לאומי - גל עליות שמבטא שלמות

בעקבות הפניות הרבות שלכם - אנו מביאים לכם פעמיים בשבוע - בכל יום ג' ויום ה', ניתוח טכני של מניה אשר בקשתם לקבל מהמנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ'. והפעם בחרתם בלאומי
אייל גורביץ |

משקיע לא מקצועי מחזיק, בדרך כלל, בתיק המניות שלו בעיקר מניות מפסידות. למה? מכיוון שאת הרווחיות הוא מכר מתוך פחד ואת המפסידות לא ימכור לעולם כי הוא לא פראייר... עולם הפוך.

תביטו על גרפים של מניות כמו לאומי, פועלים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מספר ממניות מרשימת היתר. לא הייתם רוצים להיות שם? ברור. אלא שהמשקיע הלא מקצועי מסתובב עם כפתור להשמדה עצמית. ובכל פעם שקורה לו משהו טוב, הוא דואג ללחוץ עליו. וכל ההקדמה הארוכה הזאת מדוע? משום שמניית לאומי עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. אלו הניחנים בסבלנות, מזל וקורט של הבנת שוק, אמורים ליהנות מהפסגות העתידות לבוא.

אם נביט על מגמת העליות ארוכת הטווח של לאומי, ניווכח שהמגמה מגלמת שלמות. אופן העלייה, התיקונים הטכניים, המחזורים וכל יתר הפרמטרים, אומרים עוצמה וכוח. אלו שמכרו כאשר המניה החלה לסגת במסגרת אותם תיקונים קודמים, סיפרו לכם שהם שבו וקנו. האמת היא שהם לא עשו זאת, כי הם לא מסוגלים לקנות גבוה אחרי שמכרו נמוך.

אלא שכל זאת אינו ממש מענייננו. אותנו מעניין מה קורה כעת. הרי מניית לאומי בכל זאת יורדת. ומה זה אומר? לעניות דעתי, גל הירידות האחרון שהחל כאשר המניה כבשה את רמת 13.81 שקלים למניה, מבטא תיקון טכני בריא ומקובל. במסגרת נסיגה זו אמורים להתקיים זה בצד זה שני מרכיבים בסיסיים : ראשית מחזורי המסחר חייבים להתכווץ כעדות ולפיה ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל. לפחות עד לנקודת הזמן הנוכחית, מרכיב זה מתקיים בשלמותו. המרכיב השני הוא נקודת הבלימה המיועדת.

על הגרף אפשר לראות בבירור שמהלך העליות שעדיין לא עבר תיקון הוא זה שהחל ברמת 8.46 שקלים למניה והסתיים ברמת השיא האחרונה. חיתוך המהלך מוביל ליעד פוטנציאלי של 11.82 שקלים למניה. לאומי כבר הייתה קרובה, כאשר לפני ימים מספר נשקה לרמת 11.88 ואולי הייתה זו הנקודה האחרונה. עדיין קשה לדעת.

לסיכום: הרעיון המרכזי אינו לנחש האם לאומי סיימה את גל הירידות ברמה הנוכחית. פשוט בלתי אפשרי לעשות זאת על רקע הנתונים הקיימים. חשוב יותר להבין את התמונה הכללית ולאגד חלקים רבים יותר שימלאו את הפאזל הקיים. וכאשר עושים זאת, מובילה הדרך למסקנה - לפיה, כך או אחרת, סביר להניח שמניית לאומי לא אמרה עדיין את המילה האחרונה. הפסגה האחרונה עדיין אי שם באופק, ובסיומו של התיקון, אמורה מגמת העלייה להתחדש.

*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד

מאת: אייל גורביץ'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.