הנאסד"ק ממשיך במגמה החיובית: אם-סיסטמס עולה ב-3.5%

בעקבות המלצת "קניה" וזינוק של המתחרה סנדיסק. מדד הנאסד"ק מוסיף 0.4% ל-2,051 נק'. מדד הדאו-ג'ונס נסחר ביציבות סביב 10,460 נק'
רם דגן |

בוול-סטריט נפתח יום המסחר האחרון של השבוע בעליות שערים מתונות. נתוני המצמיחה של השוק האמריקני, אשר פורסמו כחצי שעה לפני פתיחת המסחר, הם אלו אשר נותנים את התון. מן הנתונים עולה, כי סך הכל היתה שנת 2004 שנה כלכלית טובה למדי לשוק האמריקני, אולם קצב צמיחה נמוך מן המצופה ברבעון האחרון שלה, מהיא היום את המשיקעים לנהוג באיפוק. מניות הטכנולוגיה ממשיכות בהתאוששות של הימים האחרונים, כאשר היום נהנה הסקטור מן הדוחות החיוביים שפרסמה ענקית התוכנות, מיקרוסופט, אמש.

מדד הנאססד"ק פתח את המסחר בעליה של 0.4% והוא נסחר בשער של 2,051 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס נסחר ללא שינוי סביב שער של 10,460 נקודות.

התמ"ג האמריקאי מאכזב ברבעון האחרון של 2004

מעט לפני פתיחת המסחר פרסמה מחלקת המסחר של הממשל האמריקני, את נתוני התמ"ג לרבעון האחרון של 2004. התחזיות המוקדמות ציפו לצמיחה של 3.5%, אולם המשק הצליח לספק גידול בשיעור נמוך יותר של 3.1%. למרות זאת היתה זו שנה שורית למדי למשק האמריקני שצמח בשיעור של 4.4%, והחל לחזור לרמות שלפני התפוצצות הבועה. בשנת 1999 צמח השוק האמריקני בכ-4.5%. לאור הנתונים הללו, ולאור העליה המקבילה בקצב האינפלציה, מעריכים היום בשוק, כי בשבוע הבא צפוי הפדרל-ריזרב להעלות את הריבית בארה"ב ב-0.255 נקודות אחוז נוספות לרמה של 2.5%.

נדנדת הנפט נמשכת

מחירי הנפט ממשיכים לתעתע במשקיעים. ביום רביעי רשמו המחירים ירידה קלה בעקבות דוח העתודות השבועי, אולם אמש נרשמו עליות מחירים על רקע החששות מההשפעה של הבחירות בעיראק שיערכו ביום א' הקרוב. כמו כן הביעו השחקנים בשוק חשש, כי קרטל מדינות הנפט, אופ"ק צפוי להפחית את כמות הנפט המופקת. היום הצהירו ראשי האירגון, כי בכוונתם לשמור על רמת התפוקה ללא שינוי, מה ששולח את המחירים למטה לרמה של כ-48.5 דולר, ירידה של כ-1.5% לעומת רמת המחירים ששררה אמש.

במרכז: רכישת ג'ילט והדוחות של מיקרוסופט

ענקית התוכנה מרדמונד - חברת מיקרוסופט (MSFT) פרסמה אמש את הדוחות הכספיים שלה לסוף שנת 2004. מדובר ברבעון הכספים השני של החברה שהסתיים בחודש דצמבר. ההכנסות גדלו בכ-6.5% ביחס לרבעון האחרון של השנה שקדמה והן הסתכמו בהיקך של כ-10.8 מיליארד דולר ברבעון.

בשורה התחתונה רשמה ענקית התוכנה שמייצרת את תוכנת ה"חלונות" ומערכת תוכנות ה"אופיס", רווח נקי של כ-3.46 מיליארד דולר, שהוא רווח של 32 סנט למניה. מדובר בזינוק של יותר מפי 2 ביחס לתקופה המקבילה ב-2003. אז הרוויחה החברה 14 סנט למניה (1.55 מיליארד דולר). מניות מיקרוסופט מגיבות לדוחות היום בעליה של 1.65%.

קונצרן הענק פרוקטר אנד גמבל (NYSE:PG) מתכנן לרכוש את חברת ג'ילט (NYSE:G) המוכרת בעולם בזכות סכיני הגילוח שלה לגברים, בתמורה ל-57 מיליארד דולר. העסקה עתידה להתבצע במזומן ובמניות של פרוקטר אנד גמבל והיא תהפוך את הגוף הממוזג ליצרן מוצרי הצריכה הגדול בתבל, שישווק כמעט כל מוצר קמעונאי. (המסחר בבורסת ה-NYSE מתחיל בשעה 17:00 שעון ישראל).

הישראליות: דוחות צורן למבחן השוק

חברת השבבים צורן (ZRAN) דיווחה אתמול על הרבעון רביעי של 2004. ההכנסות של יצרנית השבבים למכשירי ה-DVD צללו ב-37.5% ביחס לרבעון הקודם והסתכמו ב-74.8 מיליון דולר ביחס לרבעון. עם זאת מדובר עדיין בעליה של כ-12.5% ביחס לרבעון המקביל ב-2003. אך בשורה התחתונה חלה האכזבה האמיתית: החברה הפסידה 30.1 מיליון דולר או 70 סנט למניה מדוללת. גידול ניכר מול הפסד של 17.9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2003.

עם זאת, בכל 2004 הצטמצם סך ההפסד של צורן ל-47.4 מיליון דולר מול הפסד של 66.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה שעיכבה את פרסום הדוחות של הרבעון השלישי עקב קשיים חשבונאיים בעבר מעדכנת כלפי מטה את היקפי ההפסד של שלושת הרבעונים הראשונים. כך שיש לפחות עוד נקודת אור. סך הכל נסחרת היום צורן ביציבות, תוך עליה של 0.2%.

מניות אוריכת מתממשת היום בפתיחה ב-2.5%. אמש שלחו המשקיעים את המניה לזינוק של 42%, כל זאת לאחר שיצרנית המודמים דיווחה על רבעון רביעי בו חל זינוק ניכר בהיקפי ההכנסות של החברה. היא החלה למכור את מודמי הקוריגנט שלה ביפן וגם לדרוש תשלומים נוספים מחברת KDDI בעבור שירותים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.