הרבעון שהיה: ייצוא תעשייתי של 2.3 מיליארד לאירופה
ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 6.5% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאיחוד האירופי המורחב לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-2.3 מיליארד דולר. כך מסר היום (שני) יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא.
ברוש ציין, כי הגידול ביצוא לאיחוד האירופי המורחב הושפע משיעור התחזקות של האירו מול הדולר האמריקאי בשיעור של כ-4.6% בהשוואה לרבעון הראשון של 2004. מדידת הסחורות בערכי אירו מצביעה למעשה על עלייה מתונה של כ-1.4% בייצוא למדינות האיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2004. הגידול ביצוא היה למדינות כמו: ליטא, שבדיה, סלובקיה ופורטוגל. בעיקר בענף ציוד טלקומוניקציה. יבוא הסחורות (ללא יהלומים) מהאיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
ברוש מעריך, כי התחזקות האירו וההתאוששות בענפי ההייטק עשויים להקטין את הגרעון המסחרי של ישראל מול האיחוד האירופי. עם זאת, הוא מצביע על התגברות התחרות באיחוד האירופאי כפועל יוצא של "הרחבת" אירופה, דבר שעלול להקשות על היצואנים הישראלים. בנוסף, מציין ברוש, את הקשיים של יצואנים לאירופה, הנאלצים להתמודד עם עוינות מצד גורמים אירופאים ובעיות הנובעות מפגיעה בתדמיתה של ישראל באירופה.
ברוש מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול של היצוא לאיחוד האירופי המורחב בשיעור של כ-12%, שיושפע בין היתר מהתחזקות האירו מול הדולר האמריקאי.
יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים ציין, כי השנה מתכנן מכון היצוא להוציא לאיחוד האירופי המורחב 33 משלחות של יצואנים בהשתתפותם של כ-300 אנשי עסקים בתחומים אבטחה, תקשורת, תוכנה, חקלאות, קוסמטיקה, מזון, סטארט אפ, תכשיטים, בניה, ציוד רפואי, תעופה אלקטרוניקה, טכנולוגיה סביבתית, מזון ואריזה. וכן להשתתף ב-27 תערוכות עם כ-250 חברות בתחומים תכשיטים, קוסמטיקה, אופטיקה, אבטחה, DIY, טקסטיל ואופנה, צעצועים, מזון, תקשורת, ציוד רפואי, אריזה, ספר ודפוס, בניה, תוכנה, סרטים, תעופה, רכב וחקלאות, כאשר המטרה היא להגדיל היצוא לאיחוד האירופי המורחב ולהעמיק החדירה לשם.
ברוש מציין, כי מניתוח מכון היצוא על יצוא הסחורות (ללא יהלומים) ברבע הראשון של 2005 לאיחוד האירופי המורחב על פי מדינות מתברר, כי ביצוא לליטא חל גידול של 58% והסתכם ב-3.8 מיליון דולר. ביצוא לשבדיה חל גידול של 51% והסתכם בכ-35.8 מיליון דולר. ביצוא לסלובקיה חל גידול של 41% והסתכם ב-3.1 מיליון דולר. ביצוא לפורטוגל חל גידול של 31% והסתכם ב-20.5 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 15% ביצוא לבלגיה והסתכם ב-195.6 מיליון דולר. היצוא לפולין גדל ב-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-46.7 מליון דולר.
ביצוא לגרמניה, חל גידול של 16% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-372.5 מיליון דולר. ביצוא לבריטניה חל גידול של 9% ברבע הראשון של 2005 והסתכם בכ-352.2 מיליון דולר.
ברוש מציין, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 5.5% ביצוא לספרד לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-152.4 מיליון דולר.
ביצוא לאיטליה חל ברבע הראשון של 2005 גידול של 1.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-216.4 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא להולנד חלה ברבע הראשון של 2005 עליה של 5.6% לעומת התקופה המקבילה והסתכם ב-388.5 מיליון דולר. ביצוא לצרפת חלה עליה של 7.5% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 223.9 מיליון דולר.
ברוש מציין, כי ביצוא לפינלנד חלה ירידה של 30% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאירלנד חלה ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-33.1 מיליון דולר. ביצוא לדנמרק חלה ירידה של כ-2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאוסטריה חלה ירידה של 8.5% והסתכם ב-21.6 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא ללוכסמבורג חלה ירידה של 29.5% לכ-2.4 מליון דולר. היצוא למלטה ירד בכ-93% והסתכם בכ-1 מיליון דולר. היצוא לצ'כיה ירד ב-19.5% והסתכם בכ-13 מליון דולר. היצוא ליוון ירד 42% והסתכם בכ-52.7 מליון דולר.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
