פרופ ירון פלוס
צילום: למס

איך הטעויות של הלמ"ס משפיעות על הכסף שלכם?

המידע שהלמ"ס מספקת משפיע משמעותית על החיים שלנו וכל עיוות או חוסר דיוק במדדים יכול להוביל לשיבושים רחבים בתפקוד הכלכלה ובכסף שלנו
אדיר בן עמי | (11)

הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) היא אחד הגופים המרכזיים ביותר בכלכלה הישראלית. המידע שהיא מספקת משפיע על מגוון רחב של תחומים בחיי היומיום של האזרחים: מדדים כלכליים, הצמדות שכר, הלוואות צמודות מדד, קביעת ריביות ומדיניות מוניטרית, מחירי דיור, ועוד. במילים אחרות, הנתונים הללו חודרים כמעט לכל פינה במשק ומשפיעים ישירות על כל אחד מאיתנו. לכן, כל עיוות או חוסר דיוק במדדים אלה יכול להוביל לשיבושים רחבים בתפקוד הכלכלה.

העיוותים בנתוני הלמ"ס משפיעים על קביעת מדיניות ברמה הלאומית. ממשלות ומקבלי החלטות מסתמכים על נתונים אלה בעת תכנון תוכניות כלכליות וחברתיות ארוכות טווח. למשל, תוכניות לדיור בר השגה או מדיניות מיסוי על נדל"ן עשויות להיות מעוצבות על בסיס נתונים מוטים.

באופן דומה, מדיניות התעופה והתיירות עלולה להיות מושפעת מהערכות שגויות של מגמות במחירי הטיסות. יתרה מזאת, בנק ישראל, האמון על קביעת הריבית במשק, מסתמך באופן משמעותי על נתוני האינפלציה והמחירים בקבלת החלטותיו. אם נתונים אלה אינם משקפים במדויק את המצב בשטח, הדבר עלול להוביל להחלטות מוניטריות שאינן אופטימליות, ובכך להשפיע על כלל המשק. לפיכך, הצורך בשיפור שיטות המדידה והדיווח של הלמ"ס הוא קריטי לא רק ברמת הפרט, אלא גם לבריאותה הכלכלית והחברתית של המדינה כולה.

  פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

עיוותים במדידת מחירי הדירות

נתחיל מעולם הנדל"ן. אחת הבעיות הגדולות ביותר שהתגלו בשנים האחרונות קשורה למדידת מחירי הדירות על ידי הלמ"ס. מתברר שהלמ"ס לא כללה במחיריה את ההנחות שהקבלנים מציעים, כמו מבצעי מימון משמעותיים שמקנים הנחות בפועל של 5%-10%. עיוות זה גרם לכך שהנתונים שפורסמו לא שיקפו את המציאות האמיתית בשטח, והציגו עליות מחירים גבוהות יותר ממה שהיה בפועל. התוצאה: ציבור רוכשי הדירות ראה את הדיווחים על עליות מחירים והתחיל לרוץ לקנות דירות, מה שהוביל לביקוש מוגבר, שבסופו של דבר העלה את המחירים עוד יותר, ובכך יצר גל של עליות שבתחילתו נבע מטעות במדידה.

למרות הביקורת שנשמעה לאורך זמן על שיטת המדידה הזו, רק במהלך 2025 הלמ"ס מתכננת לעדכן את השיטה ולהכניס את מבצעי הקבלנים לחישוב. השאלה הגדולה היא האם השינוי הזה יוביל לירידה משמעותית במדדי המחירים שיתפרסמו, או שההשלכות של הגל כבר התייצבו והן ייבלעו בתוך העליות שכבר התרחשו בשוק הנדל"ן.

המהלך הזה מגיע בזמן שבו נגישות הדיור בישראל נמצאת בירידה, לזוגות צעירים יותר קשה כלכלית לקנות דירה, וזה כמובן לא מפתיע. נתונים אחרונים מראים כי רק כרבע ממשקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה המתאימה לצורכיהם, ירידה משמעותית לעומת שנים קודמות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בעיית מחירי הטיסות

בעוד מדידת מחירי הדירות גרמה לעיוות משמעותי בשוק הדיור, נושא מחירי הטיסות גורם לחוסר יציבות במדד המחירים לצרכן, ומקשה על החזאים לנבא את המגמות בשוק. בשנה האחרונה, הלמ"ס שינתה את שיטת המדידה של מחירי הטיסות והחלה לבדוק את המחירים לפי מועד הטיסה ולא לפי מועד ההזמנה. כך נוצר מצב שבו מחירי הטיסות שפורסמו במדד המחירים לצרכן נראים מנותקים מהמציאות: בחודש אוגוסט דווח על עלייה של 22% במחירי הטיסות, אך חודש לאחר מכן, בספטמבר, דווח על ירידה חדה של 17%. העיוות הזה שיבש את התחזיות של הכלכלנים, שכן אם נתוני מחירי הטיסות לא היו משתנים כל כך קיצונית, מדד המחירים היה עולה ב-0.2% בספטמבר ולא יורד ב-0.2%. הטיסות הורידו את המדד ב-0.4%, אחרי שהעלו אותו ב-0.45% בחודש קודם. 

השינויים במדד משפיעים ישירות על תחומים רבים במשק, כמו חוזים צמודי מדד, שכר והצמדה של תשלומים נוספים. השאלה הגדולה היא איך שיטת מדידה שכזו מצליחה לשקף את המציאות בשטח, כשידוע שהמחירים האמיתיים של הטיסות רק עלו. חברות כמו אל על מדווחות בדוחותיהן הרבעוניים על עליות מחירים משמעותיות, מה שמחדד את הפער בין מה שקורה בשטח לבין הנתונים שמציגה הלמ"ס.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זה לא טעויות זה בכוונה פושעים (ל"ת)
    רועי 22/10/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אזרח 22/10/2024 09:44
    הגב לתגובה זו
    זו הכוונה של הממשלה, עוד תפקיד ציבורי שהפך להיות פוליטי
  • 8.
    גם הלמ"ס שבוי בידי מכונת ההרס של נתניהו הארור וקלגסיו (ל"ת)
    קלבסיאלה 22/10/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זה מכוון מהממשלה (ל"ת)
    יותם 22/10/2024 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אכן גוף לא מקצועי שעושה נזק (ל"ת)
    רחל 22/10/2024 07:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שלי 22/10/2024 07:06
    הגב לתגובה זו
    טעיות ?המדד צריך להיות השנה 7%ישראבלופ
  • 4.
    אלה הם רק מקצת העיוות במדידת יוקר המחיה. רבים אינם מאמי (ל"ת)
    ישראל 22/10/2024 04:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קובי 22/10/2024 03:40
    הגב לתגובה זו
    שום דבר לא חדש חוכמה בדיעבד
  • 2.
    הלמ"ס קוסם ,עושה פוף לאינפלציה (ל"ת)
    בלוף 22/10/2024 00:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בת אל 21/10/2024 23:12
    הגב לתגובה זו
    כמה חרדים באמת מתגייסים לצה"ל וכמה בוחרים להשתמט משירות בחסות נתניהו המפקיר? לדעתי רובם עמלקים.
  • סבטלנה 22/10/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה בעת מלחמה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ובכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.