תשואה של 15.4% מתחילת השנה לקרן סולומון אנרגיה

כתבת פרסומית |

הנה דוגמא מצויינת ליכולת להיות גמיש בניהול השקעות. קרן הנאמנות סולומון אנרגיה רושמת תשואה מרשימה של 15.4% מתחילת השנה. מדובר קרן הנאמנות היחידה בישראל שקראה נכון את שוק האנרגיה העולמי, והניבה תשואה עודפת משמעותית על כל מדדי המניות המובילים בעולם. יותר מכל קרן נאמנות אחרת המשקיעה בשוקי המניות בחו"ל.

בשנים האחרונות נסחרות תשומות האנרגיה השונות ובמיוחד הנפט והגז הטבעי ברמות מחיר גבוהות. רמות מחיר אלו מיוחסות לשני גורמים עיקריים: הראשון - שינויים מבניים בצד ההיצע והביקוש: בחמש השנים האחרונות גדל הביקוש לנפט בקצב שנתי ממוצע של כ-1.7%, בעוד שהגידול בכושר הפקת הנפט העולמי עמד בתקופה זו על 0.2% לשנה בלבד.

הגרם השני לכך הם למעשה - גורמים בלתי צפויים מראש, כגון: המלחמה בעירק, חשש מפשיטת רגל של חברה רוסית, אסונות טבע באיזור אסדות קידוח במקסיקו ועוד.

סולומון אנרגיה, קרן נאמנות מבית ההשקעות סולומון שוקי הון, קראה את השוק נכון, וזיהתה את הפריחה של סקטור מניות האנרגיה בעולם. לדברי עמית מוזס, מנכ"ל סולומון קרנות נאמנות ומנהל ההשקעות הראשי של הקרן סולומון אנרגיה, עומד סקטור מניות האנרגיה להיות אחד הסקטורים המובילים בתחום ההשקעה במניות בשנת 2005, "מחירי הנפט צפויים להמשיך ולהישאר גבוהים גם בשנים הקרובות, בעיקר בשל הפערים ההולכים וגדלים בין צד הביקוש לצד ההיצע, מגמת הצמיחה הגלובאלית בכלל והצמיחה בדרום מזרח אסיה בפרט. גורמים אלו יוצרים רמת תמיכה למחירי הנפט והנהנות העיקריות מכך יהיו חברות האנרגיה השונות בהן משקיעה הקרן: חברות האקספלורציה, ההפקה, הזיקוק והשירותים הנלווים".

לשאלה בדבר הערכות האנליסטים הזרים בנוגע לשוק האנרגיה העולמי, עונה מוזס: "למרות העליות הנאות במניות האנרגיה, נסחרות עדיין החברות המובילות ברמות מחיר נוחות: מכפיל הרווח הממוצע של החברות בסקטור זה עומד על 12, התשואה על ההון עומדת על 26% ושיעור הצמיחה בהכנסות עמד בשנה האחרונה על כ-30%. אנו מאמינים כי ברמות המחיר אותם צופים האנליסטים הזרים לנפט בשנים הקרובות, ימשיכו חברות האנרגיה המובילות להציג צמיחה בהכנסות ורמות רווח גבוהות. נפט הוא מוצר צריכה בסיסי ומשאב מוגבל בטבע, ובתור שכזה, הוא צפוי להמשיך ולהוות בסיס לתעשייה גדולה ומשגשגת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.