לקראת כנס פינטק בשוק ההון
צילום: תומר יעקובסון

בשלישי- כנס פינטק בשוק ההון:"חברות הפינטק הציבוריות צפויות לשחזר את ההצלחה של הסייבר הישראלי"

בחסות הקורונה הפינטק הישראלי בנקודת שיא, סכומי הגיוסים עולים וכך גם היציאה להנפקות בבורסת בתל אביב ומעבר לים; לקראת כנס פינטק בשוק ההון שייערך בשלישי הקרוב בתל אביב אומר עו"ד אילן גרזי: "מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק".

שוק הפינטק בבורסת תל אביב רותח והביקוש הגבוה לשירותים פיננסים דיגיטליים ממריץ את המשקיעים  להגדיל בצורה ניכרת את השקעותיהם בחברות פינטק ישראליות. בעת האחרונה חברות ישראליות המפתחות ומספקות פתרונות וטכנולוגיות בתחום הפיננסים הנפיקו בשווים גבוהים בבורסה בתל אביב. לפי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ההשקעה בחברות הפינטק בישראל הגיעה בשנה שעברה לשיא של 4.5 מיליארד שקל.

 

לקראת כנס "פינטק בשוק ההון" שייערך בשלישי הקרוב (15.6) בתל אביב, כינסנו לשיחה כמה מהדמויות הבולטות בתחום לבדוק מהם האתגרים שניצבים בפני החברות הישראליות בדרך להנפקה בתל אביב.

עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן שמלווה השנה, בין היתר, הנפקה של חברת פינטק בתחום מתן מימון חוץ בנקאי בבורסה ומיזוג של פעילות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין לקמן קפיטל, מציין כי "בשנה האחרונה אנחנו מזהים נכונות מצד הגופים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בתחום הפינטק ולחולל מהפכה כפי שנעשה בעבר בענף הסייבר הישראלי. אני לא זוכר שראינו בעבר כמות כזו של הנפקות חברות טכנולוגיה בבורסה. יש הזדמנויות רבות בתחומים של תשלומים דיגיטליים, מניעת הונאות ואבטחה ואני מעריך שבעתיד הקרוב נראה כניסה של חברות פינטק נוספות למסחר בתל אביב".

 

מחלקת שוק ההון בפרל כהן, בהובלתו של עו"ד גרזי, מלווה חברות ציבוריות בהנפקות ראשוניות, בגיוסי הון ציבוריים ופרטיים ומעניקה לחברות ציבוריות ייעוץ שוטף. מניסיונו הרב שנים בשוק ההון, עו''ד גרזי מציין כי "פלטפורמה ציבורית יכולה למנף באופן דרמטי חברות בתחום פינטק ולאפשר האצת תהליכים שבמסגרת אחרת היו לוקחים פרקי זמן ארוכים מאוד".

בתמונה: מימין ,מיכל אוחנה אילן גרזי, משמאל, מיטל רביב ומאשה ברקוביץ.

קרדיט: תומר יעקובסון.

נראה כי מגמת ריכוז ההשקעות בפינטק תמשיך עד לסוף השנה ואף מעבר. לפי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל בתקופה שבין ספטמבר 2020 עד ינואר 2021, רשם סקטור הפינטק השקעות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שמהוות 24% מכלל ההשקעות בהייטק בתקופה זו. לדברי עו"ד מאשה ברקוביץ, שותפה בכירה במחלקת שוק ההון בפרל כהן, "הפינטק הישראלי זוכה לעדנה בשל הצורך הגובר בשירותים פיננסיים דרך הרשת בעידן הקורונה. בישראל פועלות עשרות חברות שגייסו מעל ל-100 מיליון דולר. התעשייה בישראל ממשיכה לצבור תאוצה ואנחנו מאמינים שההנפקות המרשימות של חברות פינטק ישראליות, הן בבורסות זרות והן בתל אביב,  תסלולנה את הדרך לחברות נוספות בשנה הקרובה".

 

מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית  ופינטק בבנק הפועלים מסבירה כי "הבנקאות הפתוחה מהווה Game Changer לתעשיה הפיננסית. יש פה הזדמנות ללקוחות לקבל שליטה טובה יותר במידע שלהם ולהיחשף למגוון שירותים רחב יותר, ולבנקים לייצר שיתופי פעולה חדשניים ואטרקטיביים עם חברות פינטק וחברות טכנולוגיה, בצורה מאובטחת ויעילה״.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

עו"ד מיכל אוחנה, בעלת רקע עשיר בתחום הרגולציה הפיננסית וליווי פינטקים בארץ ובחו"ל, אשר הצטרפה לאחרונה למשרד פרל כהן מסכמת כי "זו העת לצמיחה להתפתחות משמעותית בתחום הפינטק בישראל. הרגולציה הפיננסית בישראל עוברת תהפוכות משמעותיות וחיוביות המאפשרות כניסה של פינטקים לעולמות הבנקאות והפיננסיים בארץ ובעולם. בשילוב עם הפלטפורמה הציבורית של שוק ההון, השמיים הם הגבול".

הכנס שייערך ביום שלישי הקרוב, יעסוק בבנקאות פתוחה, חדשנות ורגולציה בשוק ההון הישראלי ופעילות במטבעות קריפטוגרפים בשוק ההון הישראלי. ישתתפו בין היתר: מיטל רביב, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית ופינטק בבנק הפועלים; איש העסקים משה חוגג; אילנית אדסמן, שותפה וראש מחלקת ניהול סיכונים פיננסיים KPMG סומך חייקין; אור בן נון מנכ"ל פיפלביז; גיא גיאור, מנכ"ל Easy2Give; אלי בז'רנו, מנכ"ל Bit2C; ועוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלי סיכון. 15/06/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    בלי סיכון.
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.