הרבעון שהיה: ייצוא תעשייתי של 2.3 מיליארד לאירופה

ברבעון ה-1 05' חל גידול של 6.5% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאיחוד האירופי המורחב לעומת המקביל. שרגא ברוש: "התחזקות האירו וההתאוששות ההייטק עשויים להקטין הגרעון המסחרי של ישראל מול האיחוד"
שרון שפורר |

ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 6.5% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאיחוד האירופי המורחב לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-2.3 מיליארד דולר. כך מסר היום (שני) יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא.

ברוש ציין, כי הגידול ביצוא לאיחוד האירופי המורחב הושפע משיעור התחזקות של האירו מול הדולר האמריקאי בשיעור של כ-4.6% בהשוואה לרבעון הראשון של 2004. מדידת הסחורות בערכי אירו מצביעה למעשה על עלייה מתונה של כ-1.4% בייצוא למדינות האיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2004. הגידול ביצוא היה למדינות כמו: ליטא, שבדיה, סלובקיה ופורטוגל. בעיקר בענף ציוד טלקומוניקציה. יבוא הסחורות (ללא יהלומים) מהאיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

ברוש מעריך, כי התחזקות האירו וההתאוששות בענפי ההייטק עשויים להקטין את הגרעון המסחרי של ישראל מול האיחוד האירופי. עם זאת, הוא מצביע על התגברות התחרות באיחוד האירופאי כפועל יוצא של "הרחבת" אירופה, דבר שעלול להקשות על היצואנים הישראלים. בנוסף, מציין ברוש, את הקשיים של יצואנים לאירופה, הנאלצים להתמודד עם עוינות מצד גורמים אירופאים ובעיות הנובעות מפגיעה בתדמיתה של ישראל באירופה.

ברוש מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול של היצוא לאיחוד האירופי המורחב בשיעור של כ-12%, שיושפע בין היתר מהתחזקות האירו מול הדולר האמריקאי.

יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים ציין, כי השנה מתכנן מכון היצוא להוציא לאיחוד האירופי המורחב 33 משלחות של יצואנים בהשתתפותם של כ-300 אנשי עסקים בתחומים אבטחה, תקשורת, תוכנה, חקלאות, קוסמטיקה, מזון, סטארט אפ, תכשיטים, בניה, ציוד רפואי, תעופה אלקטרוניקה, טכנולוגיה סביבתית, מזון ואריזה. וכן להשתתף ב-27 תערוכות עם כ-250 חברות בתחומים תכשיטים, קוסמטיקה, אופטיקה, אבטחה, DIY, טקסטיל ואופנה, צעצועים, מזון, תקשורת, ציוד רפואי, אריזה, ספר ודפוס, בניה, תוכנה, סרטים, תעופה, רכב וחקלאות, כאשר המטרה היא להגדיל היצוא לאיחוד האירופי המורחב ולהעמיק החדירה לשם.

ברוש מציין, כי מניתוח מכון היצוא על יצוא הסחורות (ללא יהלומים) ברבע הראשון של 2005 לאיחוד האירופי המורחב על פי מדינות מתברר, כי ביצוא לליטא חל גידול של 58% והסתכם ב-3.8 מיליון דולר. ביצוא לשבדיה חל גידול של 51% והסתכם בכ-35.8 מיליון דולר. ביצוא לסלובקיה חל גידול של 41% והסתכם ב-3.1 מיליון דולר. ביצוא לפורטוגל חל גידול של 31% והסתכם ב-20.5 מיליון דולר.

עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 15% ביצוא לבלגיה והסתכם ב-195.6 מיליון דולר. היצוא לפולין גדל ב-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-46.7 מליון דולר.

ביצוא לגרמניה, חל גידול של 16% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-372.5 מיליון דולר. ביצוא לבריטניה חל גידול של 9% ברבע הראשון של 2005 והסתכם בכ-352.2 מיליון דולר.

ברוש מציין, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 5.5% ביצוא לספרד לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-152.4 מיליון דולר.

ביצוא לאיטליה חל ברבע הראשון של 2005 גידול של 1.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-216.4 מיליון דולר.

עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא להולנד חלה ברבע הראשון של 2005 עליה של 5.6% לעומת התקופה המקבילה והסתכם ב-388.5 מיליון דולר. ביצוא לצרפת חלה עליה של 7.5% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 223.9 מיליון דולר.

ברוש מציין, כי ביצוא לפינלנד חלה ירידה של 30% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאירלנד חלה ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-33.1 מיליון דולר. ביצוא לדנמרק חלה ירידה של כ-2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאוסטריה חלה ירידה של 8.5% והסתכם ב-21.6 מיליון דולר.

עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא ללוכסמבורג חלה ירידה של 29.5% לכ-2.4 מליון דולר. היצוא למלטה ירד בכ-93% והסתכם בכ-1 מיליון דולר. היצוא לצ'כיה ירד ב-19.5% והסתכם בכ-13 מליון דולר. היצוא ליוון ירד 42% והסתכם בכ-52.7 מליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.