האוצר: בעשור האחרון רווחיות חברות המזון הוכפלה
שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגיע לרמתו הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות, כך עולה מסקירתו השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום (א'). עוד עולה מהסקירה, כי במהלך העשור האחרון עלו מחירי המזון בשיעור נומינלי של 24% (ובשיעור ריאלי של 5%), בזמן שרווחיות החברות כמעט הוכפלה.
סקירה זו מגיעה על רקע גל העלאות מחירי המזון, עליו הכריזו לאחרונה כמה מהחברות המובילות במשק אשר העלה מחדש על סדר היום הציבורי את סוגיית יוקר המחיה בישראל ואף מאיים להצית מחדש מחאה חברתית בסימן מחאת האפודים הצהובים בצרפת.
הטענה המרכזית: השכר עלה. אנחנו לא מרוויחים מספיק
בין הגורמים עליהם הצביעו יצרני ויבואני המזון כמי שמחייבים העלאות מחירים היו עליה במחירי התשומות - חומרי גלם ושכר עבודה (בעיקר עליית שכר המינימום), אשר הביאו לכאורה לשחיקה ברווחיותן. אלא שבשורה התחתונה מציינים באוצר, כי בניגוד לטענות חברות המזון לא נמצאה חשיפה משמעותית של חברות אלו להעלאת שכר המינימום. ובאופן כללי, הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור המכירות רשמו ירידה משמעותית בעשרים השנים האחרונות, כאשר גם לאחר עליה מסוימת במשקל זה בשנת 2016, עדיין נמוך פרמטר זה בהשוואה היסטורית.
האמצעי היעיל ביותר לבחינת טענות חברות המזון, הינו ניתוח הדוחות הכספיים של החברות. אלא, שמרבית יצרני ויבואני המזון בישראל הינן חברות פרטיות, לפיכך חל חיסיון על דוחותיהן הכספיים. לכן, על מנת לבחון בכל זאת את רווחיות חברות המזון הפרטיות, התבססו במשרד האוצר על הדוחות הכספיים שמגישות החברות בישראל לרשות המסים ובחנו את תוצאות עשר יצרני ויבואני מזון פרטיים מהמובילים במשק, בכלל זה כאלו שכבר הכריזו על העלאת מחירים.
אבל רווחיות חברות המזון בשיא של 20 שנה
הממצאים מצביעים על כך שבשנת 2016 (הנתונים הזמינים העדכניים ביותר של האוצר) עמדו שיעורי הרווחיות של החברות על כ-12.7%, הרמה הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות. מעבר לזה, מציינים באוצר כי מדובר בשיעור רווחיות חריג לחברות הנמנות על התעשיה המסורתית, ועל ענף המסחר הסיטונאי (יבואני מזון).
באופן כללי, כאשר בוחנים את התפתחות שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגדולות ניתן להבחין במגמה של עליה בשיעור זה מאז 2005, כאשר זו נבלמה לתקופה קצרה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011.
כשהורידו את מס החברות המחירים ירדו?
באגף הכלכלן הראשי מציינים כי העובדה לפיה שיעור הרווח לפני מס של חברות המזון הפרטיות הגדולות החל לעלות באמצע העשור הקודם, כאשר במקביל באותה תקופה החל המהלך של ההפחתה הדרמטית בשיעור מס החברות יש בה כדי להעצים גידול זה בשיעור הרווחיות, שפירושו עליה משמעותית עוד יותר בשיעור הרווח הנקי.
אחת הטענות שהעלו חברות המזון בין הגורמים המרכזיים להעלאת המחירים הינה העלאת שכר המינימום במשק בשנים האחרונות. על רקע טענה זו ערכו במשרד האוצר ניתוח הבוחן את התפתחות הוצאות השכר של עשר חברות המזון הגדולות בעשור האחרון, תוך התייחסות מפורטת לשינוי בהוצאות השכר על עובדים המשתכרים שכר מינימום.
עליית שכר המינימום הכבידה, אבל באופן שולי
לפי ממצאי אגף הכלכלן הראשי, כאשר בוחנים את ההשפעה האפשרית של העלאת שכר המינימום על חברות המזון הגדולות, תוך מספר הנחות (בהיעדר נתונים על היקף שעות העבודה של העובדים), נמצא כי אכן העלאת שכר המינימום מצאה ביטוי בגידול בהוצאות על שכר מינימום בחברות אלו, אולם לא מדובר בגידול משמעותי במונחים כספיים, בוודאי בהשוואה להיקף המכירות של חברות אלו.
במשרד האוצר מציינים כי באופן כללי, סך הוצאות השכר של חברות המזון הגדולות (לא רק של העובדים בשכר מינימום) רשמו עליה משמעותית בשנתיים האחרונות (2017-2016) אולם משקל הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור רשם ירידה משמעותית מאז תחילת העשור הקודם, כאשר רק בשנת 2016 מסתמנת עליה במשקלו של פרמטר זה (מאחר נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2017 עדיין אינם זמינים, לא ניתן לקבוע האם עליה זו נמשכה גם ב-2017).
- 1.יוגורט של שטראוס זול בהרבה מיופלה תנובה . (ל"ת)בא 23/12/2018 17:03הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
