עסקה לרכישת זכויות בשותפות
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ע"מ 53269/11פרי אור בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
ע"מ 53269/11
פרי אור בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי בגדרי שתי העסקאות לרכישת שותפויות נשוא הערעור, רכשה המערערת זכויות בשותפויות ולא את נכסי השותפויות. לפיכך נפסק כי בדין קבע פקיד השומה שהמערערת אינה זכאית להפחית את עלות רכישת הזכויות בשותפויות כמוניטין.
השאלה המשפטית הרקע העובדתי וטענות הצדדים
במרכזו של הערעור שתי עסקאות שביצעה המערערת, חברה העוסקת בנטיעת פרדסים ומטעי פרי, אריזת פרי ושיווקו בארץ ובעולם, בשלהי שנת 2006, עסקאות שבגדרן רכשה זכויות בשותפויות, העוסקות באריזה ובשיווק של פרי ובעיבוד ובניהול פרדסים. המערערת סברה כי יש לראות בסכום הכולל שאותו שילמה במסגרת שתי העסקאות הללו תשלום ששולם בעבור רכישת נכס מסוג מוניטין, ולפיכך הפחיתה בדוחות ההתאמה לצורכי מס לשנות המס שבערעור את החלק היחסי של עלות רכישת הזכויות בשותפויות, על פי תקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), התשס"ג-2003. פקיד השומה מצדו סבר כי מדובר ברכישת זכויות בשותפויות. זאת להבדיל מרכישת נכסים או פעילות של השותפויות, ועל כן, ועל פי ההלכה שנפסקה בעניין שדות (ע"א 2026/92), לא ניתן להפחית, לצורכי מס, את עלות רכישת הזכויות בשותפויות.
המערערת טוענת כי הגם שהעסקאות לרכישת השותפויות תוארו על ידי הצדדים כעסקאות לרכישת זכויות בשותפויות, הרי הלכה למעשה רכשה המערערת את נכסי השותפויות, הכוללים נכסים בני הפחתה. על פי הטענה, השאלה שיש לשאול אינה מה הלבוש הפורמאלי של העסקה, אלא האם לצורכי מס יש להתייחס אל המערערת כאל מי שרכשה את נכסי השותפויות. בהקשר זה נטען כי מטרת העסקאות הייתה להביא לסינרגיה בין פעילותה העסקית של המערערת לבין פעילותן העסקית של השותפויות, באופן אשר יבטיח את שליטתן המשותפת במקורות הפרי, באריזה ובשיווק, ומשכך יש לראות בעסקאות לרכישת השותפויות עסקאות לרכישת נכסי השותפויות. מנגד, לשיטת המשיב, מניתוח העובדות, הסכמי הרכישה ודיווחי המערערת עצמה בדוחותיה הכספיים, כמו גם מדיווחי חברת האם של המערערת לבורסה לניירות ערך ודיווחי המוכרות בעסקה, עולה תמונה ברורה וחד משמעית שלפיה העסקאות נשוא הערעור התבצעו בדרך של עסקאות לרכישת זכויות בשותפויות. זאת להבדיל מעסקאות לרכישת פעילות ומוניטין של השותפויות. נטען כי המערערת טוענת כלפי כולי עלמא כי רכשה זכויות בשותפויות ורק כלפי פקיד השומה טוענת היא כי רכשה מוניטין, וזאת לאור הטבת המס הצפויה לצמוח לה מדיווח זה. עוד נטען, כי מאחר שבענייננו מדובר בעסקאות לרכישת זכויות בשותפויות, הרי בהתאם להלכה שנפסקה בעניין שדות, אין להתיר כהוצאה לצורכי מס כל הפחתה המתייחסת לרכישת הזכויות בשותפויות, באשר זכויות אלו (בדומה למניות של חברה) אינן מהוות נכס בר פחת או הפחתה.
דיון
על פי ההלכה שנפסקה בעניין שדות, מכירת מלוא זכויותיו של שותף בשותפות תיחשב, לעניין דיני המס, למכירת נכס הוני יחיד ולא למכירת חלקו היחסי של השותף בכל אחד ואחד מנכסי השותפות בנפרד. לפיכך יש לעמוד להלן על מהות העסקאות דנן, כאשר בראש ובראשונה תיבחן לשון ההסכמים שבגדרם נרכשו הזכויות בשותפויות, כמו גם דיווחי הצדדים בנוגע לאותן עסקאות.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאופן שבו דיווחה המערערת על העסקאות נשוא ענייננו יש חשיבות מכרעת, כאשר לעניין זה מוחזקת המערערת כמי שדיווחה על המציאות הכלכלית האמיתית של אותן עסקאות, וכבר נפסק לא אחת כי דיווחיו הכספיים של נישום מחייבים אותו אל מול רשויות המס והכתוב בהם "מצביע כמאה עדים". זאת ועוד, גם יתר הצדדים הרלוונטיים לעסקאות נשוא ענייננו דיווחו על עסקאות למכירה של זכויות בשותפויות ולא על עסקאות למכירה של נכסים.
