הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
נמרוד סופרין 2
צילום: נמרוד
כסף ואני

בן 29, מתחיל להתקרח - על הקשר בין אימפוטנציה להתקרחות וכמה עולים כדורים?

מה הציע לי הספר, ולמה אני מעדיף להיות קירח לגמרי או עם שיער שופע, רק לא בשלב הביניים?
נמרוד סופרין | (21)
נושאים בכתבה אימפוטנציה ספר קרחת

אין דבר יותר פתטי משלב ביניים. מתקופת מעבר. מילא כבר הייתי קירח לגמרי ועף על זה או עם שיער שופע ושוכח מזה, אבל מצד אחד יש לי יחסית עוד הרבה שיער שנראה שממש חבל לוותר עליו, ומצד שני הוא פשוט באופסייד. כאילו, לא בקטע של נסיגה ושהמצח מתחיל בערך מאמצע הקודקוד או במודל החילוני של הכיפה, אבל פתאום אני מוצא שפעם בחצי שעה כשאני מסתכל במראה אני רואה שהשיער לא נשאר בדיוק בנקודה ששמתי אותו בפעם הקודמת שהסתכלתי במראה כדי להסתיר את המפרצים שהתחילו להיחשף לי. בהתחלה לא כל כך ידעתי איך לאכול את זה. אני זוכר שהלכתי להסתפר ואמרתי לספר שיעשה לי את מה שתמיד אנחנו עושים, קצת דירוג בצדדים, להוריד נפח בזקן ולהשאיר את הרעמה למעלה. בהתחלה הוא אמר סבבה וזרם, אבל אחרי כמה שניות, כאילו אחרי איזה מאבק פנימי שלו עם עצמו לגבי שאלות פילוסופיות גדולות על אמות המידה של המקצוע, הוא הסתכל עליי דרך המראה, כיבה את מכונת הגילוח ושאל אותי: ״רעמה?״

וזה היה הרגע שבו הבנתי שמשהו קורה. חצי תספורת אחת לקחה אותי את כל הדרך והעבירה אותי את כל המסע מבחור שהחיים לא נוגעים בו לגבר צעיר שצריך להתחיל לשמור על עצמו. הסתכלתי עליו, עדיין שותק ומוכה הלם, דרך המראה ולא ידעתי מה להגיד. כאילו, מה עכשיו? איך אתה מתכנן לספר אותי? קצר? לא לגזור בקצוות? גלח? כאילו, מה? לאן זה הולך? איך אני אראה? הרי משנה תספורת משנה בן אדם. התספורת של הבן אדם זה מי שהוא. דרך התספורת אתה יודע במה הוא עובד, בן כמה הוא, אם הוא רווק או נשוי או אבא ועד כמה הוא לוקח את עצמו ברצינות או שלא. אתה יכול לדעת כמעט הכל על בן אדם דרך התספורת שלו. נהיה לי שם קצת חם וקרעתי את הנייר הנדבק הזה שתמיד הם שמים על הצוואר, שאגב, אף פעם לא הבנתי מה השימוש שלו. כאילו, למה סתם לשים לי קולר מנייר ואז לקפל אותו על הגלימה הזאת? וזה לא שהוא מחזיק אותה הרי, רק לפני שתי דקות שמעתי אותה נסגרת בקליק. אז מה הקטע? בכל מקרה, הוא כנראה הרגיש את כל הסערה הפנימית הזאת שחוויתי ואמר לי שזה ממש לא נורא ושתפסתי את זה בזמן ממש טוב ושיש היום כל כך הרבה פתרונות שהוא לא יודע אפילו מאיפה להתחיל לספר לי עליהן.

אמרתי לו שקודם כל, אני ממש לא תפסתי שום דבר בזמן, לא תפסתי שום דבר פשוט, כי אם הוא לא היה אומר לי ״רעמה״ בטון כזה מופתע ומלא חמלה הייתי מכחיש את זה עד השערה האחרונה כנראה. בעיקר כי הרבה יותר נוח להכחיש מלטפל. באותו היום הוא היה רחום איתי ועשה לי תספורת יחסית רגילה, אבל אני לא יצאתי משם כמו שנכנסתי. מאותו הרגע, מאותה תספורת, הסתובבתי בעולם במשך שבועות כשכל המחשבות וכל התחושות שלי סובבות את המפרצים. זה היה נראה לי כמו האסון הנורא בעולם, ואז זה היה נראה לי כמו אחלה של דבר כשראיתי את יהודה לוי ב״גןף שלישי״, ואז זה היה נראה לי פתטי ברמות כי הבן אדם בן ארבעים ושלוש ועושה את זה מבחירה ואני בן עשרים ותשע וממש לא בחרתי בזה, ואז שנאתי את עצמי על שזה כל כך חשוב לי. שכל כך אכפת לי מאיך שאני נראה.

