תיקון 55 - הקצאה פטורה ממס - האמנם?
תיקון מס' 55 לחוק מיסוי מקרקעין מטיל חובת דיווח על הקצאה פטורה באיגוד מקרקעין. לאור כך, מנתחים הכותבים את השאלה אימתי תחשב הקצאה כפטורה ממס.
תיקון מס' 55 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "התיקון" או "תיקון 55") אשר אושר באחרונה בכנסת, מטיל חובת דיווח על הקצאה פטורה באיגוד מקרקעין. כך, עולה במלוא עוזה שאלה חדשה-ישנה, אימתי תחשב הקצאה כפטורה ממס? בנוסף, בדברינו הבאים, נצביע על הבעייתיות העולה מהוספת ההוראה בתיקון.
נקדים ונסביר, כי בעבר נחשב כל שינוי בזכויות באיגוד ל"פעולה באיגוד" המהווה אירוע מס, לרבות הקצאת זכויות. במילים אחרות, ראה המחוקק הקצאה אשר בעקבותיה דוללה החזקתם של בעלי המניות הותיקים, כמכירה המהווה אירוע מס, ולמעשה אירוע של מכירת מקרקעין עפ"י עקרון השיקוף.
דא עקא, נטען כי מצב משפטי זה אינו הוגן ואינו נכון כלכלית, שכן, כאשר משקיע חדש מבקש להשקיע בחברה ובתמורה מוקצות לו מניות בה, הרי שאמנם דוללו בעלי המניות האחרים באחוזי החזקתם אך יש לזכור כי עתה, לאחר שגויסה השקעתו של בעל המניות החדש, מחזיקים בעלי המניות בשיעור נמוך יותר אך במניות חברה בעלת הון עצמי גבוה יותר, ומכאן שכלכלית למעשה לא בהכרח נוצרה התעשרות, ובודאי שאין בכך מימוש של התעשרות. זאת ועוד, מיסויה של הקצאת מניות באיגוד הקשה את התאוששות חברות המצויות בקשיים וחברות בפירוק משום היותה של השקעת משקיעים כנגד הקצאת מניות החברה כרוכה בתשלומי מסים עקיפים (מס רכישה ומס מכירה), וזאת גם בנסיבות של מכירה ללא רווח.
ועוד נציין, כי אף בפקודת מס הכנסה הקצאת מניות שבמסגרתה בעל המניות לא קיבל תמורה, אינה מהווה אירוע מס.
על רקע האמור לעיל, המליצה ועדת רבינוביץ' (והמלצותיה אומצו בתיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין) כי הקצאה ללא תמורה תמועט מהגדרת פעולה באיגוד. וכך, הקצאת זכויות באיגוד מבלי שניתנה תמורה לבעלי הזכויות באיגוד במישרין או בעקיפין הינה פטורה ממס. לפיכך, נשאלה השאלה מהי הקצאה פטורה, ובמילים אחרות, מהי הקצאה ללא תמורה, במישרין או בעקיפין בהקשר זה, ובתוך כך, האם פרעון הלוואת הבעלים או ערבות שניתנה תהווה תמורה להקצאת המניות או שמא אך הוגן כי משדולל שיעור ההחזקה "תדולל" גם ההלוואה או הערבות.
טענת רשויות המס עשויה להיות גם למלאכותיות העסקה. לפי טענה זו, אין המדובר בהקצאה פטורה כי אם במכירה. כך למשל, בפס"ד חיון בע"מ נ' פ"ש חיפה (עמ"ה 5105/97) טענו רשויות המס כי הקצאת מניות בתמורה לחלוקת דיבידנד (בכורה) לבעלי המניות הקודמים במשך ארבע השנים הבאות הינה מלאכותית כך שלמעשה נתקיימה מכירה של המניות בתמורה (המשולמת ב-4 תשלומים). ביהמ"ש המחוזי פסק, בנסיבותיו המיוחדות של פסה"ד, כי אכן בהקצאת המניות נמכר אגד זכויות ובעלי המניות זכו לתמורה.
בתוך כך, טענה דומה עשויה להיטען כאשר מועברות למעשה במסגרת הקצאה מלוא זכויותיהם של בעלי המניות (99.99%), כך שיש לבדוק ולשקול נסיבות כל מקרה.
מקרה מעניין אחר הוא בעת הקצאת מניות לקבלן במסגרת עסקת קומבינציה, אשר לגישתנו, מהווה הקצאה פטורה, אך גוררת עימה שאלות מיסויות אחרות.
עתה, כאמור, לאור תיקון 55, המטיל חובה לדווח על ההקצאה, הגם שהינה פטורה ממס, מקבלות שאלות אלו משנה תוקף, ונדרשת הכרעה בהן עובר למילוי חובת הדיווח. הוראת התיקון קובעת בסעיף 75 לחוק מיסוי מקרקעין כי בגין הקצאה כאמור על בעלי המניות באיגוד לדווח למנהל תוך 30 ימים מיום ההקצאה בטופס שנקבע לכך, וכמו כן נקבע בתיקון, כי ההוראה תחול גם על הקצאה שהיתה באיגוד מקרקעין בתקופה שמ- 7.11.2001 ועד תחולת תיקון 55, כאשר מסירת ההודעה עפ"י הסעיף תהא תוך 60 ימים מיום פרסום התיקון.
אם כן, עינינו הרואות, כי נוכח אי הבהירות המאפיינת את הגדרת ההקצאה, כפי שהצבענו לעיל, הרי שבדרישת הדיווח על הקצאות מסוג זה למעשה מבקשות רשויות המס להגיע לבחון ולמסות פעולות אלו ככל שניתן.
זאת ועוד, נשקפת לדעתנו, בעייתיות רבה באפשרות כי ההוראה בעלת תחולה רטרואקטיבית המחייבת דיווח על הקצאות שכבר בוצעו כאשר לעתים אף נמכרו כבר המניות שהוקצו.
הקצאת מניות הינה מכשיר חשוב ויעיל להמרצת הפעילות במשק וניתן לקוות שרשויות המס לא תכבדנה ידן יתר על המידה על ההקצאות שכאמור אמורות להיות מדווחות להן.
לפיכך, רצוי ליתן את הדעת ולהתכונן טרם מתן הדיווח לרשויות המס.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
