תשואה של 15.4% מתחילת השנה לקרן סולומון אנרגיה
הנה דוגמא מצויינת ליכולת להיות גמיש בניהול השקעות. קרן הנאמנות סולומון אנרגיה רושמת תשואה מרשימה של 15.4% מתחילת השנה. מדובר קרן הנאמנות היחידה בישראל שקראה נכון את שוק האנרגיה העולמי, והניבה תשואה עודפת משמעותית על כל מדדי המניות המובילים בעולם. יותר מכל קרן נאמנות אחרת המשקיעה בשוקי המניות בחו"ל.
בשנים האחרונות נסחרות תשומות האנרגיה השונות ובמיוחד הנפט והגז הטבעי ברמות מחיר גבוהות. רמות מחיר אלו מיוחסות לשני גורמים עיקריים: הראשון - שינויים מבניים בצד ההיצע והביקוש: בחמש השנים האחרונות גדל הביקוש לנפט בקצב שנתי ממוצע של כ-1.7%, בעוד שהגידול בכושר הפקת הנפט העולמי עמד בתקופה זו על 0.2% לשנה בלבד.
הגרם השני לכך הם למעשה - גורמים בלתי צפויים מראש, כגון: המלחמה בעירק, חשש מפשיטת רגל של חברה רוסית, אסונות טבע באיזור אסדות קידוח במקסיקו ועוד.
סולומון אנרגיה, קרן נאמנות מבית ההשקעות סולומון שוקי הון, קראה את השוק נכון, וזיהתה את הפריחה של סקטור מניות האנרגיה בעולם. לדברי עמית מוזס, מנכ"ל סולומון קרנות נאמנות ומנהל ההשקעות הראשי של הקרן סולומון אנרגיה, עומד סקטור מניות האנרגיה להיות אחד הסקטורים המובילים בתחום ההשקעה במניות בשנת 2005, "מחירי הנפט צפויים להמשיך ולהישאר גבוהים גם בשנים הקרובות, בעיקר בשל הפערים ההולכים וגדלים בין צד הביקוש לצד ההיצע, מגמת הצמיחה הגלובאלית בכלל והצמיחה בדרום מזרח אסיה בפרט. גורמים אלו יוצרים רמת תמיכה למחירי הנפט והנהנות העיקריות מכך יהיו חברות האנרגיה השונות בהן משקיעה הקרן: חברות האקספלורציה, ההפקה, הזיקוק והשירותים הנלווים".
לשאלה בדבר הערכות האנליסטים הזרים בנוגע לשוק האנרגיה העולמי, עונה מוזס: "למרות העליות הנאות במניות האנרגיה, נסחרות עדיין החברות המובילות ברמות מחיר נוחות: מכפיל הרווח הממוצע של החברות בסקטור זה עומד על 12, התשואה על ההון עומדת על 26% ושיעור הצמיחה בהכנסות עמד בשנה האחרונה על כ-30%. אנו מאמינים כי ברמות המחיר אותם צופים האנליסטים הזרים לנפט בשנים הקרובות, ימשיכו חברות האנרגיה המובילות להציג צמיחה בהכנסות ורמות רווח גבוהות. נפט הוא מוצר צריכה בסיסי ומשאב מוגבל בטבע, ובתור שכזה, הוא צפוי להמשיך ולהוות בסיס לתעשייה גדולה ומשגשגת".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
