בשלישי- כנס פינטק בשוק ההון:"חברות הפינטק הציבוריות צפויות לשחזר את ההצלחה של הסייבר הישראלי"
בחסות הקורונה הפינטק הישראלי בנקודת שיא, סכומי הגיוסים עולים וכך גם היציאה להנפקות בבורסת בתל אביב ומעבר לים; לקראת כנס פינטק בשוק ההון שייערך בשלישי הקרוב בתל אביב אומר עו"ד אילן גרזי: "מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק".
שוק הפינטק בבורסת תל אביב רותח והביקוש הגבוה לשירותים פיננסים דיגיטליים ממריץ את המשקיעים להגדיל בצורה ניכרת את השקעותיהם בחברות פינטק ישראליות. בעת האחרונה חברות ישראליות המפתחות ומספקות פתרונות וטכנולוגיות בתחום הפיננסים הנפיקו בשווים גבוהים בבורסה בתל אביב. לפי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ההשקעה בחברות הפינטק בישראל הגיעה בשנה שעברה לשיא של 4.5 מיליארד שקל.
לקראת כנס "פינטק בשוק ההון" שייערך בשלישי הקרוב (15.6) בתל אביב, כינסנו לשיחה כמה מהדמויות הבולטות בתחום לבדוק מהם האתגרים שניצבים בפני החברות הישראליות בדרך להנפקה בתל אביב.
עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן שמלווה השנה, בין היתר, הנפקה של חברת פינטק בתחום מתן מימון חוץ בנקאי בבורסה ומיזוג של פעילות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין לקמן קפיטל, מציין כי "בשנה האחרונה אנחנו מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק ולחולל מהפכה כפי שנעשה בעבר בענף הסייבר הישראלי. אני לא זוכר שראינו בעבר כמות כזו של הנפקות חברות טכנולוגיה בבורסה. יש הזדמנויות רבות בתחומים של תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ואבטחה ואני מעריך שבעתיד הקרוב נראה כניסה של חברות פינטק נוספות למסחר בתל אביב".
מחלקת שוק ההון בפרל כהן, בהובלתו של עו"ד גרזי, מלווה חברות ציבוריות בהנפקות ראשוניות, בגיוסי הון ציבוריים ופרטיים ומעניקה לחברות ציבוריות ייעוץ שוטף. מניסיונו הרב שנים בשוק ההון, עו''ד גרזי מציין כי "פלטפורמה ציבורית יכולה למנף באופן דרמטי חברות בתחום פינטק ולאפשר האצת תהליכים שבמסגרת אחרת היו לוקחים פרקי זמן ארוכים מאוד".
בתמונה: מימין ,מיכל אוחנה אילן גרזי, משמאל, מיטל רביב ומאשה ברקוביץ.
קרדיט: תומר יעקובסון.
נראה כי מגמת ריכוז ההשקעות בפינטק תמשיך עד לסוף השנה ואף מעבר. לפי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל בתקופה שבין ספטמבר 2020 עד ינואר 2021, רשם סקטור הפינטק השקעות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שמהוות 24% מכלל ההשקעות בהייטק בתקופה זו. לדברי עו"ד מאשה ברקוביץ, שותפה בכירה במחלקת שוק ההון בפרל כהן, "הפינטק הישראלי זוכה לעדנה בשל הצורך הגובר בשירותים פיננסיים דרך הרשת בעידן הקורונה. בישראל פועלות עשרות חברות שגייסו מעל ל-100 מיליון דולר. התעשייה בישראל ממשיכה לצבור תאוצה ואנחנו מאמינים שההנפקות המרשימות של חברות פינטק ישראליות, הן בבורסות זרות והן בתל אביב, תסלולנה את הדרך לחברות נוספות בשנה הקרובה".
מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית ופינטק בבנק הפועלים מסבירה כי "הבנקאות הפתוחה מהווה Game Changer לתעשיה הפיננסית. יש פה הזדמנות ללקוחות לקבל שליטה טובה יותר במידע שלהם ולהיחשף למגוון שירותים רחב יותר, ולבנקים לייצר שיתופי פעולה חדשניים ואטרקטיביים עם חברות פינטק וחברות טכנולוגיה, בצורה מאובטחת ויעילה״.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
עו"ד מיכל אוחנה, בעלת רקע עשיר בתחום הרגולציה הפיננסית וליווי פינטקים בארץ ובחו"ל, אשר הצטרפה לאחרונה למשרד פרל כהן מסכמת כי "זו העת לצמיחה להתפתחות משמעותית בתחום הפינטק בישראל. הרגולציה הפיננסית בישראל עוברת תהפוכות משמעותיות וחיוביות המאפשרות כניסה של פינטקים לעולמות הבנקאות והפיננסיים בארץ ובעולם. בשילוב עם הפלטפורמה הציבורית של שוק ההון, השמיים הם הגבול".
הכנס שייערך ביום שלישי הקרוב, יעסוק בבנקאות פתוחה, חדשנות ורגולציה בשוק ההון הישראלי ופעילות במטבעות קריפטוגרפים בשוק ההון הישראלי. ישתתפו בין היתר: מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית ופינטק בבנק הפועלים; איש העסקים משה חוגג; אילנית אדסמן, שותפה וראש מחלקת ניהול סיכונים פיננסיים KPMG סומך חייקין; אור בן נון מנכ"ל פיפלביז; גיא גיאור, מנכ"ל Easy2Give; אלי בז'רנו, מנכ"ל Bit2C; ועוד.
- 1.בלי סיכון. 15/06/2021 14:16הגב לתגובה זובלי סיכון.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
