לאומי - גל עליות שמבטא שלמות
משקיע לא מקצועי מחזיק, בדרך כלל, בתיק המניות שלו בעיקר מניות מפסידות. למה? מכיוון שאת הרווחיות הוא מכר מתוך פחד ואת המפסידות לא ימכור לעולם כי הוא לא פראייר... עולם הפוך.
תביטו על גרפים של מניות כמו לאומי, פועלים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מספר ממניות מרשימת היתר. לא הייתם רוצים להיות שם? ברור. אלא שהמשקיע הלא מקצועי מסתובב עם כפתור להשמדה עצמית. ובכל פעם שקורה לו משהו טוב, הוא דואג ללחוץ עליו. וכל ההקדמה הארוכה הזאת מדוע? משום שמניית לאומי עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. אלו הניחנים בסבלנות, מזל וקורט של הבנת שוק, אמורים ליהנות מהפסגות העתידות לבוא.
אם נביט על מגמת העליות ארוכת הטווח של לאומי, ניווכח שהמגמה מגלמת שלמות. אופן העלייה, התיקונים הטכניים, המחזורים וכל יתר הפרמטרים, אומרים עוצמה וכוח. אלו שמכרו כאשר המניה החלה לסגת במסגרת אותם תיקונים קודמים, סיפרו לכם שהם שבו וקנו. האמת היא שהם לא עשו זאת, כי הם לא מסוגלים לקנות גבוה אחרי שמכרו נמוך.
אלא שכל זאת אינו ממש מענייננו. אותנו מעניין מה קורה כעת. הרי מניית לאומי בכל זאת יורדת. ומה זה אומר? לעניות דעתי, גל הירידות האחרון שהחל כאשר המניה כבשה את רמת 13.81 שקלים למניה, מבטא תיקון טכני בריא ומקובל. במסגרת נסיגה זו אמורים להתקיים זה בצד זה שני מרכיבים בסיסיים : ראשית מחזורי המסחר חייבים להתכווץ כעדות ולפיה ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל. לפחות עד לנקודת הזמן הנוכחית, מרכיב זה מתקיים בשלמותו. המרכיב השני הוא נקודת הבלימה המיועדת.
על הגרף אפשר לראות בבירור שמהלך העליות שעדיין לא עבר תיקון הוא זה שהחל ברמת 8.46 שקלים למניה והסתיים ברמת השיא האחרונה. חיתוך המהלך מוביל ליעד פוטנציאלי של 11.82 שקלים למניה. לאומי כבר הייתה קרובה, כאשר לפני ימים מספר נשקה לרמת 11.88 ואולי הייתה זו הנקודה האחרונה. עדיין קשה לדעת.
לסיכום: הרעיון המרכזי אינו לנחש האם לאומי סיימה את גל הירידות ברמה הנוכחית. פשוט בלתי אפשרי לעשות זאת על רקע הנתונים הקיימים. חשוב יותר להבין את התמונה הכללית ולאגד חלקים רבים יותר שימלאו את הפאזל הקיים. וכאשר עושים זאת, מובילה הדרך למסקנה - לפיה, כך או אחרת, סביר להניח שמניית לאומי לא אמרה עדיין את המילה האחרונה. הפסגה האחרונה עדיין אי שם באופק, ובסיומו של התיקון, אמורה מגמת העלייה להתחדש.
*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד
מאת: אייל גורביץ'
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
