פרשת וישלח: הערך המוסרי החבוי של הכסף
אחת ההמצאות המופלאות ביותר, שמהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר להתפתחות האנושית הוא מושג הכסף. בעבר היה נהוג סחר חליפין, כלומר החלפה של סחורה תמורת סחורה. זוהי דרך מסורבלת בהרבה להחלפת טובין בין אנשים, שכן רק אם יש לי מה שאתה צריך ולך יש מה שאני צריך ניתן לעשות עסקה, מה שמגביל מאד את האפשרות להשיג דברים חיוניים. בנוסף, קביעת הערך של כל עסקה היא בעייתית שכן יש להעריך כל מוצר ביחס לכל מוצר אחר.
הכסף מפשט את ההליכים הללו, שכן כל המוצרים נמדדים לפי מדד אחיד, וכן, לכולם יש דבר מה בעל ערך אותו ניתן להחליף תמורת הדברים שאנו צריכים. היסטוריונים מייחסים את התפתחות הכסף לתקופת האבות או מעט לפניה - כמה אלפי שנים לפני הספירה. התפתחות נוספת התרחשה בסביבות המאה ה-11 בה נקבעו שטרות ומטבעות לא לפי הערך של החומרים מהם הם עשויים, אלא על פי ערך מוסכם מטעם השלטונות או מנפיק הכסף. יותר מאוחר התפתח תקן הזהב, שקבע שהשלטונות יכולים להנפיק כסף רק לפי ערך הזהב או נכסים אחרים שברשותם, וזאת כדי למנוע אינפלציה, אולם בשנות ה-70 של המאה הקודמת בוטל המנגנון הזה, וכעת כמות הכסף נקבע על ידי נגידי הבנקים המרכזיים בהתאם למצב הכלכלה.
ישנם כאלה הקוראים לביטול הכסף וחזרה לסחר חליפין, שכן לדעתם המצאת הכסף גורמת להצטברות עושר רב מידי בידי יחידים. ישנה אף התעוררות של סחר חליפין באמצעות האינטרנט עם אתרים שמציעים אפשרות לבצע החלפות של סחורות, זמן או שירותים. האם יש יתרון נוסף להמצאת הכסף מלבד נוחות הסחר?
לפני מספר שבועות קראנו על קניית מערת המכפלה בחברון עיר האבות על ידי אברהם אבינו במה שנראה כשימוש בכסף – "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר", אולם אין הכוונה לשקל כמטבע אלא כמשקל (מכאן נובע גם שמות מטבעות שונים - שקל, פסו, פאונד ועוד), כלומר אברהם נתן כסף במשקל של 400 שקל (יחידת משקל) תמורת הרכישה.
- הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
- לראשונה מזה עשרות שנים - מחיר הכסף עלה מעל 50 דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפרשה שלנו מדובר על קניית חלקת אדמה נוספת, הפעם בשכם:
"ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען, ויחן את פני העיר. ויקן את חלקת השדה, אשר נטה שם אהלו, מיד בני חמור, במאה קשיטה".
קשיטה על פי המפרשים הוא סוג של מטבע. בגמרא מובאת דעתו של רב ביחס לאירוע: "אמר רב: מטבע תיקן להם". כלומר, נראה מדברי רב שהוא מבין שיעקב אבינו המציא את הסחר באמצעות כסף. ניתן אמנם להבין את דברי רב בצורה מצמצת יותר שמסתדרת יותר עם הממצאים ההיסטוריים, לפיה יעקב לא המציא את כל הרעיון של סחר באמצעות כסף, אלא "ייבוא" הרעיון הזה לאנשי שכם מאנשי ארם נהריים, שם השימוש בכסף היה מקובל עוד לפני כן. הממצאים ההיסטוריים אכן מייחסים את השימוש הראשון בכסף לאזור מוסופטומיה - האזור בו נמצאת ארם נהריים. כלומר, לדברי רב, יעקב ייבא את השימוש בכסף לאזור שכם.
ייחוס פעולה כלכלית כמו הפצת השימוש בכסף לאחד מהאבות על ידי חז"ל טומן בחובו את ההבנה שיש פה יותר מאשר תיקון טכני שנועד לשפר את נוחות עשיית העסקים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק בספרו עין אי"ה אכן מציג הבנה עמוקה יותר של תפקיד המטבע בחברה האנושית שכולל גם ממד מוסרי חברתי, ולא רק אמצעי כלכלי, כפי שנראה להלן.
