האם המטבע הווירטואלי "ביטקוין" הוא בבחינת מקלט מס?
לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית על אודות המטבע הווירטואלי "ביטקוין".
לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית על אודות המטבע הווירטואלי "ביטקוין". מטבע וירטואלי זה הוא מטבע דיגיטלי מבוזר שתופס תאוצה בעולם. אין למטבע גוף או בנק מרכזי אשר מנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט ומנפיקים אותו באופן שיתופי, גלוי ופתוח לעין כל. נציין כי מטבע ה"ביטקוין" הוא רק אחד (המוביל) מתוך עשרות רבות של מטבעות וירטואליים שנוצרו בשנים האחרונות.
כפי שנתפרסם, תהליך ההנפקה של המטבע אשר לכאורה יכול להתבצע על ידי כל אחד מכונה "כרייה", והכמות המקסימלית של מטבעות שיכולים להיות במחזור הוא 21 מיליון. תהליך רכישה ושמירה של ה"ביטקוין" מאתגר ומצריך מיומנות מחשובית רבה. מאמר זה לא יעסוק בתנודתיות המדהימה בשער המטבע (עלה באלפי אחוזים מאז יצירתו) ולא בהשלכות הקשות לעניין הלבנת הון באמצעותו. המאמר יעסוק בבחינה כללית של היבטי המס העולים מהשגת המטבע וממכירתו ברווח או בהפסד.
כאמור, השגת המטבע מתאפשרת באחד מהאופנים הבאים:
"כרייה" - יצירה של המטבע על ידי כוח מחשובי.
קנייה של המטבע ושמירתו ב"ארנק אלקטרוני".
קבלת המטבע כתמורה בגין מכירת מוצר או אספקת שירות.
השלכות מס אפשריות - בעת קבלת המטבע כתמורה בעד מוצר או שירות, ברור כי ההכנסה היא הכנסה עסקית אשר חייבת במס רגיל. התמורה היא בהתאם לשווי המטבע ברגע קבלתו ושווי זה אמור להיות שווה לשווי המוצר או השירות הניתן.
בצד ה"עלות" נציין כי בעת "כריית" המטבע קיימות עלויות חומרה ותוכנה שאליהן מתווספות עלויות נלוות גבוהות.
מרגע קבלת המטבע או במקרים של "כריית" המטבע או רכישתו, נשאלת השאלה מהי תוצאת המס בעת מכירתו ברווח, לדוגמה אדם אשר רכש ביטקוין ביום 27.10.2013 שילם בעבורו כ-200 דולר, מכר אותו ביום 30.11.2013 וקיבל בעבורו 1,200 דולר. תיתכן טענה כי הרווח ממכירת המטבע הוא "הפרשי שער" בשל סיווגו של הביטקוין כמטבע חוץ. מאחר שכך ולאור היות הפרשי שער חלק מהגדרת "הפרשי הצמדה", הרי על פי טענה זו כל הרווח פטור ממס בידי היחיד מכוח סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
אם מדובר ברווח הון, תיתכן טענה שלפיה הרווח הוא "סכום אינפלציוני" ולפיכך אינו חייב במס. עם זאת, תיתכן טענה נגדית כי מאחר שלא מדובר בנייר ערך אין רלוונטיות למדידת סכום אינפלציוני לפי שער המטבע.
עמדת רשות המסים עשויה להיות הפוכה. מבדיקה בלתי מחייבת עולה כי עמדת רשות המסים היא כי לא תיתכן טענת פטור מאחר שהביטקוין אינו נחשב "מטבע", וזאת לאור העובדה שבנק ישראל אינו מכיר בו כ"מטבע".
פועל יוצא מפרשנות אפשרית כאמור של רשות המסים הוא שלילת פטור וחיוב במס כרווח הון או כהכנסה אחרת. יש להביא בחשבון שעמדה זו, אם תתקבל, עשויה להביא להכרה בהפסדים אשר ייגרמו מירידה בשער הביטקוין.
נעיר כי קביעה שהביטקוין אינו "מטבע" - אפשר שיש לה השפעה רבה בכל הקשור בניהול ספרים, במקדמת מס שבח ועוד.
לאור חדשנותה של התופעה והאפשרות כי השימוש במטבעות הווירטואליים יגבר, צפוי כי שאלות המס תהיינה נפוצות יותר ויותר.
למשרדנו היכולות לטיפול בסוגיות חדשניות אלו, ולפיכך מומלץ לפנות להתייעצות בטרם נקיטת עמדה בנושא.
הכותב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ

.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
