מיקרוסופט Microsoft Corp -0.04%  חושפת טכנולוגיית קירור חדשנית שעשויה לפתור את אחת הבעיות המרכזיות ביותר של תעשיית הבינה המלאכותית: הצריכה האנרגטית האדירה של מרכזי הנתונים. החברה מפתחת מערכת שמזרימה נוזלים ישירות דרך תעלות זעירות שחרוטות בתוך השבבים עצמם. זאת לעומת השיטה המקובלת היום, שבה מערכות קירור ענקיות מנסות לשלוט על הטמפרטורה מבחוץ. התוצאה היא בזבוז אנרגטי עצום ויעילות נמוכה, בדיוק מה שהתעשייה כבר לא יכולה להרשות לעצמה.

הטכנולוגיה הזאת, הנקראת מיקרופלואידיקה, כבר נבדקת במערכות אבטיפוס במעבדות של החברה ברדמונד, וושינגטון. הבדיקות נעשות על שבבי שרתים אמיתיים שמפעילים את יישומי Office בענן ועל כרטיסי גרפיקה מתקדמים שמעבדים משימות בינה מלאכותית כבדות. המטרה היא להוכיח שהטכנולוגיה עובדת לא רק במעבדה אלא גם בתנאי עבודה אמיתיים, עם עומסי חישוב אינטנסיביים שמייצרים חום משמעותי. הניסויים כוללים בדיקות סיבולת ארוכות טווח ומדידות דיוק של צריכת האנרגיה לעומת מערכות הקירור הקונבנציונליות.

קירור ישירות בשבב עצמו

החידוש המרכזי כאמור הוא שהנוזל הקר מגיע ישירות לשבב עצמו, דרך רשת של תעלות זעירות שחקוקות בטכנולוגיית חריטה מתקדמת. זה מאפשר להשתמש בנוזל בטמפרטורה גבוהה יחסית של עד 70 מעלות צלזיוס ועדיין לקבל קירור יעיל במיוחד.

למי שלא מבין למה זה משנה: ככל שהפער בטמפרטורה בין הנוזל הקר לשבב הרותח קטן יותר, כך מערכת הקירור צורכת פחות אנרגיה על משאבות, מאווררים וקומפרסורים. המערכת הקונבנציונלית דורשת נוזל בטמפרטורה של 20-30 מעלות כדי להיות יעילה, מה שיוצר פער עצום ודורש השקעת אנרגיה אדירה לשמירה על הטמפרטורה הנמוכה.

• מיקרוסופט ו-OpenAI כבר לא? ה-AI של אנתרופיק יוטמע באופיס
• נביוס מזנקת 45% בעקבות הסכם עם מיקרוסופט בהיקף 17.4 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חוסאם אליסא, שאחראי בחברה על טכנולוגיות מערכות ומוביל את הפרויקט הזה, הציג את הטכנולוגיה השבוע במטה החברה בוושינגטון בפני מהנדסים ועיתונאים. לפי הבדיקות המקיפות שלהם, שנמשכות כבר חודשים, השיטה החדשה מציגה שיפורים משמעותיים על פני הגישות המסורתיות בכל הפרמטרים הקריטיים. הם אפילו הדגימו את זה מתחת למיקרוסקופ כדי להראות איך הנוזל זורם דרך התעלות הזעירות בלי לפגוע ברכיבים הרגישים של השבב. המדידות מראות חיסכון של עד 30% בצריכת האנרגיה לקירור, שזה משמעותי במיוחד כשמדברים על מרכזי נתונים שצורכים מגה וואטים.

ליתיום אמריקס Lithium Americas 99.95%  רושמת עלייה של יותר מ-90%, אחרי שהתברר שממשל טראמפ רוצה להיכנס כשותף לחברה. וול-סטריט רואה בכך סימן שהבית הלבן רואה בליתיום נכס אסטרטגי קריטי לביטחון הלאומי. המהלך מעמיד את ליתיום אמריקס במרכז המאבק האמריקני לשחרר את המדינה מהתלות הסינית במחצבים קריטיים.

לפי הדיווחים, הממשל האמריקני מבקש נתח של עד 10% בחברה הקנדית כחלק מהמשא ומתן מחדש על הלוואה של 2.26 מיליארד דולר למכרה ת'אקר פאס בנוואדה. הממשל מעוניין לא רק להלוות כסף, אלא גם לקבל בעלות וכוח השפעה על הפרויקט החשוב הזה. המכרה בנוואדה אמור להיות הגדול ביותר במדינה וגם החשוב ביותר מבחינה אסטרטגית. כשהוא ייפתח ב-2028, הוא יכול לייצר יותר מ-40,000 טון ליתיום קרבונט בשנה - מספיק לבניית 800,000 רכבים חשמליים. זה פי שמונה מהייצור הנוכחי של המכרה היחיד בארה"ב, של חברת אלברמרל בנוואדה. הפרויקט הזה יכול לשנות לחלוטין את מאזן הכוחות בשוק הליתיום הגלובלי ולהפחית את התלות האמריקנית בסין.

ג'נרל מוטורס, שמחזיקה 38% מהפרויקט, נהנית גם כן מהחדשות. מניית ענקית הרכב עולה כ-2% במסחר. GM השקיעה 625 מיליון דולר בפרויקט ועכשיו הממשל מבקשת ממנה גם ערבויות רכישה, מעין התחייבות לקנות את הליתיום מהמכרה. זה יוצר מעגל סגור: הממשלה מממנת, GM קונה, וארה"ב מקבלת עצמאות באספקת ליתיום לרכבים חשמליים.

ביטוח נגד כישלון

התנאים של העסקה מעניקים לממשל כוח רב. ליתיום אמריקס הציעה לממשל אופציות חינם על עד 10% ממניות החברה. בנוסף, ההלוואה המקורית כוללת תנאים שמאפשרים לממשל לתפוס שליטה על הפרויקט אם הוא יתעכב או יעלה יותר מהתקציב. זה אומר שהממשל מקבל לא רק נתח בבעלות, אלא גם ביטוח נגד כישלון. התנאים האלו מראים עד כמה הפרויקט הזה חשוב לממשל. 

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• זמן לחזור לליתיום? לאן יקח טראמפ את הזהב והביטקוין?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההקשר הגלובלי מסביר את הדחיפות. סין מייצרת יותר מ-40,000 טון ליתיום בשנה והיא המעבד הגדול ביותר בעולם של המתכת - 65% מהעיבוד העולמי מתבצע שם, לעומת פחות מ-3% בארה"ב. זה אומר שגם אם אמריקה תכרה ליתיום, היא עדיין תלויה בסין לעיבוד. המכרה של ליתיום אמריקס הוא צעד ראשון לשבור את התלות הזאת, אבל זה רק התחלה של תהליך ארוך להחזרת שרשרת האספקה לארה"ב.