האוצר: בעשור האחרון רווחיות חברות המזון הוכפלה

יצרני המזון טוענים שהעלו מחירים נוכח העלייה בשכר המינימום ושחיקת הרווחיות. באוצר מציגים ממצאים לפיהם רווחיות חברות המזון בשיא של 20 שנה
ערן סוקול | (1)

שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגיע לרמתו הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות, כך עולה מסקירתו השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום (א'). עוד עולה מהסקירה, כי במהלך העשור האחרון עלו מחירי המזון בשיעור נומינלי של 24% (ובשיעור ריאלי של 5%), בזמן שרווחיות החברות כמעט הוכפלה.

 

סקירה זו מגיעה על רקע גל העלאות מחירי המזון, עליו הכריזו לאחרונה כמה מהחברות המובילות במשק אשר העלה מחדש על סדר היום הציבורי את סוגיית יוקר המחיה בישראל ואף מאיים להצית מחדש מחאה חברתית בסימן מחאת האפודים הצהובים בצרפת. 

הטענה המרכזית: השכר עלה. אנחנו לא מרוויחים מספיק

בין הגורמים עליהם הצביעו יצרני ויבואני המזון כמי שמחייבים העלאות מחירים היו עליה במחירי התשומות - חומרי גלם ושכר עבודה (בעיקר עליית שכר המינימום), אשר הביאו לכאורה לשחיקה ברווחיותן. אלא שבשורה התחתונה מציינים באוצר, כי בניגוד לטענות חברות המזון לא נמצאה חשיפה משמעותית של חברות אלו להעלאת שכר המינימום. ובאופן כללי, הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור המכירות רשמו ירידה משמעותית בעשרים השנים האחרונות, כאשר גם לאחר עליה מסוימת במשקל זה בשנת 2016, עדיין נמוך פרמטר זה בהשוואה היסטורית.

האמצעי היעיל ביותר לבחינת טענות חברות המזון, הינו ניתוח הדוחות הכספיים של החברות. אלא, שמרבית יצרני ויבואני המזון בישראל הינן חברות פרטיות, לפיכך חל חיסיון על דוחותיהן הכספיים. לכן, על מנת לבחון בכל זאת את רווחיות חברות המזון הפרטיות, התבססו במשרד האוצר על הדוחות הכספיים שמגישות החברות בישראל לרשות המסים ובחנו את תוצאות עשר יצרני ויבואני מזון פרטיים מהמובילים במשק, בכלל זה כאלו שכבר הכריזו על העלאת מחירים.

אבל רווחיות חברות המזון בשיא של 20 שנה

הממצאים מצביעים על כך שבשנת 2016 (הנתונים הזמינים העדכניים ביותר של האוצר) עמדו שיעורי הרווחיות של החברות על כ-12.7%, הרמה הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות. מעבר לזה, מציינים באוצר כי מדובר בשיעור רווחיות חריג לחברות הנמנות  על התעשיה המסורתית, ועל ענף המסחר הסיטונאי (יבואני מזון).

מקור: סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר

באופן כללי, כאשר בוחנים את התפתחות שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגדולות ניתן להבחין במגמה של עליה בשיעור זה מאז 2005, כאשר זו נבלמה לתקופה קצרה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011.

כשהורידו את מס החברות המחירים ירדו?

באגף הכלכלן הראשי מציינים כי העובדה לפיה שיעור הרווח לפני מס של חברות המזון הפרטיות הגדולות החל לעלות באמצע העשור הקודם, כאשר במקביל באותה תקופה החל המהלך של ההפחתה הדרמטית בשיעור מס החברות יש בה כדי להעצים גידול זה בשיעור הרווחיות, שפירושו עליה משמעותית עוד יותר בשיעור הרווח הנקי.

מקור: סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר

אחת הטענות שהעלו חברות המזון בין הגורמים המרכזיים להעלאת המחירים הינה העלאת שכר המינימום במשק בשנים האחרונות. על רקע טענה זו ערכו במשרד האוצר ניתוח הבוחן את התפתחות הוצאות השכר של עשר חברות המזון הגדולות בעשור האחרון, תוך התייחסות מפורטת לשינוי בהוצאות השכר על עובדים המשתכרים שכר מינימום. 

עליית שכר המינימום הכבידה, אבל באופן שולי

לפי ממצאי אגף הכלכלן הראשי, כאשר בוחנים את ההשפעה האפשרית של העלאת שכר המינימום על חברות המזון הגדולות, תוך מספר הנחות (בהיעדר נתונים על היקף שעות העבודה של העובדים), נמצא כי אכן העלאת שכר המינימום מצאה ביטוי בגידול בהוצאות על שכר מינימום בחברות אלו, אולם לא מדובר בגידול משמעותי במונחים כספיים, בוודאי בהשוואה להיקף המכירות של חברות אלו. 

במשרד האוצר מציינים כי באופן כללי, סך הוצאות השכר של חברות המזון הגדולות (לא רק של העובדים בשכר מינימום) רשמו עליה משמעותית בשנתיים האחרונות (2017-2016) אולם משקל הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור רשם ירידה משמעותית מאז תחילת העשור הקודם, כאשר רק בשנת 2016 מסתמנת עליה במשקלו של פרמטר זה (מאחר נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2017 עדיין אינם זמינים, לא ניתן לקבוע האם עליה זו נמשכה גם ב-2017). 

מקור: סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוגורט של שטראוס זול בהרבה מיופלה תנובה . (ל"ת)
    בא 23/12/2018 17:03
    הגב לתגובה זו
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יחצ

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (

דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. 

 בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.