הרבעון שהיה: ייצוא תעשייתי של 2.3 מיליארד לאירופה
ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 6.5% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאיחוד האירופי המורחב לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-2.3 מיליארד דולר. כך מסר היום (שני) יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא.
ברוש ציין, כי הגידול ביצוא לאיחוד האירופי המורחב הושפע משיעור התחזקות של האירו מול הדולר האמריקאי בשיעור של כ-4.6% בהשוואה לרבעון הראשון של 2004. מדידת הסחורות בערכי אירו מצביעה למעשה על עלייה מתונה של כ-1.4% בייצוא למדינות האיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2004. הגידול ביצוא היה למדינות כמו: ליטא, שבדיה, סלובקיה ופורטוגל. בעיקר בענף ציוד טלקומוניקציה. יבוא הסחורות (ללא יהלומים) מהאיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
ברוש מעריך, כי התחזקות האירו וההתאוששות בענפי ההייטק עשויים להקטין את הגרעון המסחרי של ישראל מול האיחוד האירופי. עם זאת, הוא מצביע על התגברות התחרות באיחוד האירופאי כפועל יוצא של "הרחבת" אירופה, דבר שעלול להקשות על היצואנים הישראלים. בנוסף, מציין ברוש, את הקשיים של יצואנים לאירופה, הנאלצים להתמודד עם עוינות מצד גורמים אירופאים ובעיות הנובעות מפגיעה בתדמיתה של ישראל באירופה.
ברוש מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול של היצוא לאיחוד האירופי המורחב בשיעור של כ-12%, שיושפע בין היתר מהתחזקות האירו מול הדולר האמריקאי.
יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים ציין, כי השנה מתכנן מכון היצוא להוציא לאיחוד האירופי המורחב 33 משלחות של יצואנים בהשתתפותם של כ-300 אנשי עסקים בתחומים אבטחה, תקשורת, תוכנה, חקלאות, קוסמטיקה, מזון, סטארט אפ, תכשיטים, בניה, ציוד רפואי, תעופה אלקטרוניקה, טכנולוגיה סביבתית, מזון ואריזה. וכן להשתתף ב-27 תערוכות עם כ-250 חברות בתחומים תכשיטים, קוסמטיקה, אופטיקה, אבטחה, DIY, טקסטיל ואופנה, צעצועים, מזון, תקשורת, ציוד רפואי, אריזה, ספר ודפוס, בניה, תוכנה, סרטים, תעופה, רכב וחקלאות, כאשר המטרה היא להגדיל היצוא לאיחוד האירופי המורחב ולהעמיק החדירה לשם.
ברוש מציין, כי מניתוח מכון היצוא על יצוא הסחורות (ללא יהלומים) ברבע הראשון של 2005 לאיחוד האירופי המורחב על פי מדינות מתברר, כי ביצוא לליטא חל גידול של 58% והסתכם ב-3.8 מיליון דולר. ביצוא לשבדיה חל גידול של 51% והסתכם בכ-35.8 מיליון דולר. ביצוא לסלובקיה חל גידול של 41% והסתכם ב-3.1 מיליון דולר. ביצוא לפורטוגל חל גידול של 31% והסתכם ב-20.5 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 15% ביצוא לבלגיה והסתכם ב-195.6 מיליון דולר. היצוא לפולין גדל ב-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-46.7 מליון דולר.
ביצוא לגרמניה, חל גידול של 16% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-372.5 מיליון דולר. ביצוא לבריטניה חל גידול של 9% ברבע הראשון של 2005 והסתכם בכ-352.2 מיליון דולר.
ברוש מציין, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 5.5% ביצוא לספרד לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-152.4 מיליון דולר.
ביצוא לאיטליה חל ברבע הראשון של 2005 גידול של 1.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-216.4 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא להולנד חלה ברבע הראשון של 2005 עליה של 5.6% לעומת התקופה המקבילה והסתכם ב-388.5 מיליון דולר. ביצוא לצרפת חלה עליה של 7.5% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 223.9 מיליון דולר.
ברוש מציין, כי ביצוא לפינלנד חלה ירידה של 30% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאירלנד חלה ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-33.1 מיליון דולר. ביצוא לדנמרק חלה ירידה של כ-2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאוסטריה חלה ירידה של 8.5% והסתכם ב-21.6 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא ללוכסמבורג חלה ירידה של 29.5% לכ-2.4 מליון דולר. היצוא למלטה ירד בכ-93% והסתכם בכ-1 מיליון דולר. היצוא לצ'כיה ירד ב-19.5% והסתכם בכ-13 מליון דולר. היצוא ליוון ירד 42% והסתכם בכ-52.7 מליון דולר.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.