לאומי - גל עליות שמבטא שלמות
משקיע לא מקצועי מחזיק, בדרך כלל, בתיק המניות שלו בעיקר מניות מפסידות. למה? מכיוון שאת הרווחיות הוא מכר מתוך פחד ואת המפסידות לא ימכור לעולם כי הוא לא פראייר... עולם הפוך.
תביטו על גרפים של מניות כמו לאומי, פועלים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מספר ממניות מרשימת היתר. לא הייתם רוצים להיות שם? ברור. אלא שהמשקיע הלא מקצועי מסתובב עם כפתור להשמדה עצמית. ובכל פעם שקורה לו משהו טוב, הוא דואג ללחוץ עליו. וכל ההקדמה הארוכה הזאת מדוע? משום שמניית לאומי עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. אלו הניחנים בסבלנות, מזל וקורט של הבנת שוק, אמורים ליהנות מהפסגות העתידות לבוא.
אם נביט על מגמת העליות ארוכת הטווח של לאומי, ניווכח שהמגמה מגלמת שלמות. אופן העלייה, התיקונים הטכניים, המחזורים וכל יתר הפרמטרים, אומרים עוצמה וכוח. אלו שמכרו כאשר המניה החלה לסגת במסגרת אותם תיקונים קודמים, סיפרו לכם שהם שבו וקנו. האמת היא שהם לא עשו זאת, כי הם לא מסוגלים לקנות גבוה אחרי שמכרו נמוך.
אלא שכל זאת אינו ממש מענייננו. אותנו מעניין מה קורה כעת. הרי מניית לאומי בכל זאת יורדת. ומה זה אומר? לעניות דעתי, גל הירידות האחרון שהחל כאשר המניה כבשה את רמת 13.81 שקלים למניה, מבטא תיקון טכני בריא ומקובל. במסגרת נסיגה זו אמורים להתקיים זה בצד זה שני מרכיבים בסיסיים : ראשית מחזורי המסחר חייבים להתכווץ כעדות ולפיה ההיצע העומד למכירה הולך ואוזל. לפחות עד לנקודת הזמן הנוכחית, מרכיב זה מתקיים בשלמותו. המרכיב השני הוא נקודת הבלימה המיועדת.
על הגרף אפשר לראות בבירור שמהלך העליות שעדיין לא עבר תיקון הוא זה שהחל ברמת 8.46 שקלים למניה והסתיים ברמת השיא האחרונה. חיתוך המהלך מוביל ליעד פוטנציאלי של 11.82 שקלים למניה. לאומי כבר הייתה קרובה, כאשר לפני ימים מספר נשקה לרמת 11.88 ואולי הייתה זו הנקודה האחרונה. עדיין קשה לדעת.
לסיכום: הרעיון המרכזי אינו לנחש האם לאומי סיימה את גל הירידות ברמה הנוכחית. פשוט בלתי אפשרי לעשות זאת על רקע הנתונים הקיימים. חשוב יותר להבין את התמונה הכללית ולאגד חלקים רבים יותר שימלאו את הפאזל הקיים. וכאשר עושים זאת, מובילה הדרך למסקנה - לפיה, כך או אחרת, סביר להניח שמניית לאומי לא אמרה עדיין את המילה האחרונה. הפסגה האחרונה עדיין אי שם באופק, ובסיומו של התיקון, אמורה מגמת העלייה להתחדש.
*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד
מאת: אייל גורביץ'
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
