טילים איראניים
צילום: פייסבוק

הקשר בין השיבושים ב-Waze לבין התקפת טילים, והאם השיבושים אמורים להרגיע אתכם?

רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה איראן וויז

אפליקציית הניווט Waze ואפליקציות ניווט אחרות מבוססות GPS לא עובדות בצפון הארץ מתחילת המלחמה. אנשים פותחים את האפליקציה ומתברר להם שהם בבירות. זה לא רק על גבול הצפון, זה גם בחיפה. התקלות האלו הן מכוונות. מערכת הביטחון משבשת את התקשורת ברשתות הלוויניות.

השיבושים האלו הופיע בשבוע שעבר גם במרכז הארץ והם מלמדים כי מערכת הביטחון משבשת את תמונת המיקומים שיכולים אויבינו לקבל ממערכות הלווין. הסיבה היא ברורה. לאיראן על הפרוקסי שלה (השליחים שלה במזה"ת והאזור - חות'ים, ארגונים בסוריה ועיראק וחיזבאללה) יש טילים מבוססי מיקום. הם יכולים להיות משוגרים בהתאם ליעד מסוים. אפשר לדוגמה לשגר טיל לקרייה בתל אביב, לאסדת הגז תמר ובעצם לכל מקום.

הטילים האלו מונחים על פי רשת לווינים בדיוק כמו אפליקציות הניווט השונות. המטרה של השיבוש היא פשוטה - להראות לאוייבים ששימוש בטילים כאלו לא יהיה אפקטיבי כי אנחנו יכולים להסיט אותם מהמטרה ובזמן אמת אכן לעשות זאת. בפועל, השיבוש גורם לכך שהאות מהלווין לא מגיע בצורה טובה לטיל. הוא מטושטש ולכן נקודת המיקום שגויה. מעבר לכך, יש טכנולוגיה שבעצם מייצרת מעין כפילות של המערכת הלווינית ומטרתה לתקשר עם הטיל כאילו היא המערכת לווין האמיתית. וכך היא מספקת לו מידע לא נכון על המיקומים. 

יש לצד השני יכולת לזהות את השיבושים, אך אם השיבושים הם יחסית קטנים, זה לא פשוט. יש לאיראן גם יכולת להתבסס על טכנולוגיות ניווט טובות יותר, אלא שהיא ייעדה מראש את המערכות שלה לגורמים שונים ברחבי האזור ולא לכולם יש יכולות טכנולוגיות. המטרה שלה היתה נשק קל לתפעול. וכך נוצרה נקודת תורפה.

ועדיין, זה לא ביטחון הרמטי, זה לא פתרון שלא ניתן לעקוף אותו. זו מלחמה טכנולגית, אך נראה שיש לנו מעבר ליכולות ההגנה דרך כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 ו-3 (להרחבה על כל מערכות ההגנה של ישראל נגד הטילים מטהרן), יכולות טכנולוגיות טובות מול האיומים. 

ברגע שהמערכות האלו משבשות את הקשר הלוויני שמגדיר את המיקום זה פוגע גם באפליקציות הניווט ואתם מקבלים תקלות ב-Waze. זה סימן ברור לחששות של מערכת הביטחון ושימוש ביכולות הטכנולוגית, זה יכול להיות סימן מקדים לשיגורים לכיווננו. אבל, האויב יודע על היכולות שלנו ולכן עולה שאלה - האם בכל זאת הוא ינסה לשגר כשהוא יודע שסיכוי טוב שייכשל? אין כמובן תשובות ואנחנו גם לא יודעים באמת את כל היכולות של האיראנים. ממש לא כדאי לזלזל באויב. מעבר לכך, אנחנו מצפים לתגובה מסוימת ויכולה להגיע תגובה אחרת לחלוטין. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אבנר 12/04/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    בישראל שיש אויבים מהרבה כיוונים יש צורך בביטול וויז לתמיד
  • 5.
    חי 12/04/2024 18:13
    הגב לתגובה זו
    אני סומך עליו שיעשה את המקסימום ! גנץ חסר יכולת
  • 4.
    זה גם במרכז מדי פעם (ל"ת)
    ממ 12/04/2024 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חיים 12/04/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
    אני חרדי, לא משתמש בוויז ולא משרת בצבא. המלחמות שלכם לא מעניינות אותי. העיקר שתספקו לנו כסף לקצבאות
  • 2.
    מלכיה 12/04/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
    באמת זאת הזדמנות שצריך לנצל אותה על ידי המשקיעים כל יום כתבה על תקיפה מאיראן וגל מכירות בירידה עקב זה ואיסוף מניות בפחות 20% לפחות ואחרי שהגל הזה יעבור אז כתבות עם הכדאיות לקנות ומוכרים לנאיבים שברחו בעוד 20% לפחות וכך עושים קופה שמנה וחוזר חלילה במיוחד פה במזרח התיכון התפור לתרגילים האלה
  • 1.
    זה רק מראה כמה המרכז מנותק 12/04/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    זה רק מראה כמה המרכז מנותק
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום