דן מנחם קרן ריאליטי
צילום: טל גבעוני

קבוצת ריאליטי רכשה את טחנת הקמח ביפו תמורת 120 מיליון שקל

בכוונת השותפים להשביח את המתחם ולהגדיל את זכויות הבניה כך שיכלול עירוב שימושים למגורים, תעסוקה ומסחר; ולהפוך את המתחם לפרויקט דגל עירוני, כולל שימור מבני הממגורות ההיסטוריים לצד חידוש ופיתוח המתחם כולו

דור עצמון |

קבוצת ריאליטי רכשה יחד עם קבוצת יצחקי (50%-50%) את טחנת הקמת ההיסטורית בדרך סלמה 25 בתל אביב, בסמוך למתחם נגה, תמורת 120 מיליון שקל. הקרן וקבוצת יצחקי רכשו יחד 2.6 דונם והודיעו כי בכוונתם לפתח את כלל המתחם המשתרע בין הרחובות דרך סלמה, פוריה, שניצלר וורסמן.

המתחם שימש עד כה כטחנת קמח, עם זכויות בניה הקיימות בהיקף של 250% (כ-6,500 מ"ר) ביעוד לתעשייה ומלאכה ומסחר. במתחם קיימים שני מבנים בשטח כולל של כ-2,700 מ"ר, כאשר המבנה הראשון בן שתי קומות מונה כ-700 מ"ר בחזית הפונה לדרך שלמה והמבנה השני בן 5 קומות בהיקף של כ-2,000 מ"ר ממוקם בעורף לכיוון רחוב פורייה. כמו כן, מונה החלקה מספר מבני ממגורות (סילואים) המשמשים לאחסנת קמח.

הקרן ויצחקי מתעתדות להשכיר את השטחים והמבנים הקיימים בתקופת הביניים לשימושים שונים הכוללים מסחר, תעשיה  ואחסנה. במקביל, בכוונת ריאליטי ויצחקי לקדם תכנית השבחה משמעותית עבור המתחם כולו שתכלול עירוב שימושים של מגורים, מסחר ותעסוקה, תוך הגדלה משמעותית של זכויות הבניה, בהתאם לתוכניות מתאר ארציות ועירוניות מאושרות - ת"א 5000, ת"א 5500 ותמ"א 70 (תכנית המטרו). התוכניות העתידיות במתחם כוללות את שימור הסילואים, והוא צפוי להפוך להיות מתחם הדגל באזור בהתאם לכוונת מוסדות התכנון והעירייה.

מלבד פרויקט הטחנה, ריאליטי מחזיקה בנכסים משמעותיים נוספים במבואות יפו, ביניהם  מתחם פרדס שניר, שנרכש ב-336 מיליון שקל. לאחרונה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של ת"א־יפו להפקדה תוכנית התחדשות במקום, במסגרתה מתכננת הקרן להקים מתחם המשלב מגורים, מסחר ותעסוקה, בבניינים בגובה של בין 8 ל-19 קומות, שטח ציבורי פתוח גדול ומגרש למבני ציבור.

דן מנחם, שותף בקבוצת ריאליטי: "הפרויקט מציע שימור אלמנטים היסטוריים לטחנת הקמח בשילוב פרויקט עירוב שימושים למגורים מסחר ותעסוקה. מדובר באתגר תכנוני של שילוב ישן וחדש, פיתוח מרחב ציבורי איכותי ויצירת פרויקט דגל עירוני בתחום השפעת תחנת המטרו העתידית בדרך שלבים. התכנון יתבסס על מחקר איכותי לגבי האפשרויות לשימוש במבנים ששימשו כטחנת קמח ברחבי העולם ואשר יקבלו שימוש עדכני ואיכותי התואם את מדיניות העירייה וצרכי הסביבה. קבוצת ריאליטי דוגלת ביצירת מרחבים איכותיים ומתקדמים תוך שימור המורשת הבנויה המאפיינת את התייחסותה למרחב מבואות יפו בו הקבוצה פעילה בשלל פרויקטים חדשניים ופורצי דרך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.