האם המטבע הווירטואלי "ביטקוין" הוא בבחינת מקלט מס?
לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית על אודות המטבע הווירטואלי "ביטקוין".
לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית על אודות המטבע הווירטואלי "ביטקוין". מטבע וירטואלי זה הוא מטבע דיגיטלי מבוזר שתופס תאוצה בעולם. אין למטבע גוף או בנק מרכזי אשר מנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט ומנפיקים אותו באופן שיתופי, גלוי ופתוח לעין כל. נציין כי מטבע ה"ביטקוין" הוא רק אחד (המוביל) מתוך עשרות רבות של מטבעות וירטואליים שנוצרו בשנים האחרונות.
כפי שנתפרסם, תהליך ההנפקה של המטבע אשר לכאורה יכול להתבצע על ידי כל אחד מכונה "כרייה", והכמות המקסימלית של מטבעות שיכולים להיות במחזור הוא 21 מיליון. תהליך רכישה ושמירה של ה"ביטקוין" מאתגר ומצריך מיומנות מחשובית רבה. מאמר זה לא יעסוק בתנודתיות המדהימה בשער המטבע (עלה באלפי אחוזים מאז יצירתו) ולא בהשלכות הקשות לעניין הלבנת הון באמצעותו. המאמר יעסוק בבחינה כללית של היבטי המס העולים מהשגת המטבע וממכירתו ברווח או בהפסד.
כאמור, השגת המטבע מתאפשרת באחד מהאופנים הבאים:
"כרייה" - יצירה של המטבע על ידי כוח מחשובי.
קנייה של המטבע ושמירתו ב"ארנק אלקטרוני".
קבלת המטבע כתמורה בגין מכירת מוצר או אספקת שירות.
השלכות מס אפשריות - בעת קבלת המטבע כתמורה בעד מוצר או שירות, ברור כי ההכנסה היא הכנסה עסקית אשר חייבת במס רגיל. התמורה היא בהתאם לשווי המטבע ברגע קבלתו ושווי זה אמור להיות שווה לשווי המוצר או השירות הניתן.
בצד ה"עלות" נציין כי בעת "כריית" המטבע קיימות עלויות חומרה ותוכנה שאליהן מתווספות עלויות נלוות גבוהות.
מרגע קבלת המטבע או במקרים של "כריית" המטבע או רכישתו, נשאלת השאלה מהי תוצאת המס בעת מכירתו ברווח, לדוגמה אדם אשר רכש ביטקוין ביום 27.10.2013 שילם בעבורו כ-200 דולר, מכר אותו ביום 30.11.2013 וקיבל בעבורו 1,200 דולר. תיתכן טענה כי הרווח ממכירת המטבע הוא "הפרשי שער" בשל סיווגו של הביטקוין כמטבע חוץ. מאחר שכך ולאור היות הפרשי שער חלק מהגדרת "הפרשי הצמדה", הרי על פי טענה זו כל הרווח פטור ממס בידי היחיד מכוח סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
אם מדובר ברווח הון, תיתכן טענה שלפיה הרווח הוא "סכום אינפלציוני" ולפיכך אינו חייב במס. עם זאת, תיתכן טענה נגדית כי מאחר שלא מדובר בנייר ערך אין רלוונטיות למדידת סכום אינפלציוני לפי שער המטבע.
עמדת רשות המסים עשויה להיות הפוכה. מבדיקה בלתי מחייבת עולה כי עמדת רשות המסים היא כי לא תיתכן טענת פטור מאחר שהביטקוין אינו נחשב "מטבע", וזאת לאור העובדה שבנק ישראל אינו מכיר בו כ"מטבע".
פועל יוצא מפרשנות אפשרית כאמור של רשות המסים הוא שלילת פטור וחיוב במס כרווח הון או כהכנסה אחרת. יש להביא בחשבון שעמדה זו, אם תתקבל, עשויה להביא להכרה בהפסדים אשר ייגרמו מירידה בשער הביטקוין.
נעיר כי קביעה שהביטקוין אינו "מטבע" - אפשר שיש לה השפעה רבה בכל הקשור בניהול ספרים, במקדמת מס שבח ועוד.
לאור חדשנותה של התופעה והאפשרות כי השימוש במטבעות הווירטואליים יגבר, צפוי כי שאלות המס תהיינה נפוצות יותר ויותר.
למשרדנו היכולות לטיפול בסוגיות חדשניות אלו, ולפיכך מומלץ לפנות להתייעצות בטרם נקיטת עמדה בנושא.
הכותב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
