ההזדמנויות בתעסוקה

ב־24 בספטמבר 1967, נחתם אחד הצווים הנשיאותיים הבולטים בתקופת כהונתו של לינדון ג'ונסון - החלטה תקדימית שמטרתה למנוע אפליה מינית במקומות עבודה פדרליים ובמוסדות הקשורים לממשל. מדובר בצעד שהעמיק את מעורבות הממשל הפדרלי בהבטחת שוויון זכויות, והיו לו השפעות כלכליות נרחבות בטווח הארוך.

הצו הנשיאותי הבהיר כי אפליה מגדרית בעבודה, בין אם בשכר, קידום, תנאי העסקה או קבלה לעבודה, אינה חוקית. הוא הצטרף לשורת חקיקות ויוזמות שקדמו לו, לרבות חוק זכויות האזרח וחוק שוויון בשכר, אך לראשונה התייחס באופן ישיר גם לסקטור הפדרלי ולמוסדות הנתמכים מתקציב המדינה.

קיראו עוד ב"היום לפני"

המשמעות הכלכלית הייתה לא מבוטלת: שוק העבודה האמריקאי נדרש לבחון מחדש נהלים ופרקטיקות של קבלה, קידום והערכה. נשים, שעד אז נדחקו לא אחת לתפקידי משנה או תפקידים בתת־שכר, קיבלו גיבוי חוקי חשוב בדרישתן ליחס שווה ולזכויות תעסוקתיות.

אם כי הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה גם כיום, אי אפשר להתעלם מהשפעת הצו הזה על תרבות העבודה והמשק האמריקאי. הוא פתח פתח רחב להשתתפות נשית מלאה יותר בשוק, כולל גידול במספר הנשים בתפקידי ניהול, שיפור בממוצע השכר לנשים, והתחזקות יוזמות פנימיות בארגונים לשוויון מגדרי.

במילים אחרות, זה היה רגע שבו ממשל אמריקאי לקח עמדה ברורה: כלכלה בריאה אינה יכולה להתבסס על הדרה של חצי מהאוכלוסייה.


24 בספטמבר 1869 - "יום שישי השחור" בארה"ב: שוק הזהב קורס

ב-24 בספטמבר 1869, יום שישי, התרחש אחד האירועים הדרמטיים הראשונים בשוק ההון האמריקאי - פאניקה שהובילה לקריסת מחיר הזהב ולגל פשיטות רגל בוול סטריט. האירוע, שנודע מאז כ"שישי השחור", סימן את סכנות המניפולציה בשוק הסחורות ואת החשיבות בהתערבות ממשלתית כאשר שווקים יוצאים משליטה.


זהב
זהב - קרדיט: Jingming Pan


במרכז הפרשה עמדו שני אנשי עסקים רבי השפעה, ג'יי גולד וג'ים פיסק, שניסו לרכוש כמויות עצומות של זהב על מנת ליצור מחסור מלאכותי ולדחוף את מחירו כלפי מעלה. הם הסתמכו על קשרים פוליטיים, כולל גישה למקורבים לנשיא יוליסס גרנט, כדי למנוע מהממשל למכור זהב מהמלאי הפדרלי.

המחיר אכן טיפס במהירות, תוך סחיטה של שחקנים קטנים ויצירת אווירת ספקולציה פרועה. אבל הנשיא גרנט, שבינתיים הבין את מהות המניפולציה, הורה למשרד האוצר לשחרר לשוק זהב בשווי 4 מיליון דולר. התוצאה הייתה התרסקות דרמטית במחיר הזהב, מכ-160 דולר לאונקיית זהב לכ-130 דולר בתוך שעות ספורות.

המשבר גרר קריסה בשווקים, בריחה מהשקעות ספקולטיביות ופשיטות רגל רבות של סוחרים, בנקים וחברות תעשייתיות. הוא גם חשף את הרגישות של הכלכלה לגורמים פרטיים שמנצלים את היעדר הפיקוח לטובתם על חשבון הציבור.

