תיקון 55 - הקצאה פטורה ממס - האמנם?
תיקון מס' 55 לחוק מיסוי מקרקעין מטיל חובת דיווח על הקצאה פטורה באיגוד מקרקעין. לאור כך, מנתחים הכותבים את השאלה אימתי תחשב הקצאה כפטורה ממס.
תיקון מס' 55 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "התיקון" או "תיקון 55") אשר אושר באחרונה בכנסת, מטיל חובת דיווח על הקצאה פטורה באיגוד מקרקעין. כך, עולה במלוא עוזה שאלה חדשה-ישנה, אימתי תחשב הקצאה כפטורה ממס? בנוסף, בדברינו הבאים, נצביע על הבעייתיות העולה מהוספת ההוראה בתיקון.
נקדים ונסביר, כי בעבר נחשב כל שינוי בזכויות באיגוד ל"פעולה באיגוד" המהווה אירוע מס, לרבות הקצאת זכויות. במילים אחרות, ראה המחוקק הקצאה אשר בעקבותיה דוללה החזקתם של בעלי המניות הותיקים, כמכירה המהווה אירוע מס, ולמעשה אירוע של מכירת מקרקעין עפ"י עקרון השיקוף.
דא עקא, נטען כי מצב משפטי זה אינו הוגן ואינו נכון כלכלית, שכן, כאשר משקיע חדש מבקש להשקיע בחברה ובתמורה מוקצות לו מניות בה, הרי שאמנם דוללו בעלי המניות האחרים באחוזי החזקתם אך יש לזכור כי עתה, לאחר שגויסה השקעתו של בעל המניות החדש, מחזיקים בעלי המניות בשיעור נמוך יותר אך במניות חברה בעלת הון עצמי גבוה יותר, ומכאן שכלכלית למעשה לא בהכרח נוצרה התעשרות, ובודאי שאין בכך מימוש של התעשרות. זאת ועוד, מיסויה של הקצאת מניות באיגוד הקשה את התאוששות חברות המצויות בקשיים וחברות בפירוק משום היותה של השקעת משקיעים כנגד הקצאת מניות החברה כרוכה בתשלומי מסים עקיפים (מס רכישה ומס מכירה), וזאת גם בנסיבות של מכירה ללא רווח.
ועוד נציין, כי אף בפקודת מס הכנסה הקצאת מניות שבמסגרתה בעל המניות לא קיבל תמורה, אינה מהווה אירוע מס.
על רקע האמור לעיל, המליצה ועדת רבינוביץ' (והמלצותיה אומצו בתיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין) כי הקצאה ללא תמורה תמועט מהגדרת פעולה באיגוד. וכך, הקצאת זכויות באיגוד מבלי שניתנה תמורה לבעלי הזכויות באיגוד במישרין או בעקיפין הינה פטורה ממס. לפיכך, נשאלה השאלה מהי הקצאה פטורה, ובמילים אחרות, מהי הקצאה ללא תמורה, במישרין או בעקיפין בהקשר זה, ובתוך כך, האם פרעון הלוואת הבעלים או ערבות שניתנה תהווה תמורה להקצאת המניות או שמא אך הוגן כי משדולל שיעור ההחזקה "תדולל" גם ההלוואה או הערבות.
טענת רשויות המס עשויה להיות גם למלאכותיות העסקה. לפי טענה זו, אין המדובר בהקצאה פטורה כי אם במכירה. כך למשל, בפס"ד חיון בע"מ נ' פ"ש חיפה (עמ"ה 5105/97) טענו רשויות המס כי הקצאת מניות בתמורה לחלוקת דיבידנד (בכורה) לבעלי המניות הקודמים במשך ארבע השנים הבאות הינה מלאכותית כך שלמעשה נתקיימה מכירה של המניות בתמורה (המשולמת ב-4 תשלומים). ביהמ"ש המחוזי פסק, בנסיבותיו המיוחדות של פסה"ד, כי אכן בהקצאת המניות נמכר אגד זכויות ובעלי המניות זכו לתמורה.
בתוך כך, טענה דומה עשויה להיטען כאשר מועברות למעשה במסגרת הקצאה מלוא זכויותיהם של בעלי המניות (99.99%), כך שיש לבדוק ולשקול נסיבות כל מקרה.
מקרה מעניין אחר הוא בעת הקצאת מניות לקבלן במסגרת עסקת קומבינציה, אשר לגישתנו, מהווה הקצאה פטורה, אך גוררת עימה שאלות מיסויות אחרות.
עתה, כאמור, לאור תיקון 55, המטיל חובה לדווח על ההקצאה, הגם שהינה פטורה ממס, מקבלות שאלות אלו משנה תוקף, ונדרשת הכרעה בהן עובר למילוי חובת הדיווח. הוראת התיקון קובעת בסעיף 75 לחוק מיסוי מקרקעין כי בגין הקצאה כאמור על בעלי המניות באיגוד לדווח למנהל תוך 30 ימים מיום ההקצאה בטופס שנקבע לכך, וכמו כן נקבע בתיקון, כי ההוראה תחול גם על הקצאה שהיתה באיגוד מקרקעין בתקופה שמ- 7.11.2001 ועד תחולת תיקון 55, כאשר מסירת ההודעה עפ"י הסעיף תהא תוך 60 ימים מיום פרסום התיקון.
אם כן, עינינו הרואות, כי נוכח אי הבהירות המאפיינת את הגדרת ההקצאה, כפי שהצבענו לעיל, הרי שבדרישת הדיווח על הקצאות מסוג זה למעשה מבקשות רשויות המס להגיע לבחון ולמסות פעולות אלו ככל שניתן.
זאת ועוד, נשקפת לדעתנו, בעייתיות רבה באפשרות כי ההוראה בעלת תחולה רטרואקטיבית המחייבת דיווח על הקצאות שכבר בוצעו כאשר לעתים אף נמכרו כבר המניות שהוקצו.
הקצאת מניות הינה מכשיר חשוב ויעיל להמרצת הפעילות במשק וניתן לקוות שרשויות המס לא תכבדנה ידן יתר על המידה על ההקצאות שכאמור אמורות להיות מדווחות להן.
לפיכך, רצוי ליתן את הדעת ולהתכונן טרם מתן הדיווח לרשויות המס.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
