ווי טייק מנהטן: הקבוצה רכשה קרקע ב-95 מ' ד' בת"א

קבוצת רכישה שארגנה חברת בסר בתוך כ-10 שבועות, השלימה עסקת רכישת הקרקע "לפרויקט מנהטן" במתחם צמרת בתל אביב. לדברי הקבוצה מדובר באחד הפרויקטים המשמעותיים למגורים שיקומו כאן
חזי שטרנליכט |

קבוצת הרכישה, שארגנה חברת בסר בתוך כ-10 שבועות, השלימה הבוקר את עסקת רכישת הקרקע "לפרויקט מנהטן" במתחם צמרת בתל אביב. היקף ההקמה (כולל מחיר הקרקע וביצוע) מוערך בכ- 95 מיליון דולר.

מדובר בעסקה גדולה ומשמעותית, יחסית לשנים האחרונות בתחום נדל"ן המגורים. כל זאת במתחם, הנחשב לאחד מהיוקרתיים ביותר בתל אביב יוקמו 177 דירות בבניין אחד של 40 קומות.

תכנון הפרויקט נעשה על ידי משרד" יסקי אדריכלים". את הפרויקט מלווה חטיבת המשכנתאות בבנק "מרכנתיל דיסקונט" ,אשר נותן משכנתאות לכל השותפים בפרויקט בניהולם של משה אגבי ופורייה תעיזי. עורכי הדין המלווים את הפרויקט הינם משה הוברמן ורועי מקוב ממשרד "הרמן, מקוב ושות'". ביצוע הפרויקט יתחיל בעוד כ-5 חודשים. עוד נמסר כי טרם נקבע קבלן מבצע.

"שיטת בסר" מבוססת על ייזום נדלנ"י ישיר ללא פערי תיווך, חברת בסר פועלת בשיטה זו קבוצת ב.ס.ר הינה תאגיד פרטי של חברות הנדסיות. הקבוצה מתמקדת במתן שירותים הנדסיים במגוון רחב של נושאים בתחומי הבנייה והתשתית ובייזום וקידום פרוייקטים בתחום הנדל"ן ב"שיטת בסר": שיטה מציעה ייזום נדל"ני ישיר וייחודי ללא פערי תיווך על ידי ארגון הצרכנים הסופיים מראש.

הקבוצה פועלת בתחום הנדל"ן למעלה מ-40 שנה משנת 1985 וביצעה מאז ועד היום 26 מבנים בתחום המגורים ובשטח המשרדים(בינהם: מגדל גבור ספורט, מגדל החשמונאים, בית אחדות, מגדל טויוטה, ועוד) בהיקף של כ-500,000 מ"ר, בהיקפים של כחצי מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.