פלר: חיפה גוססת כלכלית - נדרשת תוכנית להצלתה

נשיא לשכת המסחר בחיפה והצפון קורא להאצת פיתוח הנמל ולהפוך את חיפה לאבן שואבת לחינוך. חיפה רשמה אשתקד ירידה של 9.8% במספר העסקים בה
שי פאוזנר |

נשיא לשכת המסחר בחיפה והצפון, עודד פלר תובע מראשי העיר חיפה לנקוט בצעדים מיידיים שישפרו את מצבה הכלכלי של העיר. במפגש של ראשי לשכת המסחר והתעשייה בחיפה והצפון בה השתתפו ראש העיר, אנשי ציבור וראשי מוסדות כלכליים בעיר התריע פלר, כי הכלכלה והתעסוקה באיזור חיפה נמצאים במצב של גסיסה מתקדמת וכי הצמיחה הכלכלית הנוכחית בישראל היא נחלתו של מרכז המדינה בלבד.

לדבריו, בפריפריה הולכים וגוברים הפערים החברתיים, האבטלה והניוון, והמתרחש בחיפה בתקופה הנוכחית ממחיש זאת בצורה ברורה.

פלר הדגיש, כי במשך שנים נתפסה חיפה על ידי הציבור בישראל, כמו גם על ידי אנשי הממשל, כעיר מסודרת, עובדת, וברמה סוציו-אקונומית סבירה. "לא עוד", אמר. לטענתו, "הגיע הזמן להצביע על העובדות: "חיפה עיר מוכה. העיר התפרקה מנכסיה הכלכליים, התעשייה נטשה והמלאכה נסגרה, המשרדים עברו ואין בנייה. צעירי האיזור עוזבים ובכל שנה נסגרים עוד בתי ספר וכיתות לימוד". פלר מדגיש כי חיפה הפסיקה להוות אלטרנטיבה קורצת למשקיעים בתחומי התעשייה, הבנייה והייצור".

פלר קרא לראש העיר ולכל ראשי הרשויות למהר ולקבל החלטות שמשמעותן שינוי המצב הקיים באופן מיידי משום שלדעתו תחול החרפה בכל הפרמטרים הכלכליים כבר בתקופה הקרובה. נשיא איגוד לשכת המסחר בחיפה והצפון דרש, כי תיעשה פנייה משותפת של כל פרנסי האיזור לראש הממשלה ולשרי האוצר והתעשייה בקריאה לפעול להצלתה של חיפה ולהבהיר, כי סדר העדיפויות הלאומי השגוי בהקצאת המשאבים מוביל לדעיכתה של העיר.

להערכתו, הצעדים המיידיים שיש לנקוט הם האצת פיתוח הנמל כדי להפכו לגדול ולמשוכלל במזרח התיכון, וכן להפוך את חיפה לאבן שואבת לחינוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".