לקראת כנס פינטק בשוק ההון
צילום: תומר יעקובסון

בשלישי- כנס פינטק בשוק ההון:"חברות הפינטק הציבוריות צפויות לשחזר את ההצלחה של הסייבר הישראלי"

בחסות הקורונה הפינטק הישראלי בנקודת שיא, סכומי הגיוסים עולים וכך גם היציאה להנפקות בבורסת בתל אביב ומעבר לים; לקראת כנס פינטק בשוק ההון שייערך בשלישי הקרוב בתל אביב אומר עו"ד אילן גרזי: "מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק".

שוק הפינטק בבורסת תל אביב רותח והביקוש הגבוה לשירותים פיננסים דיגיטליים ממריץ את המשקיעים  להגדיל בצורה ניכרת את השקעותיהם בחברות פינטק ישראליות. בעת האחרונה חברות ישראליות המפתחות ומספקות פתרונות וטכנולוגיות בתחום הפיננסים הנפיקו בשווים גבוהים בבורסה בתל אביב. לפי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ההשקעה בחברות הפינטק בישראל הגיעה בשנה שעברה לשיא של 4.5 מיליארד שקל.

 

לקראת כנס "פינטק בשוק ההון" שייערך בשלישי הקרוב (15.6) בתל אביב, כינסנו לשיחה כמה מהדמויות הבולטות בתחום לבדוק מהם האתגרים שניצבים בפני החברות הישראליות בדרך להנפקה בתל אביב.

עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן שמלווה השנה, בין היתר, הנפקה של חברת פינטק בתחום מתן מימון חוץ בנקאי בבורסה ומיזוג של פעילות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין לקמן קפיטל, מציין כי "בשנה האחרונה אנחנו מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק ולחולל מהפכה כפי שנעשה בעבר בענף הסייבר הישראלי. אני לא זוכר שראינו בעבר כמות כזו של הנפקות חברות טכנולוגיה בבורסה. יש הזדמנויות רבות בתחומים של תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ואבטחה ואני מעריך שבעתיד הקרוב נראה כניסה של חברות פינטק נוספות למסחר בתל אביב".

 

מחלקת שוק ההון בפרל כהן, בהובלתו של עו"ד גרזי, מלווה חברות ציבוריות בהנפקות ראשוניות, בגיוסי הון ציבוריים ופרטיים ומעניקה לחברות ציבוריות ייעוץ שוטף. מניסיונו הרב שנים בשוק ההון, עו''ד גרזי מציין כי "פלטפורמה ציבורית יכולה למנף באופן דרמטי חברות בתחום פינטק ולאפשר האצת תהליכים שבמסגרת אחרת היו לוקחים פרקי זמן ארוכים מאוד".

בתמונה: מימין ,מיכל אוחנה אילן גרזי, משמאל, מיטל רביב ומאשה ברקוביץ.

קרדיט: תומר יעקובסון.

נראה כי מגמת ריכוז ההשקעות בפינטק תמשיך עד לסוף השנה ואף מעבר. לפי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל בתקופה שבין ספטמבר 2020 עד ינואר 2021, רשם סקטור הפינטק השקעות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שמהוות 24% מכלל ההשקעות בהייטק בתקופה זו. לדברי עו"ד מאשה ברקוביץ, שותפה בכירה במחלקת שוק ההון בפרל כהן, "הפינטק הישראלי זוכה לעדנה בשל הצורך הגובר בשירותים פיננסיים דרך הרשת בעידן הקורונה. בישראל פועלות עשרות חברות שגייסו מעל ל-100 מיליון דולר. התעשייה בישראל ממשיכה לצבור תאוצה ואנחנו מאמינים שההנפקות המרשימות של חברות פינטק ישראליות, הן בבורסות זרות והן בתל אביב,  תסלולנה את הדרך לחברות נוספות בשנה הקרובה".

 

מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית  ופינטק בבנק הפועלים מסבירה כי "הבנקאות הפתוחה מהווה Game Changer לתעשיה הפיננסית. יש פה הזדמנות ללקוחות לקבל שליטה טובה יותר במידע שלהם ולהיחשף למגוון שירותים רחב יותר, ולבנקים לייצר שיתופי פעולה חדשניים ואטרקטיביים עם חברות פינטק וחברות טכנולוגיה, בצורה מאובטחת ויעילה״.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

עו"ד מיכל אוחנה, בעלת רקע עשיר בתחום הרגולציה הפיננסית וליווי פינטקים בארץ ובחו"ל, אשר הצטרפה לאחרונה למשרד פרל כהן מסכמת כי "זו העת לצמיחה להתפתחות משמעותית בתחום הפינטק בישראל. הרגולציה הפיננסית בישראל עוברת תהפוכות משמעותיות וחיוביות המאפשרות כניסה של פינטקים לעולמות הבנקאות והפיננסיים בארץ ובעולם. בשילוב עם הפלטפורמה הציבורית של שוק ההון, השמיים הם הגבול".

הכנס שייערך ביום שלישי הקרוב, יעסוק בבנקאות פתוחה, חדשנות ורגולציה בשוק ההון הישראלי ופעילות במטבעות קריפטוגרפים בשוק ההון הישראלי. ישתתפו בין היתר: מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית ופינטק בבנק הפועלים; איש העסקים משה חוגג; אילנית אדסמן, שותפה וראש מחלקת ניהול סיכונים פיננסיים KPMG סומך חייקין; אור בן נון מנכ"ל פיפלביז; גיא גיאור, מנכ"ל Easy2Give; אלי בז'רנו, מנכ"ל Bit2C; ועוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלי סיכון. 15/06/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    בלי סיכון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.