בשלישי- כנס פינטק בשוק ההון:"חברות הפינטק הציבוריות צפויות לשחזר את ההצלחה של הסייבר הישראלי"
בחסות הקורונה הפינטק הישראלי בנקודת שיא, סכומי הגיוסים עולים וכך גם היציאה להנפקות בבורסת בתל אביב ומעבר לים; לקראת כנס פינטק בשוק ההון שייערך בשלישי הקרוב בתל אביב אומר עו"ד אילן גרזי: "מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק".
שוק הפינטק בבורסת תל אביב רותח והביקוש הגבוה לשירותים פיננסים דיגיטליים ממריץ את המשקיעים להגדיל בצורה ניכרת את השקעותיהם בחברות פינטק ישראליות. בעת האחרונה חברות ישראליות המפתחות ומספקות פתרונות וטכנולוגיות בתחום הפיננסים הנפיקו בשווים גבוהים בבורסה בתל אביב. לפי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ההשקעה בחברות הפינטק בישראל הגיעה בשנה שעברה לשיא של 4.5 מיליארד שקל.
לקראת כנס "פינטק בשוק ההון" שייערך בשלישי הקרוב (15.6) בתל אביב, כינסנו לשיחה כמה מהדמויות הבולטות בתחום לבדוק מהם האתגרים שניצבים בפני החברות הישראליות בדרך להנפקה בתל אביב.
עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן שמלווה השנה, בין היתר, הנפקה של חברת פינטק בתחום מתן מימון חוץ בנקאי בבורסה ומיזוג של פעילות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין לקמן קפיטל, מציין כי "בשנה האחרונה אנחנו מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק ולחולל מהפכה כפי שנעשה בעבר בענף הסייבר הישראלי. אני לא זוכר שראינו בעבר כמות כזו של הנפקות חברות טכנולוגיה בבורסה. יש הזדמנויות רבות בתחומים של תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ואבטחה ואני מעריך שבעתיד הקרוב נראה כניסה של חברות פינטק נוספות למסחר בתל אביב".
מחלקת שוק ההון בפרל כהן, בהובלתו של עו"ד גרזי, מלווה חברות ציבוריות בהנפקות ראשוניות, בגיוסי הון ציבוריים ופרטיים ומעניקה לחברות ציבוריות ייעוץ שוטף. מניסיונו הרב שנים בשוק ההון, עו''ד גרזי מציין כי "פלטפורמה ציבורית יכולה למנף באופן דרמטי חברות בתחום פינטק ולאפשר האצת תהליכים שבמסגרת אחרת היו לוקחים פרקי זמן ארוכים מאוד".
בתמונה: מימין ,מיכל אוחנה אילן גרזי, משמאל, מיטל רביב ומאשה ברקוביץ.
קרדיט: תומר יעקובסון.
נראה כי מגמת ריכוז ההשקעות בפינטק תמשיך עד לסוף השנה ואף מעבר. לפי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל בתקופה שבין ספטמבר 2020 עד ינואר 2021, רשם סקטור הפינטק השקעות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שמהוות 24% מכלל ההשקעות בהייטק בתקופה זו. לדברי עו"ד מאשה ברקוביץ, שותפה בכירה במחלקת שוק ההון בפרל כהן, "הפינטק הישראלי זוכה לעדנה בשל הצורך הגובר בשירותים פיננסיים דרך הרשת בעידן הקורונה. בישראל פועלות עשרות חברות שגייסו מעל ל-100 מיליון דולר. התעשייה בישראל ממשיכה לצבור תאוצה ואנחנו מאמינים שההנפקות המרשימות של חברות פינטק ישראליות, הן בבורסות זרות והן בתל אביב, תסלולנה את הדרך לחברות נוספות בשנה הקרובה".
מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית ופינטק בבנק הפועלים מסבירה כי "הבנקאות הפתוחה מהווה Game Changer לתעשיה הפיננסית. יש פה הזדמנות ללקוחות לקבל שליטה טובה יותר במידע שלהם ולהיחשף למגוון שירותים רחב יותר, ולבנקים לייצר שיתופי פעולה חדשניים ואטרקטיביים עם חברות פינטק וחברות טכנולוגיה, בצורה מאובטחת ויעילה״.
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עו"ד מיכל אוחנה, בעלת רקע עשיר בתחום הרגולציה הפיננסית וליווי פינטקים בארץ ובחו"ל, אשר הצטרפה לאחרונה למשרד פרל כהן מסכמת כי "זו העת לצמיחה להתפתחות משמעותית בתחום הפינטק בישראל. הרגולציה הפיננסית בישראל עוברת תהפוכות משמעותיות וחיוביות המאפשרות כניסה של פינטקים לעולמות הבנקאות והפיננסיים בארץ ובעולם. בשילוב עם הפלטפורמה הציבורית של שוק ההון, השמיים הם הגבול".
הכנס שייערך ביום שלישי הקרוב, יעסוק בבנקאות פתוחה, חדשנות ורגולציה בשוק ההון הישראלי ופעילות במטבעות קריפטוגרפים בשוק ההון הישראלי. ישתתפו בין היתר: מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית ופינטק בבנק הפועלים; איש העסקים משה חוגג; אילנית אדסמן, שותפה וראש מחלקת ניהול סיכונים פיננסיים KPMG סומך חייקין; אור בן נון מנכ"ל פיפלביז; גיא גיאור, מנכ"ל Easy2Give; אלי בז'רנו, מנכ"ל Bit2C; ועוד.
- 1.בלי סיכון. 15/06/2021 14:16הגב לתגובה זובלי סיכון.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