מעניין לציין כי זה היה האירוע הראשון שקיבל את הכינוי "יום שישי השחור", הרבה לפני שהמונח הפך לשם נרדף ליום מבצעים מסחריים. בהמשך השנים, הכינוי הוצמד גם לאירועים כלכליים נוספים, לרבות קריסות בשוק ההון או תקלות טכנולוגיות חמורות, ולעיתים גם לאירועים אזרחיים בעלי אופי טראומטי. עם הזמן, השם הפך לסוג של תווית שמסמלת שיבוש פתאומי וחד במערכת - כלכלית, פיננסית או תפעולית.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מיידוף
צילום: צילום מנטפליקס
היום לפני...

האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 בדצמבר

עמית בר |

10 בדצמבר 2008 - ברנרד מיידוף מודה בהונאת הפונזי הגדולה אי פעם

ב-10 בדצמבר 2008 הודיע ברנרד מיידוף לבניו, שעבדו איתו בבית ההשקעות הפרטי שלו בניו יורק, כי פעילות ניהול ההון של החברה היא תרמית. הוא אמר להם שהעסק "גמור" ושמדובר במנגנון פונזי. לפי התיאור שנמסר בחקירה, השיחה התחילה סביב רצונו לחלק לעובדים ולמקורבים בונוסים מיידיים בסכום של בערך 170 מיליון דולר, מתוך יתרה של כ-200 מיליון דולר בלבד שהיו זמינים בקופה. הבנים הופתעו, שאלו כיצד ניתן לחלק בונוסים כשהחברה מתקשה לשלם למשקיעים, ואז מיידוף לקח אותם לדירתו והודה שהכול היה שקר. הם פנו מיד לעורכי דין ולרשויות, ובכך החל הפירוק המהיר של המערך.

ההונאה התבססה על מצג של תשואות יציבות וחריגות לאורך שנים. לקוחות קיבלו דוחות חודשיים עם רווחים כמעט קבועים, לרוב סביב 8%-12% בשנה, גם בתקופות שבהן השווקים היו תנודתיים. אבל בפועל לא התנהלו השקעות אמיתיות בהתאם לדוחות. כסף שהועבר לקרן הוזרם לחשבון הבנק של החברה ושימש בעיקר לתשלומים למשקיעים שביקשו לפדות, ולשמירה על אשליית פעילות רווחית. החקירה הצביעה על כ-4,800 חשבונות לקוחות, ולפי הדוחות שנמסרו להם, היקף הנכסים שנוהלו כביכול עמד על כ-65 מיליארד דולר. אומנם הסכום הזה כלל גם רווחים פיקטיביים שנצברו על הנייר, אבל ההערכה לגבי ההפסד הישיר של המשקיעים, כלומר כספים שהופקדו ולא הושבו, עמדה על בערך 17.5-18 מיליארד דולר.

נקודת השבר הגיעה עם החרפת המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כבר במרץ אותה שנה קרס בר סטרנס ונמכר בהצלה מהירה, מה שהגביר לחץ על קרנות גידור ומשקיעים ממונפים. בספטמבר הגיע האירוע המרכזי: פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, במקביל לחילוץ החירום של AIG. אלה היו רגעים שבהם האמון במערכת האשראי נשבר. בנקים צמצמו קווי אשראי, שוק ההלוואות הבין בנקאיות כמעט קפא, וגופים מוסדיים נדרשו להחזיר מזומנים למשקיעים שלהם. בתוך המציאות הזו, לקוחות של מיידוף ביקשו לבצע פדיונות בהיקף חריג. ההערכה היא שבחודשים האחרונים לפני הקריסה הוגשו בקשות משיכה מצטברות של בערך 7 מיליארד דולר. מבחינת קרן שבנויה על זרימת כסף חדש, זה היה לחץ שאי אפשר לעמוד בו.

מיידוף ניסה למשוך זמן. הוא העביר כספים בין חשבונות שונים של קבוצת החברות שלו, וניצל קווי אשראי של פעילות הברוקראז' כדי להזרים מזומנים למנגנון. אבל בד בבד, מקורות הכסף החדשים התייבשו. המשבר צמצם את הנכונות של משקיעים חדשים להיכנס, והבנקים לא רצו לספק אשראי למי שמבקש להשקיע אצלו. ברגע שהפדיונות גדלו והאשראי נעלם, לא נותרה לו יכולת לקיים את ההבטחות. ב-4 בדצמבר הוא עדכן את מנהל התפעול הבכיר במערך הפונזי שהוא "סיים". ב-9 בדצמבר אמר לאחיו שהוא על סף קריסה, ולמחרת הודה בפני בניו.

