תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת נח: הכל מתחיל מתקשורת טובה

לאחר תיאור המבול מובא סיפור מגדל בבל הקצר והחידתי, שמעלה את השאלה מה היה חטאם של אלו שניסו לבנות את המגדל ומדוע הוא זוכה לאזכורים רבים כל כך בתחומים שונים, לאורך ההיסטוריה?
איתן גרסטנפלד | (3)

פרשת נח עוסקת ברובה בסיפור המבול ותיבת נח, אך בסופה היא עוסקת גם בסיפור בניית מגדל בבל. הסיפור הקצר הזה, הנחבא בין קורות נח ומשפחתו לתולדות אברהם, מקפל בתוכו גם עיסוק מעניין בשפה ובתקשורת שהצית את מחשבתם של רבים לאורך ההיסטוריה.

הסיפור, נפתח בתיאור לפיו בתקופה בה הוא מתרחש כל בני האדם דוברים שפה משותפת, "וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים". האנשים, מצליחים ליצר לבנים וחומרי בניה, ומחליטים לבנות מגדל שיגיע לשמים ויאדיר את שמם ברחבי העולם, "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ".

אלא שהרעיון לא מוצא חן בעיני ה', שהחליט לבלבל את שפתם, ובכך גרם להפצתם בכל רחבי העולם, "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר".

לאורך השנים הסיפור זכה להתייחסות נרחבת ומעניינות בתחומים מגוונים החל מבפרשנות תורנית וכלה בתרבות הפופולרית, בין היתר בגלל החידתיות והאופן התמציתי בה הוא מתואר. בין השאר, העיסוק נסב סביב השאלה מה היה חטאם של בוני מגדל בבל, שהביא לפיזורם ולהולדתם של בליל השפות השונות?. 

> לכל פרשות השבוע

בתשובה לשאלה זו, חלק מהמפרשים, בחרו לטעון כי העונש הגיע על ניסיונם של הבונים להגיע לקב"ה ואולי אף להתחרות בה. אם נלך בכיוון הזה, הרי שבדומה לאופן בו הוא מוצג פעמים רבות בעולם התרבותי, הסיפור נסוב סביב השפה והתקשורת.

ייתכן, ומטרת בוני מגדל בבל הייתה להגיע אל הקב"ה, אך במקום לנסות לדבר עמו, בחרו לבנות מגדל ואף להתעמת עמו. על כן, מחליט הקב"ה לבלבל את האלמנט היסודי ביותר בקשר שבין בני האדם, וזה שנעדר מהקשר שבינו לבינם, התקשורת.

התקשורת, שלפעמים נוכחותה באה כמובן מאליו, היא הבסיס לקשר מוצלח בין בני אדם, ובלעדיה כל ניסיון לשיתוף פעולה נועד לכישלון. זה נכון לגבי כל קשרים בכל תחומי החיים אך במידה רבה גם בעולם העסקי. תקשורת היא הכלי החשוב ביותר בקשר שבין נותן שירות ללקוח, ובין עובד למעסיק. מקרים בהם יש היעדר בתקשורת או פערים בה נועדו לכישלון חרות מראש.

קיראו עוד ב"בארץ"

תקשורת טובה, היא תוצאה של תהליך וצריכה לבוא משני הצדדים ולהתבסס על יצירת שפה משותפת. שפה שנוצרת על בסיס רצון משותף, אמון ושיתוף פעולה של כל הצדדים. למרות שלפעמים נדמה כי הדברים ברורים מאליהם ונעשים באופן טבעי, לעתים המקור לבעיות רבות טמון פשוט בפערי השפה. על כן, כדאי לעתים להשקיע בו מחשבה, ולראות כיצד ניתן לשפרו ביחסים בינינו לבין האנשים סביבנו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אור 24/10/2020 11:09
    הגב לתגובה זו
    באותה שפה אף פעם לא מצליח,בני זוג לדוגמא,השוק האירופאי והלאה....
  • 2.
    ספר בראשית מיסתורי. (ל"ת)
    בא 24/10/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמת (ל"ת)
    אסף 23/10/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".