ריבית היא מושג יסוד שמשפיע על כל חלק מהמערכת הכלכלית בצורה מכרעת. ריכזנו כמה שאלות ותשובות כדי להבין מהי ריבית, איך היא נקבעת ומהי השפעתה על חיינו. 

1. מה זה ריבית?

באופן בסיסי מדובר על "מחיר השימוש בכסף" או "מחיר הזמן של הכסף". כשהמלווה נותן את כספו ללווה הוא מוותר על היכולת להשתמש בו בתקופת הזמן של ההלוואה, ובכך מוותר בעצם על ההזדמנות להשקיע אותו באופן שיפיק לו רווחים או לקנות בו טובין שונים שישפרו את חייו למשך כל תקופת ההלוואה. תמורת הוויתור הזה הוא מקבל את הריבית שהיא בעצם התשלום על הזמן בו כספו לא היה ברשותו.  

למדור אג"ח של ביזפורטל

2. מהם הגורמים המשפיעים על שיעור הריבית?

אז כמה שווה הזמן של הכסף שלך? או כמה כסף תרצה כדי לוותר על יכולת השימוש בכסף שלך לזמן קצוב? זהו שיעור הריבית שנקבע כאחוז מסך הון ההלוואה - הקרן.

גם בריבית עובד העיקרון של ביקוש והיצע. ככל שהביקוש להלוואות יגדל גם מחירן - הריבית המשולמת עליהן - יגדל, וככל שהיצע הכסף בשוק הזמין להלוואה יגדל - כך גם הריבית תקטן, כמו בכל שוק שעובד דרך ביקוש והיצע.  במילים אחרות - אחד הגורמים שמשפיעים על גובה הריבית הוא הנזילות. ככל שיש יותר כסף נזיל בשוק הריבית תהיה נמוכה יותר ולהיפך. 

עוד גורם שמשפיע על שיעור הריבית  הוא האינפלציה. אם הכסף מאבד מערכו לאורך זמן הרי שאדרוש תשלום גבוה יותר תמורת הזמן בו אני מאבד את יכולת השימוש בו. ככל שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר הרי שהריבית אמורה לעלות במקביל. כמובן שגובה האינפלציה אינו ידוע מראש הרי מה שמשפיע יותר מכל בתחום הזה הוא הציפיות לאינפלציה. כלומר, כמה תהיה האינפלציה לפי הערכת השוק.  

בנוסף, שיעור הריבית משקלל גם את הסיכון של הלווה. ככל שהלווה הוא בעל סיכון נמוך יותר להיקלע לחדלות פירעון - חוסר יכולת לפרוע את ההלוואה - הרי שהריבית תהיה נמוכה יותר. לדוגמה כשהממשלה לווה כסף, הריבית תהיה נמוכה יחסית כי אני יודע כמעט בוודאות שאקבל את הכסף בחזרה עם הריבית המובטחת. יחד עם זאת, אינה דומה ממשלת ארצות הברית מהבחינה הזו לממשלת אל סלבדור לדוגמה, לכן אגרות חוב של אל סלבדור יהיו בריבית גבוהה יותר כיון שהן משקפות סיכון גבוה יותר.

• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השוק הפרטי, באופן דומה מייצג סיכון גבוה יותר מהממשלתי, וגם פה ישנן מדרגות שונות. בנק מבוסס שירצה ללוות כסף ישלם ריבית נמוכה יחסית (אך לרוב גבוהה יותר מאשר מה שתשלם הממשלה), לעומתו חברה שלא מייצרת מספיק הכנסות למימון פעילותה, תשלם פרמיית סיכון אותה ידרוש המלווה תמורת האפשרות שלא יקבל את הריבית המובטחת, או אולי אפילו יאבד את קרן ההלוואה. 