ידיעות אחרונות
צילום: סריקה
היום לפני...

העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה


היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-11 בדצמבר



עמית בר |

11 בדצמבר 2012 - HSBC משלם קנס גדול לרשויות בארה"ב בגלל הלבנת כספים 

ב-11 בדצמבר 2012 סיים בנק HSBC חקירה פלילית ומנהלית בארה"ב בהסדר כולל עם משרד המשפטים האמריקאי, הרשות לפיקוח על המטבע, הפד' וגופים נוספים. החקירה עסקה בכשלים ממושכים במערכות הציות של הבנק, שאפשרו העברות כספים בהיקפים גדולים ללא בקרה מספקת, הן מול גורמים פליליים והן מול מדינות וארגונים שהיו נתונים לסנקציות אמריקאיות. על פי ממצאי החקירה, סניפים וחברות בנות של HSBC איפשרו לאורך שנים תנועות כספים עבור קרטלי סמים במקסיקו, כולל הפקדות מזומן גדולות שהועברו למערכת הבנקאית בארה״ב, וכן עסקאות בדולרים עם איראן, סודן, קובה וצפון קוריאה תוך הסתרת זהות הצדדים בעסקאות.


HSBC
HSBC - קרדיט: יונתן גורודישר


ההסדר קבע קנס וחילוט בסך 1.256 מיליארד דולר, מתוכם 500 מיליון דולר קנס אזרחי ופלילי ו-756 מיליון דולר חילוט הכנסות. במקביל, נחתמו הסדרים עם רגולטורים נוספים שהעמידו את סך התשלומים הכולל על בערך 1.9 מיליארד דולר. הבנק חתם על הסכם דחיית העמדה לדין ל-5 שנים, שבמהלכן התחייב לעמוד ביעדים מחמירים של בקרה, אחרת כתב אישום פלילי יופעל מחדש. כחלק מההסדר מונה מפקח חיצוני עצמאי עם סמכויות רחבות, והבנק התחייב להשקיע סכומים גדולים במערכות ניטור טכנולוגיות, בהגדלת כוח האדם לציות ובהקשחת נהלי זיהוי לקוחות ודיווח על פעולות חשודות.

ההסדר הביא גם לשינויים ארגוניים: הנהלות אזוריות הוחלפו, תפקיד הציות קיבל מעמד בכיר יותר, ומאות עובדים גויסו לתפקידי ניהול סיכונים ובקרת הלבנת הון. היקף ההשקעה הפנימית במערכי ציות אחרי ההסדר נאמד במיליארדי דולרים לאורך שנים, והוא כלל מערכות ניתוח תנועות בזמן אמת, סינון עסקאות מול רשימות סנקציות, ובדיקות מעמיקות של לקוחות בעלי סיכון גבוה. זה היה אחד ההסדרים הכספיים הגדולים אי פעם מול מוסד בנקאי, והוא סימן שינוי בגישה האמריקאית כלפי בנקים גלובליים שנכשלו בציות לרגולציה.

11 בדצמבר 2001 - סין מצטרפת לארגון הסחר העולמי

ב-11 בדצמבר 2001 התקבלה הרפובליקה העממית של סין כחברה מלאה בארגון הסחר העולמי (WTO), לאחר משא ומתן ממושך שהחל עוד בשנות ה-80 ונמשך בערך 15 שנה. ההצטרפות חייבה את סין ליישר קו עם כללי סחר בינלאומיים מחייבים, ולהפוך חלק גדול מהפעילות הכלכלית שלה לפתוחה יותר לתחרות, השקעות זרות ויבוא. בין ההתחייבויות המרכזיות נכללו הפחתת מכסים, ביטול מגבלות כמותיות על יבוא, פתיחת מגזרי שירותים לשחקנים זרים, והחלת כללים מחמירים יותר על זכויות קניין רוחני, תקינה, שקיפות במכרזים ותמחור ממשלתי.