הרבעון שהיה: ייצוא תעשייתי של 2.3 מיליארד לאירופה

ברבעון ה-1 05' חל גידול של 6.5% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאיחוד האירופי המורחב לעומת המקביל. שרגא ברוש: "התחזקות האירו וההתאוששות ההייטק עשויים להקטין הגרעון המסחרי של ישראל מול האיחוד"
שרון שפורר |

ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 6.5% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאיחוד האירופי המורחב לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-2.3 מיליארד דולר. כך מסר היום (שני) יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא.

ברוש ציין, כי הגידול ביצוא לאיחוד האירופי המורחב הושפע משיעור התחזקות של האירו מול הדולר האמריקאי בשיעור של כ-4.6% בהשוואה לרבעון הראשון של 2004. מדידת הסחורות בערכי אירו מצביעה למעשה על עלייה מתונה של כ-1.4% בייצוא למדינות האיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2004. הגידול ביצוא היה למדינות כמו: ליטא, שבדיה, סלובקיה ופורטוגל. בעיקר בענף ציוד טלקומוניקציה. יבוא הסחורות (ללא יהלומים) מהאיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

ברוש מעריך, כי התחזקות האירו וההתאוששות בענפי ההייטק עשויים להקטין את הגרעון המסחרי של ישראל מול האיחוד האירופי. עם זאת, הוא מצביע על התגברות התחרות באיחוד האירופאי כפועל יוצא של "הרחבת" אירופה, דבר שעלול להקשות על היצואנים הישראלים. בנוסף, מציין ברוש, את הקשיים של יצואנים לאירופה, הנאלצים להתמודד עם עוינות מצד גורמים אירופאים ובעיות הנובעות מפגיעה בתדמיתה של ישראל באירופה.

ברוש מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול של היצוא לאיחוד האירופי המורחב בשיעור של כ-12%, שיושפע בין היתר מהתחזקות האירו מול הדולר האמריקאי.

יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים ציין, כי השנה מתכנן מכון היצוא להוציא לאיחוד האירופי המורחב 33 משלחות של יצואנים בהשתתפותם של כ-300 אנשי עסקים בתחומים אבטחה, תקשורת, תוכנה, חקלאות, קוסמטיקה, מזון, סטארט אפ, תכשיטים, בניה, ציוד רפואי, תעופה אלקטרוניקה, טכנולוגיה סביבתית, מזון ואריזה. וכן להשתתף ב-27 תערוכות עם כ-250 חברות בתחומים תכשיטים, קוסמטיקה, אופטיקה, אבטחה, DIY, טקסטיל ואופנה, צעצועים, מזון, תקשורת, ציוד רפואי, אריזה, ספר ודפוס, בניה, תוכנה, סרטים, תעופה, רכב וחקלאות, כאשר המטרה היא להגדיל היצוא לאיחוד האירופי המורחב ולהעמיק החדירה לשם.

ברוש מציין, כי מניתוח מכון היצוא על יצוא הסחורות (ללא יהלומים) ברבע הראשון של 2005 לאיחוד האירופי המורחב על פי מדינות מתברר, כי ביצוא לליטא חל גידול של 58% והסתכם ב-3.8 מיליון דולר. ביצוא לשבדיה חל גידול של 51% והסתכם בכ-35.8 מיליון דולר. ביצוא לסלובקיה חל גידול של 41% והסתכם ב-3.1 מיליון דולר. ביצוא לפורטוגל חל גידול של 31% והסתכם ב-20.5 מיליון דולר.

עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 15% ביצוא לבלגיה והסתכם ב-195.6 מיליון דולר. היצוא לפולין גדל ב-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-46.7 מליון דולר.

ביצוא לגרמניה, חל גידול של 16% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-372.5 מיליון דולר. ביצוא לבריטניה חל גידול של 9% ברבע הראשון של 2005 והסתכם בכ-352.2 מיליון דולר.

ברוש מציין, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 5.5% ביצוא לספרד לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-152.4 מיליון דולר.

ביצוא לאיטליה חל ברבע הראשון של 2005 גידול של 1.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-216.4 מיליון דולר.

עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא להולנד חלה ברבע הראשון של 2005 עליה של 5.6% לעומת התקופה המקבילה והסתכם ב-388.5 מיליון דולר. ביצוא לצרפת חלה עליה של 7.5% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 223.9 מיליון דולר.

ברוש מציין, כי ביצוא לפינלנד חלה ירידה של 30% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאירלנד חלה ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-33.1 מיליון דולר. ביצוא לדנמרק חלה ירידה של כ-2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאוסטריה חלה ירידה של 8.5% והסתכם ב-21.6 מיליון דולר.

עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא ללוכסמבורג חלה ירידה של 29.5% לכ-2.4 מליון דולר. היצוא למלטה ירד בכ-93% והסתכם בכ-1 מיליון דולר. היצוא לצ'כיה ירד ב-19.5% והסתכם בכ-13 מליון דולר. היצוא ליוון ירד 42% והסתכם בכ-52.7 מליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.