ניתן למנות גם את אלטרנטיבות ההשקעה בשוק כגורם נוסף שמשפיע על גובה הריבית של הלוואה מסוימת. אם הלוואה נטולת סיכון נותנת לי תשואה מסוימת, הרי שבהלוואה עם סיכון אדרוש ריבית גבוהה ביחס להלוואה נטולת הסיכון. כמו כן, אם ישנן הזדמנויות השקעה מעניינות אוותר עליהן רק תמורת ריבית גבוהה יותר. 

שיעור הריבית אם כן מושפע מהנזילות, מרמת הסיכון, מאלטרנטיבות השקעה ומהציפיות לאינפלציה במשק. 

3. כיצד בפועל מתבצע קביעת שער הריבית?

ניתן לומר שכל שוק החוב קשור זה בזה ושיעור ריבית בתחום אחד ישפיע על תחומים אחרים, שכן כפי שאמרנו גובה הריבית נטולת הסיכון ישפיע על גובה הריבית בעלת הסיכון וכו'. האבן הבסיסית בקביעת מגדל הריביות היא ריבית הבנק המרכזי (וגם פה ישנה השפעה הדדית בין הבנקים המרכזיים ברחבי העולם). בישראל זה נקרא "ריבית בנק ישראל". ריבית בנק ישראל היא נקודת האמצע בין שיעור הריבית בו מלווה בנק ישראל כסף מהבנקים לבין השיעור אותו משלם בנק ישראל על כסף אותו הוא לווה מהבנקים, והיא הריבית המרבית שניתן לדרוש במכרזי המק"ם - מלווה קצר מועד - שמקיים בנק ישראל. 

• בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
• אוניברסיטת בר-אילן תשתף פעולה עם המכון האמריקאי ל-AI
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

הריבית הזו נקבעת על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שהנגיד עומד בראשה והיא מוכרזת לרוב לקראת סוף החודש. כיום ריבית בנק ישראל עומדת על 0.75% לאחר שבנק ישראל העלה אותה בשתי פגישותיו האחרונות. 

4. מהי ריבית פריים?

על גבי היסוד של ריבית בנק ישראל ממשיך להיבנות מגדל הריבית במשק. המושג הבא החשוב לקביעת הריביות השונות הוא ריבית הפריים. ריבית הפריים היא ריבית בנק ישראל ועוד תוספת מסויימת שכל בנק קובע לעצמו, שמשקפת את העלויות התפעלויות הנוספות של הבנק. למרות שכל בנק רשאי לקבוע לעצמו את ריבית הפריים, בישראל בדרך כלל המרווח שווה אצל כל הבנקים ועומד על 1.5% מעל ריבית בנק ישראל. למידע על ריבית הפריים המעודכנת 

על סמך ריבית הפריים נקבע מחירם של הלוואות השונות. כשאדם מפקיד כסף בבנק הוא בעצם מלווה כסף לבנק ולכן הוא מקבל על כך ריבית. הריבית אותה ישלם הבנק לרוב תהיה ריבית פריים פחות אחוז מסוים. כאשר אדם לוקח הלוואה מהבנק הבנק יגבה ממנו ריבית פריים ועוד ריבית נוספת שתייצר לבנק את הרווח. כך הלוואות רבות במגזר הפרטי כגון הלוואה לרכישת רכב או לקניית דירה (משכנתא) משתמשות בריבית הפריים כבסיס שעל פיו נבנית שיעור הריבית על הלוואה. 

5. איך נקבעת ריבית המשכנתאות

אחת ההשקעות הגדולות ביותר בחייו של אדם ממוצע הוא קניית בית. לרוב אין ברשותו מספיק כסף נזיל לקנות בית והוא נאלץ לפנות אל הבנק לקבלת משכנתא. הבנק יציע ללווה מספר אפשרויות: החלוקה הבסיסית תהיה בין ריבית קבועה למשך כל חיי ההלוואה לבין ריבית משתנה בהתאם לשינויים במשק. בנוסף לזה תיתכן ריבית צמודה למדד (לאינפלציה) או לא, וכן מרכיב הקרוי משכנתא בריבית פריים שנקבע על פי ריבית הפריים, וישנם עוד מסלולים נוספים. חישוב הריביות לפי המסלולים השונים מורכב מאד ותלוי בגורמים רבים כמו גובה ריבית הפריים לאורך השנים, גובה האינפלציה החזוי ועוד. לכן, לרוב כדאי להתייעץ עם מומחים בנוגע למסלול המשכנתא שיתאים ללקוח לפי מאפייניו הייחודיים. 

