פרשת השבוע

פרשת בראשית: גלגול אחריות והאשמת האחר

חטא אדם וחווה ואכילת פרי עץ הדעת מציגים את חולשות המין האנושי, המלוות אותנו עד ימינו; מה אפשר ללמוד מהסיפור על יצירת שותפות מוצלחת, והימנעות מחזרה על כישלונות בעתיד?
איתן גרסטנפלד | (7)

פרשת בראשית, הפותחת את התורה מספרת את סיפור בריאת העולם, על ידי הקב"ה בשישה ימים, כשביום השישי לקראת כלות ימי הבריאה, בורא הקב"ה את האדם. לאחר השלמת הבריאה, מניח הקב"ה את האדם בגן עדן, "וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן־בְעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". גן עדן, מתואר כמקום מלא בעצים ונהרות, כשהציווי היחיד על האדם הוא לא לאכול מעץ הדעת, "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ".

לאחר מכן (על פי פרק ב') בורא הקב"ה את האישה, בגלל ש"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" שבהמשך, מקבלת את שמה – חווה. אך במהרה האידיליה נגמרת, כשהנחש פונה אל האישה ומפתה אותה לאכול מעץ הדעת, על אף האיסור. לפי הנחש, הסיבה שהקב"ה אסר עליהם מלאכול מפירות עץ הדעת היא כי בעקבות האכילה הם יתקרבו ליכולותיו של הקב"ה, "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע".

 

ואכן, האישה לא עומדת בפיתוי ואוכלת מפרי עץ הדעת, ואף מביאה את האדם לאכול איתה, "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל...וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל". לאחר האכילה, במידה מסוימת דברי הנחש מתקיימים והם לפתע מבחינים כי הם ערומים, עובדה אליה לא היו מודעים עד כה.

גם העונש לא מאחר להגיע, כשהקב"ה פונה אל האדם בשאלה רטורית, "הֲמִן־הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל־מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ" האדם מסרב לקחת אחריות על מעשיו, ובוחר להטיל את האשמה על האישה ובאופן עקיף גם על הקב"ה, "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה־לִּי מִן־הָעֵץ וָאֹכֵל".

 

> לכל פרשות השבוע

למרות שהאזהרה מלאכול מפרי עץ הדעת ניתנה רק לאדם, הוא מסרב להיכר באחריות שלו על המעשה, ולמעשה מוסיף חטא על פשע. על אף האמת המסוימת בדבריו של האדם, הוא נענש יחד עם האישה והנחש, והם מגורשים מגן עדן. פיקחון העניים של האדם, והעובדה שהוא מכיר בין טוב לרע מאפשרת לו לכסות את חטאו בטענה אמיתית, תוך שהוא מסיר אחריות מכתפיו.

 

גלגול האחריות, והטחת האשמה המוכרים לכולנו, אמנם החלו בראשית העולם, אך מלווים אותנו כמעט בכל תחומי החיים. אחד מהאופנים המוכרים של התופעה הוא מצב בו בעל כוח מסרב לקחת אחריות על חלקו בטעות או בכישלון, ומטיל את האחריות על האדם שנמצא מתחתיו בהיררכיה. אך, דווקא המקרה המורכב יותר בו הטלת האחריות נעשית כלפי אדם שמצוי בשותפות עמו או באותה דרגה, בדומה לסיפור בפרשה, הוא שמביא בדרך כלל לתוצאות הרסניות.

 

שותפות, בין אם היא זוגית או עסקית נבנית על אמון מסוים בין הצדדים ורצון להשיג מטרה משותפת. אך כמו כל קשר בין בני אדם, לפעמים צצות בעיות או שהדברים לא הולכים בדיוק כמתוכנן, ושם מצוי המבחן האמיתי. כל צד יכול להתבצר בטענותיו שפעמים רבות מתבססות על גרעין אמיתי, ולגלג את כל האחריות לפתחו של האחר. אבל בכך, האו פוגע גם בשותפות שנוצרה ובפירות שהיא הניבה, אך בראש ובראשונה בעצמו. חוסר היכולת להבחין בחלק שלנו בטעות או בכישלון, מונע מאיתנו את היכולת לתקן את הדברים שבשליטתנו, ולמעשה מזמין את הפעם הבאה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יה 17/10/2020 23:03
    הגב לתגובה זו
    אולי אם האדם היה מבקש סליחה מתוך כוונה של אחריות בטעות, יש מצב שהיה נישאר בגן עדן ואנחנו גם...
  • 6.
    חילוני 16/10/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    ובצדק, הוא לא נכון. למשל: אין רקיע
  • 5.
    מני 16/10/2020 16:37
    הגב לתגובה זו
    הנאה מושלמת!!!
  • 4.
    כמו תמיד , תענוג לקרוא את הפרשנות שלך לפרשת השבוע. (ל"ת)
    חיימון 16/10/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אוהבת לקרוא את הניתוחים שלך על פרשת השבוע - את התובנות (ל"ת)
    צפונית 16/10/2020 12:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כותבי תרחישים 16/10/2020 12:13
    הגב לתגובה זו
    עם בו המשיח-כל החגים בטלים?איזה חג לא בטל== מדוע==?? היכן משה רבנו חצה את הים?- האם היכן שאריק שרון וישראל חצו במלחמת יום הכיפורים את תעלת סואץ?!
  • 1.
    בא 16/10/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
    רציופטרוליו מסיימת קידוח בחודש נובמבר.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.