עימות חריף בכנסת בין שרון גל לזחאלקה גרם לפיצוץ הישיבה, "תוציאו מפה את המחבל!" - צפו בקטע
שרון גל ועדת הפנים של הכנסת התכנסה היום בכדי לדון בסוגיית עלייה יהודים להר הבית. מהר מאוד הדברים התפתחו לחילופי דברים קשים בין ח"כ זחאלקה לבין ח"כ שרון גל - עד למצב בו יו"ר הועדה ח"כ אמסלם נאלץ לפוצץ את הישיבה לאחר שבלתי אפשרי היה להתקדם.
הדיון כונס לצורך הצעה לסדר היום שהגישו חברי הכנסת ינון מגל (הבית היהודי) ומיקי מכלוף זוהר (ליכוד) שדרשו לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית ולנהוג ביד קשה מול מתפרעים מהצד הערבי. כאשר ח"כ זחלאקה מהרשימה המשותפת קיבל את רשות הדיבור ואמר כי "דם ישפך" אם יהיה שינוי בסטטוס קוו - הדבר הביא לתגובה קשה מצד שרון גל ומכאן הדברים נמשכו בצעקות - עד לפיצוץ הישיבה.
- 10.שרון גל כל הכבוד סוף סוף מישהו שלא מוותר (ל"ת)נמאס מהבריונות הערבי 16/06/2015 22:29הגב לתגובה זו
- 9.ערבי גאה 16/06/2015 17:49הגב לתגובה זואני לא יכול להבין שיש לנו חברי כנסת עם עבר פלילי שמנסים ללבן את התמונה שלהם דרך השתלחות באזרחים ולעורר שנאה ולנפץ דו קיום ,לבל לא ציפיתי כך מחבר כנסת,מאכזב
- 8.זחלקה שגריר דאעש בישראל נקודה (ל"ת)משה ראשל"צ 16/06/2015 16:08הגב לתגובה זו
- 7.אבי 16/06/2015 16:05הגב לתגובה זוסוף סוף קול קצת שפוי במדינה המפגרת הזאת. שיעיפו את המחבלים משם
- אחד 16/06/2015 16:26הגב לתגובה זושרון גל משחק את המשחק של המשוגע ע"מ שגולם כמוך ייפול ברשת ויחשוב שהוא "מישהו"......טפשון שכמותך !
- 6.אין עתיד פה - חבורה של מפגרים (ל"ת)ציקי האדום 16/06/2015 16:04הגב לתגובה זו
- 5.הכל שלי שלנו של כולנו כולל הגז האשלג הקרקעות הכל שלנו (ל"ת)זה שלי זה שלי 16/06/2015 15:42הגב לתגובה זו
- 4.להוציא את שרון הפאשיסט ... (ל"ת)ציניקן 16/06/2015 15:40הגב לתגובה זו
- 3.העיתונאים 16/06/2015 15:37הגב לתגובה זודי לנזקים
- 2.צדק 16/06/2015 15:36הגב לתגובה זואם כל הכבוד לדמוקרטיה וזכות דיבור לכל מטומטם, גם זכות דיבור של גל שרון היא טובה, ובאמת משקפת מצב שבו רובינו שותקים על מצבים אבורדיים מרוב פחד מול ערבים, עיתונות, או עליית מדרגה בטרור. מספיק לפחד
- 1.אברהם 16/06/2015 15:34הגב לתגובה זוויצחק ליעקב
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