יש לציין שהריבית על המשכנתאות לא תלויה באופן מוחלט בריבית הכללית במשק ומושפעת מאד גם מכמות הכסף הזמינה להלוואות לצורך דיור שנמצאת בידי הבנקים. על הבנקים מוטלות מגבלות על כמות ההלוואות שהם יכולים לתת לכל סקטור, וכאשר הבנק מתקרב למגבלות הללו הרי שהוא יעלה את מחיר ההלוואה - כלומר ידרוש ריבית גבוהה יותר (כפי שאמרנו מקודם - הנזילות משפיעה על גובה הריבית). כמו כן, גובה הריבית מושפע גם מהביקוש, לכן ביקוש גבוה יעלה את הריבית שהבנק מרשה לעצמו לגבות. לכן, קרה כבר בעבר שלמרות שהריבית במשק ירדה ריבית המשכנתאות דווקא עלתה. בסופו של דבר מדובר בשוק שעובד לפי כללי התמחור המשתקפים מכוחות הביקוש וההיצע במשק. 

6. איך משפיעה הריבית על האינפלציה?

האינפלציה היא קצב עליית המחירים במשק. המחירים נקבעים כאמור על ידי ביקוש והיצע בכל תחום. היצע נמוך (לדוגמה, בגלל בעיות שרשראות האספקה כמו שחווינו לאחרונה) יגרמו לעליית מחירים, ביקוש גבוה יגרום גם הוא לעליית מחירים. ולהיפך: היצע גבוה אמור לגרום לירידת מחירים וביקוש חלש יגרום אף הוא לירידת מחירים. סך כל ההשפעות הללו קובע את קצב עליית (או ירידה במקרים נדירים) של המחירים במשק. 

הריבית קשורה למנגנון המחירים דרך צד הביקוש. כאשר ישנה ריבית גבוהה ישנו פחות כסף זמין בשוק, ולכן הביקוש נפגע, מה שאמור למתן את האינפלציה. כאשר ישנה ריבית נמוכה יותר גדל היצע הכסף, שכן זול יותר להשיג כסף (מחיר הכסף יורד) וממילא המחירים עולים בקצב מהיר יותר. 

7. איך משפיעה הריבית על הצמיחה?

השפעה הפוכה יש לריבית על הצמיחה. כאשר הכסף זול יחסית ניתן לצרוך יותר, כמו גם להשקיע בבניית מפעלים חדשים, קניית מכונות יצור, השקעה במחקר ופיתוח וכדו'. כאשר הכסף יקר יותר העלות של כל אלו גבוהה יותר ולכן הם יפחתו. כאשר צורכים ומשקיעים נרשמת צמיחה והכלכלה מתרחבת, כאשר עושים זאת פחות הצמיחה מאטה. 

8. איך משתמשים הבנקים המרכזיים בכלי הריבית בוויסות הצמיחה והאינפלציה?

המצב האידיאלי אליו שואפים הבנקים המרכזיים והממשלות הוא של צמיחה בקצב בריא תוך כדי עליית מחירים מתונה. כאשר הצמיחה נעשית בקצב מהיר מדי עלולה להיווצר עליית מחירים גבוהה עקב עליה חזקה בביקוש. כאשר הצמיחה חלשה מדי הרי שנפגעת הרווחה הכלכלית של הציבור. 

