פריצת 1.28 דולר-אירו מטה עשויה להחליש השקל (דולר)
הדולר נסחר הבוקר כמעט ללא שינוי משערו היציג אתמול, תוך עליה מזערית בת 0.01% סביב 4.3664 שקל. אתמול, הוא התחזק שביעור קל של 0.09% ליציג של 4.366 שקל. האירו נחלש הבוקר בשיעור חד יחסית של 0.68% והוא סובב סביב שער של 5.5999 שקל. זאת, לאחר שאתמול התחזק ב-0.36% ושערו היציג נקבע בגובה 5.638 שקל.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט נמסר על שקט אופייני של בוקר יום שישי בשוק המט"ח המקומי. הם מספרים, כי האירו נחלש אל מול המטבע הישראלי, על רקע החלשותו אל מול הדולר מ-1.293 אתמול לרמות של 1.282 הבוקר. בדרך כלל, אומרים בבנק, התפתחות שכזו באירו-שקל משפיעה גם על הדולר-שקל, אך כעת לא נראית השפעה מיוחדת בזוג המטבעות ובבנק מעריכים, כי היה ותפרץ רמת התמיכה בגובה 1.28 שקל, כלפי מטה, אז נראה את התחזקותו של המטבע האמריקני אל מול רעהו הישראלי.
טכנית, מעדכנים אותנו בבנק, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.35 שקל ורמת התנגדות קרובה שוכנת בגובה של 4.38 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
אביעד קוטלר יודע לספר, כי במהלך הלילה חזר הדולר להתחזק אל מול המטבעות העיקריים לאחר דברים מעודדים מצד בכירי ה-FED בארה"ב. ההתחזקות החלה אתמול בשעות הערב, לאחר נאומו של סנטומרו, בכיר ה-FED מפילדלפיה, אשר טען כי שיעורי האינפלציה יוותרו בטווח המיועד אולם לאור מצבה של הכלכלה האמריקאית ישנו מקום לקידום הדרגתי במדיניות הריבית.
בשעות המאוחרות של הלילה נאם בכיר ה-FED מסנט לואיס, וויליאם פול, ותמך בדבריו של סנטומרו. פול טען, כי כרגע נראה כי שיעורי האינפלציה אכן עומדים ביעדיהם, אולם כל עוד מחירי האנרגיה עולים ומולם נראית עלייה בתמחור מוצרי החברות במשק, קיימת תמיד האפשרות להפתעה אינפלציונית אשר תדרוש מהנגיד האמריקאי תגובה חריפה יותר מהצפוי. כתוצאה מנאומים אלו התחזק הדולר אל מול האירו לרמות של 1.2809.
היום צפויים נאומיהם של ה-FED מקליבלנד, סנדרה פיאנאלטו, וכן נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, אלן גרינספאן. דבריו של גרינספאן עלולים להוות השפעה על השוק, שכן השבוע נמנע הנגיד מלהבהיר עמדותיו בנוגע לאינפלציה, וכעת ימתינו הסוחרים לשמוע האם ישבור את שתיקתו בנושא. נאומו צפוי בשעה 20:15, זמן ישראל.
חשוב לציין כי גורם משמעותי התומך כעת ברמותיו הגבוהות של הדולר הוא גורם התשואות על האג"ח האמריקאיים אשר נמצאות בעלייה, וכן מחירי הנפט אשר ירדו מעט בשעות הלילה. מרבית האנליסטים בשוק צופים כי לאור נאומיהם של בכירי ה-FED ישמור הדולר על רמותיו החזקות בשוק, אולם לקראת שבוע הבא, הם אומרים, תיתכן היחלשות לקראת פרסום נתוני גרעונות הסחר האמריקאיים.
בזירה האירופאית, מפגין האירו חולשה ונסחר בעיקר על סמך הנתונים האמריקאיים. הבוקר פורסמו נתוני מדדי המחירים לחודש מרץ ומאזן המסחר לחודש פברואר בגרמניה. מדדי המחירים המורכבים (HICP) הראו על 0.4% ברמה החודשית, בעוד מאזן המסחר הראה על 13.1 מיליארד, לעומת צפי ל-12.6 מיליארד. ברמה הטכנית ניתן לזהות תמיכת מפתח לאירו סביב 1.2800, הנמוך השבועי, ולאחריה ניתן יהיה להשען על התמיכה של הממוצע ל-200 יום ב-1.2775. לא צפויים נתונים נוספים בגוש האירו היום. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2823.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
