פריצת 1.28 דולר-אירו מטה עשויה להחליש השקל (דולר)
הדולר נסחר הבוקר כמעט ללא שינוי משערו היציג אתמול, תוך עליה מזערית בת 0.01% סביב 4.3664 שקל. אתמול, הוא התחזק שביעור קל של 0.09% ליציג של 4.366 שקל. האירו נחלש הבוקר בשיעור חד יחסית של 0.68% והוא סובב סביב שער של 5.5999 שקל. זאת, לאחר שאתמול התחזק ב-0.36% ושערו היציג נקבע בגובה 5.638 שקל.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר על שקט אופייני של בוקר יום שישי בשוק המט"ח המקומי. הם מספרים, כי האירו נחלש אל מול המטבע הישראלי, על רקע החלשותו אל מול הדולר מ-1.293 אתמול לרמות של 1.282 הבוקר. בדרך כלל, אומרים בבנק, התפתחות שכזו באירו-שקל משפיעה גם על הדולר-שקל, אך כעת לא נראית השפעה מיוחדת בזוג המטבעות ובבנק מעריכים, כי היה ותפרץ רמת התמיכה בגובה 1.28 שקל, כלפי מטה, אז נראה את התחזקותו של המטבע האמריקני אל מול רעהו הישראלי.
טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.35 שקל ורמת התנגדות קרובה שוכנת בגובה של 4.38 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
אביעד קוטלר יודע לספר, כי במהלך הלילה חזר הדולר להתחזק אל מול המטבעות העיקריים לאחר דברים מעודדים מצד בכירי ה-FED בארה"ב. ההתחזקות החלה אתמול בשעות הערב, לאחר נאומו של סנטומרו, בכיר ה-FED מפילדלפיה, אשר טען כי שיעורי האינפלציה יוותרו בטווח המיועד אולם לאור מצבה של הכלכלה האמריקאית ישנו מקום לקידום הדרגתי במדיניות הריבית.
בשעות המאוחרות של הלילה נאם בכיר ה-FED מסנט לואיס, וויליאם פול, ותמך בדבריו של סנטומרו. פול טען, כי כרגע נראה כי שיעורי האינפלציה אכן עומדים ביעדיהם, אולם כל עוד מחירי האנרגיה עולים ומולם נראית עלייה בתמחור מוצרי החברות במשק, קיימת תמיד האפשרות להפתעה אינפלציונית אשר תדרוש מהנגיד האמריקאי תגובה חריפה יותר מהצפוי. כתוצאה מנאומים אלו התחזק הדולר אל מול האירו לרמות של 1.2809.
היום צפויים נאומיהם של ה-FED מקליבלנד, סנדרה פיאנאלטו, וכן נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, אלן גרינספאן. דבריו של גרינספאן עלולים להוות השפעה על השוק, שכן השבוע נמנע הנגיד מלהבהיר עמדותיו בנוגע לאינפלציה, וכעת ימתינו הסוחרים לשמוע האם ישבור את שתיקתו בנושא. נאומו צפוי בשעה 20:15, זמן ישראל.
חשוב לציין כי גורם משמעותי התומך כעת ברמותיו הגבוהות של הדולר הוא גורם התשואות על האג"ח האמריקאיים אשר נמצאות בעלייה, וכן מחירי הנפט אשר ירדו מעט בשעות הלילה. מרבית האנליסטים בשוק צופים כי לאור נאומיהם של בכירי ה-FED ישמור הדולר על רמותיו החזקות בשוק, אולם לקראת שבוע הבא, הם אומרים, תיתכן היחלשות לקראת פרסום נתוני גרעונות הסחר האמריקאיים.
בזירה האירופאית, מפגין האירו חולשה ונסחר בעיקר על סמך הנתונים האמריקאיים. הבוקר פורסמו נתוני מדדי המחירים לחודש מרץ ומאזן המסחר לחודש פברואר בגרמניה. מדדי המחירים המורכבים (HICP) הראו על 0.4% ברמה החודשית, בעוד מאזן המסחר הראה על 13.1 מיליארד, לעומת צפי ל-12.6 מיליארד. ברמה הטכנית ניתן לזהות תמיכת מפתח לאירו סביב 1.2800, הנמוך השבועי, ולאחריה ניתן יהיה להשען על התמיכה של הממוצע ל-200 יום ב-1.2775. לא צפויים נתונים נוספים בגוש האירו היום. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2823.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
