הרבעון שהיה: ייצוא תעשייתי של 2.3 מיליארד לאירופה
ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 6.5% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאיחוד האירופי המורחב לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-2.3 מיליארד דולר. כך מסר היום (שני) יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח היחידה הכלכלית במכון היצוא.
ברוש ציין, כי הגידול ביצוא לאיחוד האירופי המורחב הושפע משיעור התחזקות של האירו מול הדולר האמריקאי בשיעור של כ-4.6% בהשוואה לרבעון הראשון של 2004. מדידת הסחורות בערכי אירו מצביעה למעשה על עלייה מתונה של כ-1.4% בייצוא למדינות האיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2004. הגידול ביצוא היה למדינות כמו: ליטא, שבדיה, סלובקיה ופורטוגל. בעיקר בענף ציוד טלקומוניקציה. יבוא הסחורות (ללא יהלומים) מהאיחוד האירופי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
ברוש מעריך, כי התחזקות האירו וההתאוששות בענפי ההייטק עשויים להקטין את הגרעון המסחרי של ישראל מול האיחוד האירופי. עם זאת, הוא מצביע על התגברות התחרות באיחוד האירופאי כפועל יוצא של "הרחבת" אירופה, דבר שעלול להקשות על היצואנים הישראלים. בנוסף, מציין ברוש, את הקשיים של יצואנים לאירופה, הנאלצים להתמודד עם עוינות מצד גורמים אירופאים ובעיות הנובעות מפגיעה בתדמיתה של ישראל באירופה.
ברוש מעריך, כי בשנת 2005 צפוי גידול של היצוא לאיחוד האירופי המורחב בשיעור של כ-12%, שיושפע בין היתר מהתחזקות האירו מול הדולר האמריקאי.
יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים ציין, כי השנה מתכנן מכון היצוא להוציא לאיחוד האירופי המורחב 33 משלחות של יצואנים בהשתתפותם של כ-300 אנשי עסקים בתחומים אבטחה, תקשורת, תוכנה, חקלאות, קוסמטיקה, מזון, סטארט אפ, תכשיטים, בניה, ציוד רפואי, תעופה אלקטרוניקה, טכנולוגיה סביבתית, מזון ואריזה. וכן להשתתף ב-27 תערוכות עם כ-250 חברות בתחומים תכשיטים, קוסמטיקה, אופטיקה, אבטחה, DIY, טקסטיל ואופנה, צעצועים, מזון, תקשורת, ציוד רפואי, אריזה, ספר ודפוס, בניה, תוכנה, סרטים, תעופה, רכב וחקלאות, כאשר המטרה היא להגדיל היצוא לאיחוד האירופי המורחב ולהעמיק החדירה לשם.
ברוש מציין, כי מניתוח מכון היצוא על יצוא הסחורות (ללא יהלומים) ברבע הראשון של 2005 לאיחוד האירופי המורחב על פי מדינות מתברר, כי ביצוא לליטא חל גידול של 58% והסתכם ב-3.8 מיליון דולר. ביצוא לשבדיה חל גידול של 51% והסתכם בכ-35.8 מיליון דולר. ביצוא לסלובקיה חל גידול של 41% והסתכם ב-3.1 מיליון דולר. ביצוא לפורטוגל חל גידול של 31% והסתכם ב-20.5 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 15% ביצוא לבלגיה והסתכם ב-195.6 מיליון דולר. היצוא לפולין גדל ב-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-46.7 מליון דולר.
ביצוא לגרמניה, חל גידול של 16% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-372.5 מיליון דולר. ביצוא לבריטניה חל גידול של 9% ברבע הראשון של 2005 והסתכם בכ-352.2 מיליון דולר.
ברוש מציין, כי ברבעון הראשון של 2005 חל גידול של 5.5% ביצוא לספרד לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-152.4 מיליון דולר.
ביצוא לאיטליה חל ברבע הראשון של 2005 גידול של 1.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-216.4 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא להולנד חלה ברבע הראשון של 2005 עליה של 5.6% לעומת התקופה המקבילה והסתכם ב-388.5 מיליון דולר. ביצוא לצרפת חלה עליה של 7.5% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 223.9 מיליון דולר.
ברוש מציין, כי ביצוא לפינלנד חלה ירידה של 30% ברבע הראשון של 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאירלנד חלה ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-33.1 מיליון דולר. ביצוא לדנמרק חלה ירידה של כ-2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-23.9 מיליון דולר. ביצוא לאוסטריה חלה ירידה של 8.5% והסתכם ב-21.6 מיליון דולר.
עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי ביצוא ללוכסמבורג חלה ירידה של 29.5% לכ-2.4 מליון דולר. היצוא למלטה ירד בכ-93% והסתכם בכ-1 מיליון דולר. היצוא לצ'כיה ירד ב-19.5% והסתכם בכ-13 מליון דולר. היצוא ליוון ירד 42% והסתכם בכ-52.7 מליון דולר.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