אחת הבעיות הגדולות של החברה האנושית היא הקנאה, והתחושה שמה שיש לחברי בא על חשבוני. התפיסה הזו יוצאת מנקודת הנחה שיש רק עוגה אחת לחלק, וככל שהחלק של האחר בעוגה גדול יותר, החלק שלי קטן יותר. בעוד במקרים מסויימים זה באמת נכון, על פי רוב, מדובר באשליה, שכן פעילותו והצלחתו של האחר רק מסייעים לטוב הכללי על ידי יצירת ערך חדש שלא היה בעולם קודם. הפנמה של הרעיון הזה, הוא אחד האתגרים המוסריים העומדים בפני האנושות, ועשויה להביא להפחתת השנאה, הקנאה והיריבות בין יחידים ובין עמים.
- כתב אישום נגד מתווך נדל"ן ועו"ד על עבירות מס של כ-7.5 מיליון שקל
- זהירות - הפצת דוחות חניה מזויפים עם קישור לתשלום באתר מתחזה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
כך כותב הרב קוק:
התחושה הזו, שצרכי האחר מגיעים על חשבון הצרכים שלי היא טעות, וכדי להגיע למוסר הטוב המתאים לצדק העליון צריך להתגבר על הטעות הזו. התפיסה הלא נכונה הזו היא הגורם המרכזי לשנאה בין בני אדם, עמים ומדינות. זוהי השקפה "חיצונית" שאינה יורדת לעומק הפנימי של המציאות, שבאמת מורה ההיפך מכך, אם לומדים להתבונן בה נכון, כפי שכותב הרב קוק בהמשך:
באמת ריבוי האנשים מועיל לעולם (לפחות עד גבול מסוים, ממנו האנושות עוד רחוקה מאד), שכן גידול האוכלוסייה מאפשר פיתוחים, יוזמות, התרחבות, והתמקצעות שבסופו של דבר מועילה לכלל. איך ניתן להתחבר להשקפה הזו? הרב קוק מצביע על המצאת הכסף, כאחד הגורמים שעשויים לסייע להעמקת ההבנה הזו, אם תופסים אותו בצורה נכונה:
"כל זמן שלא נמצא מציאות המטבע, ידע האדם שהוא יכול להיות נהנה בתוצאות פעולתיו של חברו רק כל זמן שיזדמן שהוא צריך למה שביד חבירו וחבירו יהיה צריך למה שבידיו, אבל כל זמן שלא יפגשו שתי אלה הנקודות, לא ירגיש את הטוב שהוא מקבל מחבירו. אבל בהיות התמצית של הנקודה כלולה במטבע העוברת לסוחר, הרי בכל עת שיש לו מותר מצרכיו הוא מוכרם במטבע, והוא בטוח שכבר בא לידו כח, שסוף כל סוף יביאנו להשיג על ידי עמל חבירו את הנצרך לו, אם כן מתרבה רושם האהבה, שהוא יסוד המוסר".
המטבע, שמקל את יחסי הגומלין בין בני אדם שבאים לידי ביטוי במסחר פשוט וקל, מאפשר לי להנות מהישגיו והצלחתו של חברי ובכך אני מכיר בעובדה שהתפתחותו והצלחתו תורמים גם לי. כלומר, האפשרות שמעניק המטבע להנות מכל הפיתוחים וההמצאות שמקדמות את העולם ומכל המוצרים שמיוצרים על ידי אחרים, (כל עוד אתרום גם אני לעולם בזעת אפי ואקבל תמורת מאמצי את אותו תגמול - הכסף), מגדילה את האיטראקציות החיוביות האנושיות ואת התלות ההדדית בין יחידים ומדינות, ובכך את השלום ויחסי האחווה האנושיים. דוגמה לדבר, מדינות שמקיימות יחסי גומלין כלכליים ותלויות זו בזו אלו מבחינה כספית יכנסו לקונפליקט צבאי בסבירות נמוכה יותר.
הכסף, אם כן, מאפשר את היחסים בין אנשים, עמים ומדינות. התבוננות בעובדה הזו עוזרת לנו להבין שכל אדם נברא באופן ייחודי ויש לו כישרונות ויכולות משלו. קיומו והצלחתו של האחר עשויים לסייע לכלל כולו, במידה ונדע לקיים ביננו מנגנונים שיסייעו בפיתוח היחסים האלו לטובת כולם.
לקריאה נוספת:
- 3.פלוני 09/12/2022 09:36הגב לתגובה זוכרגיל מאמר מדהים כיף לקרוא
- 2.תודה רבה על הכתבה (ל"ת)ד 09/12/2022 09:10הגב לתגובה זו
- 1.יפה כתבת יישר כוח (ל"ת)כותב 09/12/2022 06:43הגב לתגובה זו

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.23% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית
תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל.
יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות.
אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות.
צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 - החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.
