פלר: חיפה גוססת כלכלית - נדרשת תוכנית להצלתה

נשיא לשכת המסחר בחיפה והצפון קורא להאצת פיתוח הנמל ולהפוך את חיפה לאבן שואבת לחינוך. חיפה רשמה אשתקד ירידה של 9.8% במספר העסקים בה
שי פאוזנר |

נשיא לשכת המסחר בחיפה והצפון, עודד פלר תובע מראשי העיר חיפה לנקוט בצעדים מיידיים שישפרו את מצבה הכלכלי של העיר. במפגש של ראשי לשכת המסחר והתעשייה בחיפה והצפון בה השתתפו ראש העיר, אנשי ציבור וראשי מוסדות כלכליים בעיר התריע פלר, כי הכלכלה והתעסוקה באיזור חיפה נמצאים במצב של גסיסה מתקדמת וכי הצמיחה הכלכלית הנוכחית בישראל היא נחלתו של מרכז המדינה בלבד.

לדבריו, בפריפריה הולכים וגוברים הפערים החברתיים, האבטלה והניוון, והמתרחש בחיפה בתקופה הנוכחית ממחיש זאת בצורה ברורה.

פלר הדגיש, כי במשך שנים נתפסה חיפה על ידי הציבור בישראל, כמו גם על ידי אנשי הממשל, כעיר מסודרת, עובדת, וברמה סוציו-אקונומית סבירה. "לא עוד", אמר. לטענתו, "הגיע הזמן להצביע על העובדות: "חיפה עיר מוכה. העיר התפרקה מנכסיה הכלכליים, התעשייה נטשה והמלאכה נסגרה, המשרדים עברו ואין בנייה. צעירי האיזור עוזבים ובכל שנה נסגרים עוד בתי ספר וכיתות לימוד". פלר מדגיש כי חיפה הפסיקה להוות אלטרנטיבה קורצת למשקיעים בתחומי התעשייה, הבנייה והייצור".

פלר קרא לראש העיר ולכל ראשי הרשויות למהר ולקבל החלטות שמשמעותן שינוי המצב הקיים באופן מיידי משום שלדעתו תחול החרפה בכל הפרמטרים הכלכליים כבר בתקופה הקרובה. נשיא איגוד לשכת המסחר בחיפה והצפון דרש, כי תיעשה פנייה משותפת של כל פרנסי האיזור לראש הממשלה ולשרי האוצר והתעשייה בקריאה לפעול להצלתה של חיפה ולהבהיר, כי סדר העדיפויות הלאומי השגוי בהקצאת המשאבים מוביל לדעיכתה של העיר.

להערכתו, הצעדים המיידיים שיש לנקוט הם האצת פיתוח הנמל כדי להפכו לגדול ולמשוכלל במזרח התיכון, וכן להפוך את חיפה לאבן שואבת לחינוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.