לאומי - גל עליות שמבטא שלמות
משקיע לא מקצועי מחזיק, בדרך כלל, בתיק המניות שלו בעיקר מניות מפסידות. למה? מכיוון שאת הרווחיות הוא מכר מתוך פחד ואת המפסידות לא ימכור לעולם כי הוא לא פראייר... עולם הפוך.
תביטו על גרפים של מניות כמו לאומי, פועלים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מספר ממניות מרשימת היתר. לא הייתם רוצים להיות שם? ברור. אלא שהמשקיע הלא מקצועי מסתובב עם כפתור להשמדה עצמית. ובכל פעם שקורה לו משהו טוב, הוא דואג ללחוץ עליו. וכל ההקדמה הארוכה הזאת מדוע? משום שמניית לאומי עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. אלו הניחנים בסבלנות, מזל וקורט של הבנת שוק, אמורים ליהנות מהפסגות העתידות לבוא.
אם נביט על מגמת העליות ארוכת הטווח של לאומי, ניווכח שהמגמה מגלמת שלמות. אופן העלייה, התיקונים הטכניים, המחזורים וכל יתר הפרמטרים, אומרים עוצמה וכוח. אלו שמכרו כאשר המניה החלה לסגת במסגרת אותם תיקונים קודמים, סיפרו לכם שהם שבו וקנו. האמת היא שהם לא עשו זאת, כי הם לא מסוגלים לקנות גבוה אחרי שמכרו נמוך.
אלא שכל זאת אינו ממש מענייננו. אותנו מעניין מה קורה כעת. הרי מניית לאומי בכל זאת יורדת. ומה זה אומר? לעניות דעתי, גל הירידות האחרון שהחל כאשר המניה כבשה את רמת 13.81 שקלים למניה, מבטא תיקון טכני בריא ומקובל. במסגרת נסיגה זו אמורים להתקיים זה בצד זה שני מרכיבים בסיסיים : ראשית מחזורי המסחר חייבים להתכווץ כעדות ולפיה ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל. לפחות עד לנקודת הזמן הנוכחית, מרכיב זה מתקיים בשלמותו. המרכיב השני הוא נקודת הבלימה המיועדת.
על הגרף אפשר לראות בבירור שמהלך העליות שעדיין לא עבר תיקון הוא זה שהחל ברמת 8.46 שקלים למניה והסתיים ברמת השיא האחרונה. חיתוך המהלך מוביל ליעד פוטנציאלי של 11.82 שקלים למניה. לאומי כבר הייתה קרובה, כאשר לפני ימים מספר נשקה לרמת 11.88 ואולי הייתה זו הנקודה האחרונה. עדיין קשה לדעת.
לסיכום: הרעיון המרכזי אינו לנחש האם לאומי סיימה את גל הירידות ברמה הנוכחית. פשוט בלתי אפשרי לעשות זאת על רקע הנתונים הקיימים. חשוב יותר להבין את התמונה הכללית ולאגד חלקים רבים יותר שימלאו את הפאזל הקיים. וכאשר עושים זאת, מובילה הדרך למסקנה - לפיה, כך או אחרת, סביר להניח שמניית לאומי לא אמרה עדיין את המילה האחרונה. הפסגה האחרונה עדיין אי שם באופק, ובסיומו של התיקון, אמורה מגמת העלייה להתחדש.
*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד
מאת: אייל גורביץ'
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