הדבר הראשון שהתחלתי לשים לב אליו, אחרי המפרצים, זה שנהייתי אובססיבי ללהתסכל על גברים אחרים. פתאום, מדבר שלא היה כמעט קיים בעיניי, שיערם של אחרים הפך לדבר המרכזי בחיי. התחלתי לקנא ולבוז לאנשים שראיתי ברחוב, נחרדתי כשראיתי את אחי הגדול ושמחתי לאידו של אחי הקטן בידיעה שגם עליו זה עוד יבוא.

ואיכשהו, ממשהו שהופיע לי רק בפרסומות במחצית משחק כדורגל וסרטונים ממטוס לאיסטנבול, פתרונות לשיער היו הדבר היחיד שראיתי בפייסבוק ובאיסטגרם. זה אמיתי המעקב הזה שלהם עלינו, אה? הם אשכרה מקשיבים לנו ורואים את החיפושים שלנו בגוגל. פסיכי. אז אחרי שניהלתי כמה וכמה שיחות די חותרניות עם חברים וגם עם לא חברים בנושא, מסתבר שזה אשכרה עניין. מסתבר שהשיער של אמיר מהעבודה לא סתם כזה שופע ומלא ברק ומלא, הבן אדם לוקח כדורים כבר שמונה שנים. והדר, חברי הטוב עלק, שלוש שנים כבר על זה! איזה מין חבר אתה אם אתה לא מספר שאתה לוקח כדורים נגד התקרחות?! על מה מבוסס הקשר שלנו אם לא על זה?!

אז התחלתי לבדוק ולחקור את הנושא. יש באמת מיליון שיטות. יש השתלות בטורקיה ויש קיעקוע של קו שיער ויש כדורים טבעיים ויש כדורים במרשם ויש קליניקות פרטיות שזו המומחיות שלהם ובטח גם יש איזה פתרון ב-a1. ידעתי שמצבי לא עד כדי כך גרוע והבנתי שכנראה כדורים זה הכיוון. אממה, רגע חביבי, החיים לא כאלה קלים. רוצה לא להיות קירח? אחלה, רק קח בחשבון שיש מצב שלא יעמוד לך או שלא תוכל להביא ילדים. לא יכולתי שלא לראות את האירוניה שבזה. כאילו מכל תופעות הלוואי האפשריות בעולם בחרו דווקא להתאים אימפוטנציה להתקרחות. כאילו הגבר לא מרגיש מספיק רמוס בחייו, אז בוא נדרוך עליו עוד. לא יכלו לפנק באיזה יובש קל בשפתיים. או בהיחלשות ביכולת הזזת הבוהן למשל. לא. היו חייבים להצמיד לזה את החרדה שלא יעמוד לך, שהיא, אגב, הגורם מספר אחת לאי עמידה בהיסטוריה.

בכל מקרה, החלטתי לקחת את זה באיזי בתור התחלה ולנסות כדורים טבעיים. אמיר עם השיער ההורס שלח לי קישור לכדורים שהוא לוקח וכשנכנסתי גיליתי שמארז עולה פאקינג מאתיים וחמישים שקל. לשלושים כדורים. שניים ביום. יעני חמש מאות שקל בחודש מעתה ועד עולם, או לפחות עד שאשלים עם זה שאני מתבגר.

קיראו עוד ב"בארץ"

