שקלים
צילום: freepik
היום לפני...

היום שבו שוק הזהב קרס ומה קרה היום לפני 58 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-24 בספטמבר

עמית בר |
נושאים בכתבה זהב


24 בספטמבר 1985 - השקל החדש נכנס למחזור במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית

ב-24 בספטמבר 1985, בשיא תקופה כלכלית מסעירה ובלתי יציבה, המטבעות הראשונים של השקל החדש נכנסו למחזור בישראל. מדובר במהלך שציין שלב חשוב בתהליך הייצוב הכלכלי שנעשה באותה שנה, בעקבות התפרצות היפר-אינפלציונית חריגה שגרמה לזעזועים קשים במערכת הכלכלית.

לפני המעבר לשקל החדש, המדינה סבלה משחיקה דרמטית בערך הלירה (ובהמשך השקל הישן), כאשר מחירים עלו בקצב של מאות אחוזים בשנה. על רקע זה הוחלט ביולי 1985 על תוכנית כלכלית מקיפה שכללה קיצוץ תקציבי חד, הקפאת שכר ומחירים, צמצום הוצאות הממשלה, והמרת המטבע המקומי. היחס הוגדר: 1,000 שקלים ישנים לשקל חדש אחד.

ההנפקה של מטבעות חדשים לא הייתה רק שינוי טכני, אלא היא סימלה עבור הציבור והתעשייה התחלה חדשה, וניסיון להשיב את האמון במטבע המקומי ובממשלה. המטבעות הראשונים שנכנסו למחזור כללו ערכים של 1, 5, 10 ו־50 אגורות, ובהמשך צורפו גם מטבעות בערכים גבוהים יותר.

כניסת השקל החדש סייעה ביצירת תחושת סדר מחודש בכל הקשור לניהול המדיניות המוניטרית. זה גם איפשר אמצעים מובהקים יותר לבנק ישראל כדי להילחם באינפלציה באמצעות מדיניות ריבית וכלים נזיליים.

אמנם הדרך ליציבות מלאה הייתה עוד ארוכה, אך אין ספק שמדובר באחד הסמלים החזקים לתהליך שבו ישראל הצליחה לשוב לתלם אחרי תקופה של טלטלה כלכלית.

24 בספטמבר 1967 - הנשיא לינדון ג'ונסון מוציא צו שמחזק את שוויון ההזדמנויות בתעסוקה

ב־24 בספטמבר 1967, נחתם אחד הצווים הנשיאותיים הבולטים בתקופת כהונתו של לינדון ג'ונסון - החלטה תקדימית שמטרתה למנוע אפליה מינית במקומות עבודה פדרליים ובמוסדות הקשורים לממשל. מדובר בצעד שהעמיק את מעורבות הממשל הפדרלי בהבטחת שוויון זכויות, והיו לו השפעות כלכליות נרחבות בטווח הארוך.

הצו הנשיאותי הבהיר כי אפליה מגדרית בעבודה, בין אם בשכר, קידום, תנאי העסקה או קבלה לעבודה, אינה חוקית. הוא הצטרף לשורת חקיקות ויוזמות שקדמו לו, לרבות חוק זכויות האזרח וחוק שוויון בשכר, אך לראשונה התייחס באופן ישיר גם לסקטור הפדרלי ולמוסדות הנתמכים מתקציב המדינה.

קיראו עוד ב"היום לפני"

המשמעות הכלכלית הייתה לא מבוטלת: שוק העבודה האמריקאי נדרש לבחון מחדש נהלים ופרקטיקות של קבלה, קידום והערכה. נשים, שעד אז נדחקו לא אחת לתפקידי משנה או תפקידים בתת־שכר, קיבלו גיבוי חוקי חשוב בדרישתן ליחס שווה ולזכויות תעסוקתיות.

אם כי הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה גם כיום, אי אפשר להתעלם מהשפעת הצו הזה על תרבות העבודה והמשק האמריקאי. הוא פתח פתח רחב להשתתפות נשית מלאה יותר בשוק, כולל גידול במספר הנשים בתפקידי ניהול, שיפור בממוצע השכר לנשים, והתחזקות יוזמות פנימיות בארגונים לשוויון מגדרי.

במילים אחרות, זה היה רגע שבו ממשל אמריקאי לקח עמדה ברורה: כלכלה בריאה אינה יכולה להתבסס על הדרה של חצי מהאוכלוסייה.


24 בספטמבר 1869 - "יום שישי השחור" בארה"ב: שוק הזהב קורס

ב-24 בספטמבר 1869, יום שישי, התרחש אחד האירועים הדרמטיים הראשונים בשוק ההון האמריקאי - פאניקה שהובילה לקריסת מחיר הזהב ולגל פשיטות רגל בוול סטריט. האירוע, שנודע מאז כ"שישי השחור", סימן את סכנות המניפולציה בשוק הסחורות ואת החשיבות בהתערבות ממשלתית כאשר שווקים יוצאים משליטה.


זהב
זהב - קרדיט: Jingming Pan


במרכז הפרשה עמדו שני אנשי עסקים רבי השפעה, ג'יי גולד וג'ים פיסק, שניסו לרכוש כמויות עצומות של זהב על מנת ליצור מחסור מלאכותי ולדחוף את מחירו כלפי מעלה. הם הסתמכו על קשרים פוליטיים, כולל גישה למקורבים לנשיא יוליסס גרנט, כדי למנוע מהממשל למכור זהב מהמלאי הפדרלי.

המחיר אכן טיפס במהירות, תוך סחיטה של שחקנים קטנים ויצירת אווירת ספקולציה פרועה. אבל הנשיא גרנט, שבינתיים הבין את מהות המניפולציה, הורה למשרד האוצר לשחרר לשוק זהב בשווי 4 מיליון דולר. התוצאה הייתה התרסקות דרמטית במחיר הזהב, מכ-160 דולר לאונקיית זהב לכ-130 דולר בתוך שעות ספורות.

המשבר גרר קריסה בשווקים, בריחה מהשקעות ספקולטיביות ופשיטות רגל רבות של סוחרים, בנקים וחברות תעשייתיות. הוא גם חשף את הרגישות של הכלכלה לגורמים פרטיים שמנצלים את היעדר הפיקוח לטובתם על חשבון הציבור.

מעניין לציין כי זה היה האירוע הראשון שקיבל את הכינוי "יום שישי השחור", הרבה לפני שהמונח הפך לשם נרדף ליום מבצעים מסחריים. בהמשך השנים, הכינוי הוצמד גם לאירועים כלכליים נוספים, לרבות קריסות בשוק ההון או תקלות טכנולוגיות חמורות, ולעיתים גם לאירועים אזרחיים בעלי אופי טראומטי. עם הזמן, השם הפך לסוג של תווית שמסמלת שיבוש פתאומי וחד במערכת - כלכלית, פיננסית או תפעולית.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה