עסקה לרכישת זכויות בשותפות
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ע"מ 53269/11פרי אור בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
ע"מ 53269/11
פרי אור בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי בגדרי שתי העסקאות לרכישת שותפויות נשוא הערעור, רכשה המערערת זכויות בשותפויות ולא את נכסי השותפויות. לפיכך נפסק כי בדין קבע פקיד השומה שהמערערת אינה זכאית להפחית את עלות רכישת הזכויות בשותפויות כמוניטין.
השאלה המשפטית הרקע העובדתי וטענות הצדדים
במרכזו של הערעור שתי עסקאות שביצעה המערערת, חברה העוסקת בנטיעת פרדסים ומטעי פרי, אריזת פרי ושיווקו בארץ ובעולם, בשלהי שנת 2006, עסקאות שבגדרן רכשה זכויות בשותפויות, העוסקות באריזה ובשיווק של פרי ובעיבוד ובניהול פרדסים. המערערת סברה כי יש לראות בסכום הכולל שאותו שילמה במסגרת שתי העסקאות הללו תשלום ששולם בעבור רכישת נכס מסוג מוניטין, ולפיכך הפחיתה בדוחות ההתאמה לצורכי מס לשנות המס שבערעור את החלק היחסי של עלות רכישת הזכויות בשותפויות, על פי תקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), התשס"ג-2003. פקיד השומה מצדו סבר כי מדובר ברכישת זכויות בשותפויות. זאת להבדיל מרכישת נכסים או פעילות של השותפויות, ועל כן, ועל פי ההלכה שנפסקה בעניין שדות (ע"א 2026/92), לא ניתן להפחית, לצורכי מס, את עלות רכישת הזכויות בשותפויות.
המערערת טוענת כי הגם שהעסקאות לרכישת השותפויות תוארו על ידי הצדדים כעסקאות לרכישת זכויות בשותפויות, הרי הלכה למעשה רכשה המערערת את נכסי השותפויות, הכוללים נכסים בני הפחתה. על פי הטענה, השאלה שיש לשאול אינה מה הלבוש הפורמאלי של העסקה, אלא האם לצורכי מס יש להתייחס אל המערערת כאל מי שרכשה את נכסי השותפויות. בהקשר זה נטען כי מטרת העסקאות הייתה להביא לסינרגיה בין פעילותה העסקית של המערערת לבין פעילותן העסקית של השותפויות, באופן אשר יבטיח את שליטתן המשותפת במקורות הפרי, באריזה ובשיווק, ומשכך יש לראות בעסקאות לרכישת השותפויות עסקאות לרכישת נכסי השותפויות. מנגד, לשיטת המשיב, מניתוח העובדות, הסכמי הרכישה ודיווחי המערערת עצמה בדוחותיה הכספיים, כמו גם מדיווחי חברת האם של המערערת לבורסה לניירות ערך ודיווחי המוכרות בעסקה, עולה תמונה ברורה וחד משמעית שלפיה העסקאות נשוא הערעור התבצעו בדרך של עסקאות לרכישת זכויות בשותפויות. זאת להבדיל מעסקאות לרכישת פעילות ומוניטין של השותפויות. נטען כי המערערת טוענת כלפי כולי עלמא כי רכשה זכויות בשותפויות ורק כלפי פקיד השומה טוענת היא כי רכשה מוניטין, וזאת לאור הטבת המס הצפויה לצמוח לה מדיווח זה. עוד נטען, כי מאחר שבענייננו מדובר בעסקאות לרכישת זכויות בשותפויות, הרי בהתאם להלכה שנפסקה בעניין שדות, אין להתיר כהוצאה לצורכי מס כל הפחתה המתייחסת לרכישת הזכויות בשותפויות, באשר זכויות אלו (בדומה למניות של חברה) אינן מהוות נכס בר פחת או הפחתה.
דיון
על פי ההלכה שנפסקה בעניין שדות, מכירת מלוא זכויותיו של שותף בשותפות תיחשב, לעניין דיני המס, למכירת נכס הוני יחיד ולא למכירת חלקו היחסי של השותף בכל אחד ואחד מנכסי השותפות בנפרד. לפיכך יש לעמוד להלן על מהות העסקאות דנן, כאשר בראש ובראשונה תיבחן לשון ההסכמים שבגדרם נרכשו הזכויות בשותפויות, כמו גם דיווחי הצדדים בנוגע לאותן עסקאות.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאופן שבו דיווחה המערערת על העסקאות נשוא ענייננו יש חשיבות מכרעת, כאשר לעניין זה מוחזקת המערערת כמי שדיווחה על המציאות הכלכלית האמיתית של אותן עסקאות, וכבר נפסק לא אחת כי דיווחיו הכספיים של נישום מחייבים אותו אל מול רשויות המס והכתוב בהם "מצביע כמאה עדים". זאת ועוד, גם יתר הצדדים הרלוונטיים לעסקאות נשוא ענייננו דיווחו על עסקאות למכירה של זכויות בשותפויות ולא על עסקאות למכירה של נכסים.
