3 חיילים נפצעו בחילופי אש עם מחבלים בצפון, חיל האוויר תוקף בדרום לבנון
בגזרת עזה, צה"ל המשיך להגביר הלילה נוכחות מסביב לרצועה, ובמקביל - חמאס לשגר, גם הלילה (בין ראשון לשני) - מטחים לעבר הדרום. בניין באשקלון ספג פגיעה ישירה ושריפה פרצה בשתי דירות. במשרד הבריאות מדווחים כי מספר ההרוגים עומד על יותר מ-700 והפצועים - על 2,315. עד כה צה"ל רשם קורבות רבים: משפחותיהם של 73 חיילים שנפלו כבר קיבלו הודעות. בחמאס ובג'יהאד טענו הלילה כי הם מחזיקים ביותר מ-130 חטופים. על מנת לייעל את הטיפול בניהול המלחמה, הבוקר יואצו המגעים להקמת ממשלת חירום. במקביל, צה"ל פורס כוחות בצפון כדי למנוע התקפת פתע. מועצות אזוריות בגבול המליצו לתושבים להתפנות, בעקבות התחממות הגזרה הצפונית. במקביל, חיזבאללה מנסה להקים מחדש את האוהל שהופגז בהר דוב, ממנו שוגרה פצצת מרגמה אתמול, אך צה"ל מסכל זאת. הבוקר סיכלו לוחמי צה"ל מחבל שניסה לחדור לבסיס צה"ל בזיקים. ומה קורה בעזה? דובר צה"ל הודיע שכלי טיס של צה"ל תקפו באופן נרחב ברצועת עזה. "צה"ל ממשיך לתקוף ברצועת עזה ברגעים אלו ולפגוע פגיעה אנושה ביכולתיו של ארגון הטרור חמאס", אמר. במהלך התקיפה הופצץ מבנה בו שהו פעילים של ארגון הטרור חמאס וכן הותקפו מספר מפקדות מבצעיות, בניהן אחת ששייכת לבכיר בכוח הימי של חמאס, מוחמד קשטה. סמוך לחצות, בניין באשקלון ספג פגיעה ישירה מרקטה. כתוצאה מכך, שריפה פרצה בשתי דירות בבניין. במד"א עדכנו כי ילד בן תשע נפצע באורח קל עד בינוני מרסיסים. הוא פונה לבית החולים ברזילי. בעקבות האירועים, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והבטיח לו כי סיוע צבאי אמריקני נמצא בדרכו. בהודעת הבית הלבן נכתב בין היתר: "הנשיא הבטיח את תמיכתו המלאה בממשלה ובעם ישראל נוכח תקיפה חסרת תקדים ומחרידה של מחבלי חמאס. אין הצדקה כלשהי לטרור, ועל כל המדינות לעמוד מאוחדות מול זוועות אכזריות שכאלה". יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, קרא לראש הממשלה ולראשי האופוזיציה להקים ממשלת חירום לאומית. בר דוד: "בשעה קשה זאת, שבה עם ישראל נמצא במלחמה, אין זאת העת להצבת תנאים או למשיכת זמן. אלו ימים מהכואבים ומהקשים שידענו כמדינה וכחברה. הכאב קשה מנשוא, וזו השעה למנהיגות מלוכדת ומאוחדת. נכאב, נלחם וננצח רק ביחד". הלילה הגיבה איראן להאשמות לפיהם היא מעורבת במתקפה על ישראל. משלחת איראן באו"ם פרסמה הצהרה שבה נאמר: "הצעדים הנחושים של הפלסטינים מהווים הגנה לגיטימית לחלוטין נגד שבעה עשורים של כיבוש ופשעים נוראים על ידי המשטר הציוני הבלתי לגיטימי. אנחנו תומכים בפלסטין ללא סייג. עם זאת, אנחנו לא מעורבים בתגובה הפלסטינית, שבוצעה על ידי פלסטין עצמה בלבד". הדברים של איראן יצאו לאחר שמוקדם יותר אמרו גורמים אירניים כי גורמי ביטחון איראניים עזרו לחמאס בתכנון מתקפת הפתע. לפי הגורמים האלה, בכירים במשמרות המהפכה ייעצו לחמאס מאז אוגוסט כיצד להוציא לפועל את המתקפה המשולבת מהקרקע, האוויר והים. עוד הלילה, איחוד האמירויות הוציאה הודעת גינוי על הפלישה של חמאס לשטחי מדינת ישראל. זאת המדינה הערבית הראשונה שעשתה זאת. בהודעה של משרד החוץ של איחוד האמירויות נכתב: "התקפות חמאס נגד אזרחים ישראלים הם הסלמה חמורה. אנחנו נגעלים מהדיווחים על חטיפת אזרחים ישראלים מבתיהם ולקיחתם כבני ערובה. אזרחים זכאים להגנה לפי החוק הבינלאומי". צה"ל פרסם הלילה את שמותיהם של 16 חללי צה"ל נוספים אשר משפחותיהם עודכנו. בין הנופלים היה גם ירון שי, בנו של שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי. האחרון צייץ הלילה בטוויטר: "נוני שלנו, גיבור שלנו. נפלת בקרב על הגנת המדינה. זכינו בך 21 שנים. מלאך שלנו בשמים. נוח בשלום אהוב ליבנו". להלן שמות החיילים שנפלו: - סא"ל אלי גינסברג, קצין לוחם בשייטת 13, בתפקידו האחרון היה מפקד בי"ס לוט"ר, בן 42, מדברת - טוראי ליאור לוי, סמב"צית במחוז דרום של פיקוד העורף, בת 19, מדימונה - רב"ט אדיר טהר, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, בן 19, מירושלים - סמ"ר אוראל משה, לוחם בגדוד 12 של חטיבת גולני, בן 21, מרכסים - רס"ן פלג סאלם, קצין לוגיסטיקה של חטיבה 460, בן 30, מנתניה - רב"ט עמית צור, לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, בן 19, מאליכין - רב"ט עילי בר שדה, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, בן 19, מרמת גן - סגן איתי כהן, מפקד צוות ביהל"ם, בן 22, מרחובות - סמל בן רובינשטיין, מדריך לוט"ר, בן 20, מהוד השרון - סמל ירון אורי שי, לוחם בסיירת נח"ל, בן 21, מקדימה צורן - סרן (מיל') רועי נגרי, מפק"ץ בביה"ס ללוט"ר, בן 28, מתל אביב - סמ"ר יוסף איתמר ברוכים, מפקד כיתה בבא"ח צנחנים, בן 20, מאשדוד - סגן נתאי עמר, ע' קצין הנדסה חטיבתי בחטמ"ר דרומית, בן 22, מעלומים - סג"ם יונתן גוטין, קצין תקשוב ביחידה הרבמ"ד, בן 20, ממודיעין-מכבים-רעות - סמ"ר טשגר טקה, חייל מנהלה בגדוד 51 של חטיבת גולני, בן 21, מירושלים - סמ"ר נווה אליעזר לקס, לוחם בסיירת מטכ"ל, בן 21, מלודראשוני: מסוקי קרב של חיל-האוויר תוקפים כעת בשטח לבנון. פרטים נוספים בהמשך.
— Israeli Air Force (@IAFsite) October 9, 2023
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