לשון ההסכמים הרלוונטיים לענייננו מלמדת כי בגדרי העסקאות רכשה המערערת, בבירור, במודע ובמוצהר, זכויות בשותפויות. לא נשמעה כל טענה בענייננו כי ההסכמים הללו נכפו על המערערת או כי בשל אילוץ רגולטורי או אילוץ עסקי נאלצה המערערת לנסח את ההסכמים באופן שבו הם נוסחו, הגם שהתכוונה לדבר אחר. גם בדיווחי המערערת, כמו גם בדיווחי חברת האם הציבורית שלה, הובהר כי המדובר בעסקאות שבגדרן רכשה המערערת זכויות בשותפויות מת"י וגן פלח ולא בעסקאות שבגדרן רכשה המערערת נכסים של השותפויות. מכאן שיש ממש בטענת פקיד השומה ולפיה טענה המערערת בפני כולי עלמא כי רכשה זכויות בשותפויות וכי רק "כלפי פקיד השומה וכלפיו בלבד, טוענת המערערת שהתקשרה בעסקת רכישת נכסים וביניהם רכשה מוניטין." גם העובדה שבגדרי דוחות המערערת לצורכי מס לשנת 2006 שהיא השנה שבה נחתמו ההסכמים נשוא ענייננו לא הפחיתה המערערת חלק יחסי של עלות רכישת הזכויות בשותפויות, נזקפת לחובתה בהקשר זה. ויודגש, הביטוי הראשון לעמדת המערערת שלפיה רכשה נכסים במסגרת העסקאות נשוא ענייננו הוא בדוח ההתאמה לצורכי מס לשנת 2007, אשר הוגש לפקיד השומה בחודש מארס 2008.
מכאן שטענת המהות על פני צורה נטענת בענייננו אנו רק לצורכי מס. במצב דברים זה, אין מקום להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה שעה שדחה את עמדת המערערת. מכל מקום, אינני סבורה כי בחינה מהותית של העסקאות נשוא ענייננו הייתה יכולה להביא למסקנה שונה בנסיבות העניין.
- הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
אם אכן היה מדובר בענייננו בעסקאות לרכישת נכסי השותפויות, כנטען בדבר העדפת המהות על הצורה, אזי ניתן היה לראות מעבר של נכסים מהשותפויות למערערת. ואולם, בענייננו פעילותן של השותפויות המשיכה להתנהל באותו האופן גם לאחר רכישת הזכויות בידי המערערת, ובדוחותיה של המערערת לא ניתן כל ביטוי לרכישת נכסי השותפויות. יש לזכור בהקשר זה כי אחת השותפויות מחזיקה ברישיונות ייצוא וכן ברישיונות שימוש במותג "Jaffa" כסמל מסחרי, נכסים בעלי ערך לכל הדעות. ניתן היה לצפות כי המערערת תיתן ביטוי לנכסים משמעותיים אלה בדוחותיה הכספיים, ככל שאכן היה מדובר ברכישת נכסים. צדו השני של אותו מטבע הוא כי המערערת הייתה נדרשת להתקשר בהסכמים חדשים עם מועצת הצמחים ולקבל רישיונות ייצוא חדשים על שמה. ואולם, גם לאחר רכישת הזכויות בשותפות נותרו הרישיונות האמורים על שמה של השותפות והם לא הוסבו על שמה של המערערת. באותו האופן גם אין למצוא בדיווחי הצדדים כל התייחסות לנכסים כלשהם שרכשה המערערת בגדרי אותן עסקאות, ובפרט מוניטין, וגם אין למצוא כל שינוי במצבת הנכסים של המערערת בעקבות אותן עסקאות בטופסי י"א, טופסי פחת של המערערת או במצבת הנכסים של השותפויות. הנה כי כן, גם במהות, העסקאות הן עסקאות לרכישת זכויות בשותפויות ולא לרכישת נכסים אחרים כלשהם.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי בתל אביב
לפני: כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן
ניתן ביום: 27.7.2015

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
