תשואה של 15.4% מתחילת השנה לקרן סולומון אנרגיה

כתבת פרסומית |

הנה דוגמא מצויינת ליכולת להיות גמיש בניהול השקעות. קרן הנאמנות סולומון אנרגיה רושמת תשואה מרשימה של 15.4% מתחילת השנה. מדובר קרן הנאמנות היחידה בישראל שקראה נכון את שוק האנרגיה העולמי, והניבה תשואה עודפת משמעותית על כל מדדי המניות המובילים בעולם. יותר מכל קרן נאמנות אחרת המשקיעה בשוקי המניות בחו"ל.

בשנים האחרונות נסחרות תשומות האנרגיה השונות ובמיוחד הנפט והגז הטבעי ברמות מחיר גבוהות. רמות מחיר אלו מיוחסות לשני גורמים עיקריים: הראשון - שינויים מבניים בצד ההיצע והביקוש: בחמש השנים האחרונות גדל הביקוש לנפט בקצב שנתי ממוצע של כ-1.7%, בעוד שהגידול בכושר הפקת הנפט העולמי עמד בתקופה זו על 0.2% לשנה בלבד.

הגרם השני לכך הם למעשה - גורמים בלתי צפויים מראש, כגון: המלחמה בעירק, חשש מפשיטת רגל של חברה רוסית, אסונות טבע באיזור אסדות קידוח במקסיקו ועוד.

סולומון אנרגיה, קרן נאמנות מבית ההשקעות סולומון שוקי הון, קראה את השוק נכון, וזיהתה את הפריחה של סקטור מניות האנרגיה בעולם. לדברי עמית מוזס, מנכ"ל סולומון קרנות נאמנות ומנהל ההשקעות הראשי של הקרן סולומון אנרגיה, עומד סקטור מניות האנרגיה להיות אחד הסקטורים המובילים בתחום ההשקעה במניות בשנת 2005, "מחירי הנפט צפויים להמשיך ולהישאר גבוהים גם בשנים הקרובות, בעיקר בשל הפערים ההולכים וגדלים בין צד הביקוש לצד ההיצע, מגמת הצמיחה הגלובאלית בכלל והצמיחה בדרום מזרח אסיה בפרט. גורמים אלו יוצרים רמת תמיכה למחירי הנפט והנהנות העיקריות מכך יהיו חברות האנרגיה השונות בהן משקיעה הקרן: חברות האקספלורציה, ההפקה, הזיקוק והשירותים הנלווים".

לשאלה בדבר הערכות האנליסטים הזרים בנוגע לשוק האנרגיה העולמי, עונה מוזס: "למרות העליות הנאות במניות האנרגיה, נסחרות עדיין החברות המובילות ברמות מחיר נוחות: מכפיל הרווח הממוצע של החברות בסקטור זה עומד על 12, התשואה על ההון עומדת על 26% ושיעור הצמיחה בהכנסות עמד בשנה האחרונה על כ-30%. אנו מאמינים כי ברמות המחיר אותם צופים האנליסטים הזרים לנפט בשנים הקרובות, ימשיכו חברות האנרגיה המובילות להציג צמיחה בהכנסות ורמות רווח גבוהות. נפט הוא מוצר צריכה בסיסי ומשאב מוגבל בטבע, ובתור שכזה, הוא צפוי להמשיך ולהוות בסיס לתעשייה גדולה ומשגשגת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.