ישנם מספר כלים באמצעותם מנסים הבנקים המרכזיים לווסת את היחס בין צמיחה ואינפלציה בצורה אידאלית, אך הכלי המרכזי הוא כלי הריבית. כאשר הכלכלה חלשה מדי ולא נרשמת צמיחה משביעת רצון, ינסו הבנקים המרכזיים להוריד את הריבית ובכך להגדיל את היצע הכסף באופן שיעודד צמיחה. כאשר נרשמת צמיחה מהירה שמתחילה לגרום לאינפלציה לצאת משליטה יעלו הבנקים המרכזיים את הריבית כדי לצנן את הביקושים ולגרום לירידה במחירים. 

זהו אומנם תיאור פשטני במקצת והמציאות עצמה כמובן מורכבת הרבה יותר. מלבד האינפלציה בפועל ישנם גם ציפיות לאינפלציה. מלבד צד הביקוש יש גם את צד ההיצע וכו'. המינון המדויק בו הריבית תסייע בצמיחה אך לא תעודד אינפלציה הוא מורכב מאד ונושא לדיונים בין בכירי הכלכלנים בין השאר בוועדות המוניטריות השונות ברחבי העולם. 

9. איך משפיעה הריבית על שוק המניות?

שוק המניות ושוק אגרות החוב הם תאומים סיאמיים הקשורים בטבורם זה בזה, ומשפיעים זה על זה. ניתן לומר שגובה הריבית משפיע על התנודות בשוק המניות בשני אופנים מרכזיים:

הראשון הוא בכך ששוק אגרות החוב מהווה השקעה אלטרנטיבית לשוק המניות. כיון שהחוב משקף אפשרות רווח ושוק המניות גם כן נועד לאפשר השתתפות ברווחי החברות, הרי ששתי האפשרויות באות זו על חשבון זו. אם יש לי סכום פנוי להשקעה עלי להחליט אם אני משקיע אותו בשוק המניות, בשוק אגרות החוב או מחלק אותו בצורה כלשהי בין שניהם או באלטרנטיבה אחרת כמו דיור. לכן, בהכרח, אחד בא על חשבון השני במובן מסוים.

מובן מאליו שככל שהריבית גבוהה יותר הרי שאגרות החוב מהוות אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר עבור המשקיעים ויותר כספים יוסטו משוק המניות לשוק אגרות החוב. לכן בזמנים של ריביות עולות שוק המניות יפגע מהוצאת כספים שיגרמו לירידה בערך המניות. בזמן של ריביות יורדות לעומת זאת, המשקיעים ימצאו את שוק אגרות החוב כפחות ופחות אטרקטיבי ויסיטו כספים משוק זה לשוק המניות ובכך יתרמו לעליית מחירי המניות. הריבית הנמוכה במיוחד ששררה בעולם לאורך תקופה ארוכה היא אחת מהגורמים המרכזיים לרצף העליות חסר התקדים שעבר על שוק המניות בשנים האחרונות. כעת, אחת הסיבות המרכזיות לירידות בשווקי המניות היא תהליך העלאת הריבית שהחל ברחבי העולם.

האופן השני שבו משפיעה הריבית על שוק המניות הוא דרך השפעתה על ביצועי החברות עצמן. מחירי המניות אמורים לשקף את השווי הכלכלי של פעילות החברה על פי הערכת השוק. במידה ופעילות החברה צומחת ופורחת הרי שהשווי יעלה, ולהיפך, בתקופה של פגיעה בעסקי החברה מחירה ירד. הריבית משפיעה מאד על הפעילות הראלית של החברות בכמה אופנים:

כמעט לכל החברות בשוק ההון יש חוב ברמה מסוימת, וככל שהריבית גבוהה יותר עלותו לחברות גבוהה יותר מה שיפגע ברווחים, ולהיפך. בנוסף, כיון שהריבית משפיעה על הצמיחה ועל האינפלציה כפי שראינו בסעיפים הקודמים, עליית הריבית תפגע במכירות החברות השונות וממילא אילו יציגו רווחים נמוכים יותר, ובתקופה של ריבית נמוכה תהיה נזילות גבוהה יותר והלקוחות יצרכו יותר, מה שיעלה את מחירי המניות.