פלר: חיפה גוססת כלכלית - נדרשת תוכנית להצלתה
נשיא לשכת המסחר בחיפה והצפון, עודד פלר תובע מראשי העיר חיפה לנקוט בצעדים מיידיים שישפרו את מצבה הכלכלי של העיר. במפגש של ראשי לשכת המסחר והתעשייה בחיפה והצפון בה השתתפו ראש העיר, אנשי ציבור וראשי מוסדות כלכליים בעיר התריע פלר, כי הכלכלה והתעסוקה באיזור חיפה נמצאים במצב של גסיסה מתקדמת וכי הצמיחה הכלכלית הנוכחית בישראל היא נחלתו של מרכז המדינה בלבד.
לדבריו, בפריפריה הולכים וגוברים הפערים החברתיים, האבטלה והניוון, והמתרחש בחיפה בתקופה הנוכחית ממחיש זאת בצורה ברורה.
פלר הדגיש, כי במשך שנים נתפסה חיפה על ידי הציבור בישראל, כמו גם על ידי אנשי הממשל, כעיר מסודרת, עובדת, וברמה סוציו-אקונומית סבירה. "לא עוד", אמר. לטענתו, "הגיע הזמן להצביע על העובדות: "חיפה עיר מוכה. העיר התפרקה מנכסיה הכלכליים, התעשייה נטשה והמלאכה נסגרה, המשרדים עברו ואין בנייה. צעירי האיזור עוזבים ובכל שנה נסגרים עוד בתי ספר וכיתות לימוד". פלר מדגיש כי חיפה הפסיקה להוות אלטרנטיבה קורצת למשקיעים בתחומי התעשייה, הבנייה והייצור".
פלר קרא לראש העיר ולכל ראשי הרשויות למהר ולקבל החלטות שמשמעותן שינוי המצב הקיים באופן מיידי משום שלדעתו תחול החרפה בכל הפרמטרים הכלכליים כבר בתקופה הקרובה. נשיא איגוד לשכת המסחר בחיפה והצפון דרש, כי תיעשה פנייה משותפת של כל פרנסי האיזור לראש הממשלה ולשרי האוצר והתעשייה בקריאה לפעול להצלתה של חיפה ולהבהיר, כי סדר העדיפויות הלאומי השגוי בהקצאת המשאבים מוביל לדעיכתה של העיר.
להערכתו, הצעדים המיידיים שיש לנקוט הם האצת פיתוח הנמל כדי להפכו לגדול ולמשוכלל במזרח התיכון, וכן להפוך את חיפה לאבן שואבת לחינוך.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
