המועצה הישראלית לצרכנות, הגישה הבוקר, תביעה כנגד כל הבנקים, והחברות הפרטיות המפעילות מכשירי בנק אוטומטים, בסך של 458,000,000 שקל, בטענה לחיוב עמלות כפולות בגין משיכת מזומן במכשירים האוטומטיים.

>> למה רשות התחרות נמנעת מלהכריז על מונופולים בתחום המזון?

בתביעה הייצוגית, אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים, טוענת המועצה לצרכנות, כי הבנקים והחברות הפרטיות המפעילות כספומטים חוץ בנקאיים, מטעות את הצרכנים בעמלות הגביה הנגבות מהם, בגין משיכת המזומן. בעוד שבמכשירים האוטומטים מופיעה עמלה, גבוהה ומופרזת בפני עצמה בגין משיכת המזומן, הרי שמסתבר שמוסתרת עמלה נוספת הנגבית על ידי הבנקים עצמם, בגין כל פעולה של משיכת מזומן.

התביעה הוגשה בהמשך לדיון בנושא שהתקיים בוועדת הכלכלה בראשות וביוזמת ח"כ מיכאל ביטון בחודש שעבר. לאחר שבשנים האחרונות, סגרו הבנקים בישראל (למעט בנק המזרחי) מאות סניפים בכל רחבי הארץ. אך לא השאירו אחריהם מכשירים בנקאיים אוטומטיים, או מקום לניידות בנקאיות, כנדרש מהם לפי הוראות בנק ישראל. לאור זאת, במקום הבנקים, נכנסו חברות פרטיות אשר הציבו במקום, מכשירים למשיכת מזומן. 

• הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כך, נוצר מצב בו באזורים רבים בארץ, האפשרות היחידה של הצרכנים למשוך מזומן היא אך ורק במכשירים הפרטיים, לאור סגירת סניפי הבנקים במקום. אלא שפתרון זה הוא היקר ביותר בעת שהחברות הפרטיות גובות תשלומי עתק, בשיעור שיכול להגיע עד כדי אחוז ויותר מסכום המזומן הנמשך. סכום העמלה הוא קבוע, ועומד על כ 6-7 שקל למשיכה וללא קשר לגובה הסכום הנמשך. אלא שלא די בכך, שכן בנוסף מחייבים הבנקים את לקוחותיהם, בעמלה בגין כל משיכת מזומן במכשירים הפרטיים הנ"ל. בכך לא רק שהבנקים חסכו מעצמם את עלות הפעלת המכשיר הבנקאי הנדרש מהם, אלא שעוד נהנים מרווחים ענקיים בגין משיכות כספים אלו.

לפני 16 שנה הסיר בנק ישראל את הפיקוח על מכשירים אוטומטיים המרוחקים מסניף הבנק. כתוצאה מכך, כיום, רק כ-2,041  מכשירים למשיכת כסף נמצאים צמודים לסניפי הבנק, לעומת 4,620  מכשירים פרטיים הפרוסים ברחבי הארץ. ברוב המכשירים הפרטיים מוגבל סכום המשיכה - ועומד על סך של 600 שקל בלבד, לכל משיכה. לכן, לקוח המעוניין למשוך 2,000 שקל מחשבונו, נאלץ לשלם ארבע פעמים לחברה הפרטית. ובנוסף, לשלם ארבע פעמים את תשלומי העמלה לבנק.

לטענת המועצה לצרכנות, העמלה הבנקאית בגין משיכת הכספים במכשירים האוטומטים הפרטיים מהווה הטעיה ברורה של הציבור. כן טוענת המועצה כי פעולה זו של הבנקים והחברות הפרטיות מהווה פגיעה קשה במיוחד באוכלוסיות מוחלשות המסתמכות ביתר על מזומן ולא על כרטיסי אשראי.

• ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
• וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...

המועצה סבורה כי מדובר בעמלות כפולות וצולבות, בין היתר לאור מבנה הבעלות, לפיו בנק דיסקונט הינו גם הבעלים הישירים בשיעור של 10% מחברת כספונט המפעילה למעלה מ-70% מכלל המכשירים האוטומטיים הפרטיים, והבנקים דיסקונט והבנק הבינ"ל מחזיקים בעוד 10% ממניות חברה זו, באמצעות כ.א.ל.

היקף פריסת המכשירים האוטומטיים הבנקאיים למשיכת מזומן, לא נותן מענה לכלל האוכלוסייה. ישנם אזורים בעיקר בפריפריה, בהם לא קיימים סניפי בנק ומכשירים בנקאיים למשיכת מזומן בזמינות גבוהה, כך שצרכן המבקש למשוך כסף ממכשיר פרטי משלם בפועל סכום של 8-9 שקל (בגלל "עמלת השורה" הבנקאית), למרות שעל גבי צג המכשיר מוצג רק סכום של 6-7 שקל בלבד המשולם כביכול לחברה המחזיקה את המכשיר.

חוק הגנת הצרכן מחייב פירוט של סכום העלות במלואו ואוסר על עוסק לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה, אם להתקשר בעסקה. גם חוקי הבנקאות קובעים  הוראות דומות לגבי הבנקים. חקיקה זו נועדה בין היתר, להגן על אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לשירותים חיוניים מסוימים, ולמנוע מהעוסקים המשווקים שירותים אלו, מניצול חולשה זו.

לטענת המועצה הישראלית לצרכנות בכתב התביעה, אספקת שירות משיכת מזומן היא שירות חיוני, שעל הבנקים לספק ללקוחותיהם. ופעולות הבנקים בנושא, עומדות בניגוד גמור לחובתם זו.

ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה: "ועדת הכלכלה בראשותי לקחה לעצמה משימה מיום הקמתה, מלחמה ביוקר המחייה. אזרחי ישראל משלמים ביוקר על פסטה אבל לא רק, גם על עמלות הבנקים אנחנו משלמים ביוקר. משק בית בישראל מוציא בממוצע בשנה 9,400 ₪ בגין עמלות וריביות. חלק מהתשלום המופקע הזה עוולה חמורה - עמלות הכספומטים. העוולה הזו לא פוסחת על איש אך פוגעת באופן הכואב ביותר דווקא במעמד הביניים בנמוך אשר נלחם על הוצאותיו ועל אחת כמה וכמה בשכבות המוחלשות ובעניים ביותר. דווקא אלה המתקיימים מקצבת זקנה או הבטחת הכנסה דלה, דווקא מי שבוחרים להתנהל במזומן על מנת לשלוט בהוצאותיהם מאבדים כסף יקר בגין עמלות כפולות. התביעה הייצוגית שמגישה המועצה הישראלית לצרכנות בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה בראשותי היא עוד צעד למען המלחמה ביוקר המחייה, עוד צעד למען תיקון עוולות בחברה הישראלית."