לשון ההסכמים הרלוונטיים לענייננו מלמדת כי בגדרי העסקאות רכשה המערערת, בבירור, במודע ובמוצהר, זכויות בשותפויות. לא נשמעה כל טענה בענייננו כי ההסכמים הללו נכפו על המערערת או כי בשל אילוץ רגולטורי או אילוץ עסקי נאלצה המערערת לנסח את ההסכמים באופן שבו הם נוסחו, הגם שהתכוונה לדבר אחר. גם בדיווחי המערערת, כמו גם בדיווחי חברת האם הציבורית שלה, הובהר כי המדובר בעסקאות שבגדרן רכשה המערערת זכויות בשותפויות מת"י וגן פלח ולא בעסקאות שבגדרן רכשה המערערת נכסים של השותפויות. מכאן שיש ממש בטענת פקיד השומה ולפיה טענה המערערת בפני כולי עלמא כי רכשה זכויות בשותפויות וכי רק "כלפי פקיד השומה וכלפיו בלבד, טוענת המערערת שהתקשרה בעסקת רכישת נכסים וביניהם רכשה מוניטין." גם העובדה שבגדרי דוחות המערערת לצורכי מס לשנת 2006 שהיא השנה שבה נחתמו ההסכמים נשוא ענייננו לא הפחיתה המערערת חלק יחסי של עלות רכישת הזכויות בשותפויות, נזקפת לחובתה בהקשר זה. ויודגש, הביטוי הראשון לעמדת המערערת שלפיה רכשה נכסים במסגרת העסקאות נשוא ענייננו הוא בדוח ההתאמה לצורכי מס לשנת 2007, אשר הוגש לפקיד השומה בחודש מארס 2008.
מכאן שטענת המהות על פני צורה נטענת בענייננו אנו רק לצורכי מס. במצב דברים זה, אין מקום להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה שעה שדחה את עמדת המערערת. מכל מקום, אינני סבורה כי בחינה מהותית של העסקאות נשוא ענייננו הייתה יכולה להביא למסקנה שונה בנסיבות העניין.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
אם אכן היה מדובר בענייננו בעסקאות לרכישת נכסי השותפויות, כנטען בדבר העדפת המהות על הצורה, אזי ניתן היה לראות מעבר של נכסים מהשותפויות למערערת. ואולם, בענייננו פעילותן של השותפויות המשיכה להתנהל באותו האופן גם לאחר רכישת הזכויות בידי המערערת, ובדוחותיה של המערערת לא ניתן כל ביטוי לרכישת נכסי השותפויות. יש לזכור בהקשר זה כי אחת השותפויות מחזיקה ברישיונות ייצוא וכן ברישיונות שימוש במותג "Jaffa" כסמל מסחרי, נכסים בעלי ערך לכל הדעות. ניתן היה לצפות כי המערערת תיתן ביטוי לנכסים משמעותיים אלה בדוחותיה הכספיים, ככל שאכן היה מדובר ברכישת נכסים. צדו השני של אותו מטבע הוא כי המערערת הייתה נדרשת להתקשר בהסכמים חדשים עם מועצת הצמחים ולקבל רישיונות ייצוא חדשים על שמה. ואולם, גם לאחר רכישת הזכויות בשותפות נותרו הרישיונות האמורים על שמה של השותפות והם לא הוסבו על שמה של המערערת. באותו האופן גם אין למצוא בדיווחי הצדדים כל התייחסות לנכסים כלשהם שרכשה המערערת בגדרי אותן עסקאות, ובפרט מוניטין, וגם אין למצוא כל שינוי במצבת הנכסים של המערערת בעקבות אותן עסקאות בטופסי י"א, טופסי פחת של המערערת או במצבת הנכסים של השותפויות. הנה כי כן, גם במהות, העסקאות הן עסקאות לרכישת זכויות בשותפויות ולא לרכישת נכסים אחרים כלשהם.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי בתל אביב
לפני: כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן
ניתן ביום: 27.7.2015

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
