שטרות מאתיים חדש
צילום: Istock

בנק ישראל: "לא נבטל את שטר ה-200 שקל"

כתבנו כאן שהרעיון לבטל את שטר ה-200 שקל הוא אווילי, כעת בנק ישראל בהודעה רשמית: "לא הוצג לנגיד צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר"
רוי שיינמן | (6)

על רקע הדיווחים השונים לאחרונה בנוגע למהל מתוכנן של ביטול שטר ה-200 שקל - בנק ישראל בהודעה רשמית מודיע כי ביטול השטר "לא עומד על הפרק".

"הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של נגיד בנק ישראל. על אף העלאת הנושא, לא הוצג לנגיד צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר", נמסר מבנק ישראל". אין בכוונת נגיד בנק ישראל להפעיל את סמכותו ולפעול לביטול שטר כלשהו או לשינוי תמהיל השטרות שבמחזור. נדגיש כי שטר ה-200 ש"ח שבמחזור, בדומה ליתר השטרות והמטבעות, ממשיכים וימשיכו לשמש כסדרם".

 

רעיון אווילי

זו לא הייתה הפעם הראשונה שרעיון הביטול של שטר ה-200 שקל עלה על סדר היום כחלק משורה של רעיונות להגדיל את קופת המדינה ולהילחם בהון השחור, אך למען האמת, אף פעם לא הייתה הצדקה אמתית למהלך שכזה כפי שכתבנו כאן לא פעם.

אחד הטיעונים המרכזיים לביטול שטר ה-200 שקל היה מלחמה בהון השחור. ההנחה הייתה שרוב המזומן בו מחזקים ארגוני הפשיעה מוחזק בשטרות של 200 שקל, מאחר ואלו הם השטרות הגדולים ביותר. התפיסה הייתה שביטול השטר תביא לצמצום השימוש במזומן באופן כללי ובפרט על ידי ארגוני הפשיעה, וכך יותר כסף ידווח ויוכר על ידי המדינה.

בפועל, גם אם מהלך כזה היה יוצא לפועל הוא לא היה משיג את המטרות האלו. אם היה יוצא לפועל, בנק ישראל היה פותח חלון בו יכולים האזרחים להגיע ולהמיר את שטרות ה-200 שקל בשטרות קטנים יותר, כך שגם אם למישהו יש מצבור גדול של שטרות 200 שקל לא מדווחים, הוא פשוט ימיר אותם לשטרות אחרים. לא רק זאת, אלא שבתקופה הזו ניתן יהיה גם להחליף את שטרות ה-200 במטבעות דיגיטליים או מט"ח, מאחר והשטרות עדיין יהיו בתוקף.

ביטול של השטר בפועל לא היה מביא לשום אפקט כמו שטוענים התומכים במהלך. ארוגני הפשיעה היו מסתגלים מהר ומוצאים פתרונות חלופיים והדבר היחיד שיקרה זה בזבוז של זמן ומשאבים של בנק ישראל.

 

צמצום הגירעון

נוסף על המלחמה בהון השחור, המהלך היה צפוי לתרום למשרד האוצר שמחפש דרכים להגדיל את קופת המדינה. לפי ההערכות, הציבור מחזיק סדר גודל של 130 מיליארד שקל במזומן, כאשר 75%-0% מהסכום הזה מוחזק בשטרות של 200 שקל, רובם כאמור על ידי ארגוני פשיעה.

קיראו עוד ב"בארץ"

כבר ב-2023 פורסם מחקר של המחלקה לפיקוח תקציבי על ההשפעות השונות של צמצום השימוש במזומן. לפי המחקר, ב-2021 אומדן משקל הכלכלה השחורה בישראל היה 20.8%, כלומר אובדן הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, וגבוה מהממוצע באיחוד האירופי שעמד על 17.4%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רעיון טופש 26/09/2024 14:19
    הגב לתגובה זו
    האוצר וקלגסיו ניסו לעורר מהומה על לא מאומה בחסות המלחמה
  • 5.
    דני 26/09/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
    צריך לעשות שטר של 500 שקל 200 שקל אתה הולך לסופר לא קונה כלום הכול יקר
  • 4.
    אמונחטאפ 26/09/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
    הרעיון היה לפגוע בחמאס ובהון השחור אם השטר מפסיק להיות חוקי וניתן רק להפקיד בבהק/כספומט והנתונים עוברים למס הכנסה אז זה עובד
  • 3.
    אבי 26/09/2024 11:20
    הגב לתגובה זו
    לבטח הוא יודע מה הוא עושה
  • 2.
    עודד 26/09/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    התחילו להפטר עם השטרות 200 שח ולקנות דולרים בהרבה מקומות מפדים להיתקע עם השטרות ומסרבים לקבל שטרות 200 שח תוצאה של ביבי מטומטם
  • 1.
    אריאל 26/09/2024 09:42
    הגב לתגובה זו
    צמצום וביטול המזומן בידי הציבור כדי שיוכל להישלט על ידי הממשלות, לא תציית נקפיא לך את החשבון
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.