לקראת כנס פינטק בשוק ההון
צילום: תומר יעקובסון

בשלישי- כנס פינטק בשוק ההון:"חברות הפינטק הציבוריות צפויות לשחזר את ההצלחה של הסייבר הישראלי"

בחסות הקורונה הפינטק הישראלי בנקודת שיא, סכומי הגיוסים עולים וכך גם היציאה להנפקות בבורסת בתל אביב ומעבר לים; לקראת כנס פינטק בשוק ההון שייערך בשלישי הקרוב בתל אביב אומר עו"ד אילן גרזי: "מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק".

שוק הפינטק בבורסת תל אביב רותח והביקוש הגבוה לשירותים פיננסים דיגיטליים ממריץ את המשקיעים  להגדיל בצורה ניכרת את השקעותיהם בחברות פינטק ישראליות. בעת האחרונה חברות ישראליות המפתחות ומספקות פתרונות וטכנולוגיות בתחום הפיננסים הנפיקו בשווים גבוהים בבורסה בתל אביב. לפי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ההשקעה בחברות הפינטק בישראל הגיעה בשנה שעברה לשיא של 4.5 מיליארד שקל.

 

לקראת כנס "פינטק בשוק ההון" שייערך בשלישי הקרוב (15.6) בתל אביב, כינסנו לשיחה כמה מהדמויות הבולטות בתחום לבדוק מהם האתגרים שניצבים בפני החברות הישראליות בדרך להנפקה בתל אביב.

עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן שמלווה השנה, בין היתר, הנפקה של חברת פינטק בתחום מתן מימון חוץ בנקאי בבורסה ומיזוג של פעילות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין לקמן קפיטל, מציין כי "בשנה האחרונה אנחנו מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק ולחולל מהפכה כפי שנעשה בעבר בענף הסייבר הישראלי. אני לא זוכר שראינו בעבר כמות כזו של הנפקות חברות טכנולוגיה בבורסה. יש הזדמנויות רבות בתחומים של תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ואבטחה ואני מעריך שבעתיד הקרוב נראה כניסה של חברות פינטק נוספות למסחר בתל אביב".

 

מחלקת שוק ההון בפרל כהן, בהובלתו של עו"ד גרזי, מלווה חברות ציבוריות בהנפקות ראשוניות, בגיוסי הון ציבוריים ופרטיים ומעניקה לחברות ציבוריות ייעוץ שוטף. מניסיונו הרב שנים בשוק ההון, עו''ד גרזי מציין כי "פלטפורמה ציבורית יכולה למנף באופן דרמטי חברות בתחום פינטק ולאפשר האצת תהליכים שבמסגרת אחרת היו לוקחים פרקי זמן ארוכים מאוד".

בתמונה: מימין ,מיכל אוחנה אילן גרזי, משמאל, מיטל רביב ומאשה ברקוביץ.

קרדיט: תומר יעקובסון.

נראה כי מגמת ריכוז ההשקעות בפינטק תמשיך עד לסוף השנה ואף מעבר. לפי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל בתקופה שבין ספטמבר 2020 עד ינואר 2021, רשם סקטור הפינטק השקעות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שמהוות 24% מכלל ההשקעות בהייטק בתקופה זו. לדברי עו"ד מאשה ברקוביץ, שותפה בכירה במחלקת שוק ההון בפרל כהן, "הפינטק הישראלי זוכה לעדנה בשל הצורך הגובר בשירותים פיננסיים דרך הרשת בעידן הקורונה. בישראל פועלות עשרות חברות שגייסו מעל ל-100 מיליון דולר. התעשייה בישראל ממשיכה לצבור תאוצה ואנחנו מאמינים שההנפקות המרשימות של חברות פינטק ישראליות, הן בבורסות זרות והן בתל אביב,  תסלולנה את הדרך לחברות נוספות בשנה הקרובה".

 

מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית  ופינטק בבנק הפועלים מסבירה כי "הבנקאות הפתוחה מהווה Game Changer לתעשיה הפיננסית. יש פה הזדמנות ללקוחות לקבל שליטה טובה יותר במידע שלהם ולהיחשף למגוון שירותים רחב יותר, ולבנקים לייצר שיתופי פעולה חדשניים ואטרקטיביים עם חברות פינטק וחברות טכנולוגיה, בצורה מאובטחת ויעילה״.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

עו"ד מיכל אוחנה, בעלת רקע עשיר בתחום הרגולציה הפיננסית וליווי פינטקים בארץ ובחו"ל, אשר הצטרפה לאחרונה למשרד פרל כהן מסכמת כי "זו העת לצמיחה להתפתחות משמעותית בתחום הפינטק בישראל. הרגולציה הפיננסית בישראל עוברת תהפוכות משמעותיות וחיוביות המאפשרות כניסה של פינטקים לעולמות הבנקאות והפיננסיים בארץ ובעולם. בשילוב עם הפלטפורמה הציבורית של שוק ההון, השמיים הם הגבול".

הכנס שייערך ביום שלישי הקרוב, יעסוק בבנקאות פתוחה, חדשנות ורגולציה בשוק ההון הישראלי ופעילות במטבעות קריפטוגרפים בשוק ההון הישראלי. ישתתפו בין היתר: מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית ופינטק בבנק הפועלים; איש העסקים משה חוגג; אילנית אדסמן, שותפה וראש מחלקת ניהול סיכונים פיננסיים KPMG סומך חייקין; אור בן נון מנכ"ל פיפלביז; גיא גיאור, מנכ"ל Easy2Give; אלי בז'רנו, מנכ"ל Bit2C; ועוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלי סיכון. 15/06/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    בלי סיכון.
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.