עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

רון חולדאי קוצר את פירות ארנונת ההייטק - תקציב העירייה גדל ב-34%

התקציב העירוני הכולל עומד על 10.3 מיליארד - גידול של 2.6 מיליארד שקל; כמעט 50% מתקציב העירייה הכולל מיועד לתחומי חינוך, רווחה וקהילה עם דגש מיוחד על פיתוח דרום העיר ויפו

דור עצמון | (2)

מועצת עיריית תל אביב-יפו אישרה אמש את הצעת התקציב לשנת 2023. הצעת התקציב הרגיל מסתכמת לסך של כ-7.02 מיליארד שקל (גידול של 1.18 מיליארד שקל בהשוואה לתקציב 2022 המהווה כ-20%), כאשר העירייה מציינת כי תשים דגש על הוזלת יוקר המחיה, סיוע לעסקים מקומיים, השקעה בתחומי החינוך, הרווחה והקהילה, וניקיון ושדרוג המרחב הציבורי.

הצעת תקציב הפיתוח לשנת 2023, המסתכמת בכ-3.3 מיליארד שקל (לעומת תקציב של כ-1.9 מיליארד שקל ב-2022 המהווה גידול של 58%). תכנית העבודה לשנת 2023 מתייחסת לאתגרי העיר והעירייה תוך ראייה גמישה המאפשרת שינויים בהתאם להתפתחויות ולמצב העדכני. התקציב העירוני הכולל עומד בסה"כ על 10.3 מיליארד - גידול של 2.6 מיליארד שקל שהם 34%.

הגידול בקופת העירייה מגיע בעיקר הודות לכניסה של חברות הייטק רבות - ולא רק - לעיר ובנייה של גורדי שחקים עבורן המניבים לעירייה ארנונה של עשרות מיליוני שקלים בכל חודש.

בין התכניות הכלולות בתקציב הנוכחי:

התכנית להוזלת יוקר המחייה והקמת רשות לדיור - מדובר בתקציב בסך כ-170 מיליון שקל - כולל, בין היתר, הוזלת תעריפים לתושבי העיר במוסדות מינהל קהילה, בצהרונים של גני הילדים ובכתות א' ב', ברווחה חינוכית ובמרכזי למידה פל"א. הגדלת הקצאות דיור בהישג יד, סיוע בשכר דירה לזכאים, פיקוח על מחירי מזון ושתיה במזנוני חוף הים, במוסדות התרבות והספורט.

תקציב מינהל החינוך (התקציב הרגיל) - 1.618 מיליארד שקל (גידול של כ-123 מיליון מ-2022 שקל מזה כ-60 מיליון שקל בגין תוכנית יוקר המחיה) - כולל בין היתר, השקעה בצמצום המחסור בצוותי חינוך על ידי הרחבת תקני מאמני למידה בחינוך היסודי והעל יסודי, מתן חנייה בכחול לבן לצוותי ההוראה ותגבור פעילות לקידום ילדים ונוער ביפו.

תקציב חטיבת התפעול, קיימות, איכות החיים והסביבה (התקציב הרגיל) - 1.26 מיליארד שקל (גידול של כ-50 מיליון שקל) - כולל, בין היתר, תגבור תקציב ניקיון רחובות העיר, תגבור השקיה וטיפול בעצים, הרחבת פרויקט שכונות מקיימות לכל העיר, גינות אקולוגיות, פתיחת מרכז לקיימות.

המשך הפעלת והרחבת מערך התחבורה "נעים בסופ"ש" - למערך ההסעות נעים בסופ"ש הצטרפו במהלך שנת 2022 שתי רשויות – מודיעין והוד השרון זאת בנוסף לרשויות המשתתפות הקיימות מאז תחילת הפעלת המיזם בסוף שנת 2019 (גבעתיים, רמת השרון, יהוד-מונסון, קריית אונו). כמו כן בתקופת הקיץ והחגים תדירות הקווים תתוגבר. סך התקציב (כולל הוצאות נלוות) להפעלת מערך ההסעות המטרופוליני הינו כ-22 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו בישיבת המועצה לאישור התקציב: "מיום הקמת העיר, היא הייתה סמוכה על שולחנו של השלטון המרכזי תוך שהיא משתנקת בעול החובות ופסע מהכרזתה כחדלת פירעון וזאת למרות שהיא הייתה עיר מרכזית, ותיקה ובעלת הכנסות גם בימים ההם. זה נשמע לרובנו כהיסטוריה עתיקה, אך אני מאמין בלב שלם שעיר שלא תדע את עברה הכלכלי, עתידה הכלכלי לוטה בערפל ולכן כמו בכל שנה, כאשר אנו דנים באישור התקציב העירוני שעומד על סכום חסר תקדים, חשוב שנזכור את שעברנו ונזכור להמשיך ולהקפיד על ניהול איכותי ואחראי. אל לנו להרפות מהחתירה המתמדת למצוינות ולא נעצור את המשך הפיתוח העירוני אחרת נמצא עצמנו מהר מאוד במגמת הידרדרות מסוכנת.

"התקציב הרגיל עומד על 7 מיליארד ועשרים מיליון שקל ואילו התב"ר עומד על 3.3 מיליארד שקל. על מנת לסבר את עיניכם, בשנת 1998, עת נכנסתי לתפקיד ראש העירייה עמד התקציב העירוני על סכום של 2.6 מיליארד והתב"ר 220 מיליון שקל. המספרים המובאים כעת לפניכם – היבשים למראית עין – טומנים בחובם הכרעות ערכיות, באמצעותן אנחנו הופכים למציאות, מושגים מופשטים כמו תרבות, רווחה, קהילה, חינוך, טיפוח מדע, מחקר וחשיבה רציונלית, דמוקרטיה וסובלנות, תכנון ארוך טווח, קיימות, אחריות לאומית ועוד. רשות מקומית נמדדת בעיקר בזכות הערכים המובילים אותה והאם יש לה את החוסן הכלכלי, המאפשר לה לממש ערכים אלה, הלכה למעשה. כזאת היא הרשות שלנו, העיר תל-אביב-יפו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אהרן מידן 28/12/2022 15:16
    הגב לתגובה זו
    ומה לגבי הצלת חיי תושבים במדרכות ומעברי חציה? אכיפה מוגברת למשל זה הסעיף החשובה ביותר והוא איננו.דוחות חניה לא מצילןת חיים אולי זה לא מענין את ראש העיר
  • 1.
    אם הצלחת כל כך יפה בגביית הארנונה למה שלא תקל גם ע 27/12/2022 11:57
    הגב לתגובה זו
    אם הצלחת כל כך יפה בגביית הארנונה למה שלא תקל גם על תושבי צפון תל אביב עם הארנונה גם אנחנו נחנקים תחת עול הארנונה והמים תודה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.