כסף ואני - מונולוגים של נמרוד סופרין, בן 29, גר בתל אביב. סופר - לכל המונולוגים

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אורח 10/05/2023 00:28
    הגב לתגובה זו
    אשמח לקישור למארז הכדורים שעולים חמש מאות שקל בחודש, מאוד יעזור לי
  • 18.
    דדברבר 09/05/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
    נועה קירל
  • 17.
    אליעזר בן יהודה 08/05/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
    "מתקרח" - מילה חדשה. עד היום אמרו "מקריח". והכתב קורא לעצמו "סופר".
  • 16.
    מר בחור 08/05/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
    למעשה בדיוק להיפך - אותם הורמונים שגורמים לגבר להיות פעיל מינית גורמים (במקרה של חלק מאיתנו) להתקרחות. אילו היית לוקח טיפול הורמונלי שיהפוך אותך לאישה (לא שאני ממליץ, אבל לצורך הדיון), ההתקרחות היתה נבלמת.
  • 15.
    דן 08/05/2023 08:01
    הגב לתגובה זו
    לא רוצה לעבוד קשה -תסחור נגזרים, תעשה כמוני 2000-3000 ביום ותרגיש מלך. סוחר מתי שנוח לי איפה שנוח לי ובכל לא מתאמץ התוכנה עושה הכל בשבילי https://bestoptionsimulator.com/
  • 14.
    הסבר 07/05/2023 19:09
    הגב לתגובה זו
    מה אתה ציפור? תגיד טס לפחות תהיה פריבילג
  • 13.
    שלי 07/05/2023 18:32
    הגב לתגובה זו
    קראתי ונהנתי. זה נפוץ בקרב גברים רבים.
  • 12.
    88 07/05/2023 08:03
    הגב לתגובה זו
    פרסום הבלוג הזה באתר כלכלי לא משדר מקצועיות.
  • אתר 07/05/2023 19:10
    הגב לתגובה זו
    אתר בלונים עף,טס,ממריא,מתרסק,צונח
  • 11.
    תרופות גורמות להקרחה -אלך תכניסו לגוף שלכם שום תרופה (ל"ת)
    משרד הבריאות 06/05/2023 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הנושא 06/05/2023 18:05
    הגב לתגובה זו
    ולכן בהחלט רלוונטי,אינמוד עוסקת בנושא שייך
  • 9.
    להכל מתרגלים 06/05/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
    הפיתרון הוא ז מ ן ,הזמן מרפא כמעט כל דבר
  • 8.
    הפסיכולוגיה 06/05/2023 17:50
    הגב לתגובה זו
    אך אין קשר להשוואות ולחברות,כל אחד וגורלו,ולא צריך לשתף "חברים" בכל עניין ונושא
  • 7.
    באמת מעניין 06/05/2023 17:42
    הגב לתגובה זו
    ניראה צעיר כפי גילו בגלל הפאות,יש בכל מינוס גם פלוס
  • 6.
    באמת מעניין 06/05/2023 17:40
    הגב לתגובה זו
    כיום מתקרחים הרבה יותר מוקדם ביחס לעבר
  • 5.
    אחד,בדיחה, 06/05/2023 17:37
    הגב לתגובה זו
    מה?? שתיים לפה אחת לפה שביל באמצע,פעם הבאה שערה לפה לש ם שביל,פעם שלישית עם שערה אחת,??-פרוע
  • 4.
    ככה זה, מנצלים את הקרחים והשמנים. (ל"ת)
    עושים קופה 06/05/2023 16:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כמה שנים בן 29 ? (ל"ת)
    א 06/05/2023 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    30+, שעיר גם בראש 06/05/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
    זו לא השאלה, כי המנגנון בו ה"תרופה" עובדת היא בחסימת קולטן שאחראי לקלוט טסטוסטרון מוצמד מימן (DHT). מולקולת התרופה נמצדת חזק יותר מהDHT, ובכך גורמת לו לא להצמד לקולטן הDHT, ובכך להאט/לעצור את התקדמות ההקרחה. בשביל להנות משיער בראש, עלייך לזכות גנטית בהיקף קולטני DHT נמוכים בקרקפת או אחוז נמוך של DHT בדם, או שילוב של שניהם. העשרה: DHT הוא הגורם דווקא לצמיחת שיער הזקן, וקולטני DHT רבים בפנים, משמע זקן מלא. אותו קולטן, אותה מולקולה - תוצאה הפוכה באזור אחר.
  • גם אצל 06/05/2023 18:01
    הגב לתגובה זו
    יחס הפוך בין שיעור הומונלי חזה קטן,ובהפוכה ליבידו וחשק מיני,ולעומת זאת חזה ענק ליבידו קטן חשק בריצפה
  • 1.
    שלומיד 06/05/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
    עם כתבות צבע ורחוקים שנות אור מבורסה ועסקים.בבקשה
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |
נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית השכלה גבוהה לשכת התעסוקה OECD תעסוקה שוק התעסוקה

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |
נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית השכלה גבוהה לשכת התעסוקה OECD תעסוקה שוק התעסוקה

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

להמשך הכתבה לחץ כאן