האם המטבע הווירטואלי "ביטקוין" הוא בבחינת מקלט מס?
לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית על אודות המטבע הווירטואלי "ביטקוין".
לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית על אודות המטבע הווירטואלי "ביטקוין". מטבע וירטואלי זה הוא מטבע דיגיטלי מבוזר שתופס תאוצה בעולם. אין למטבע גוף או בנק מרכזי אשר מנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט ומנפיקים אותו באופן שיתופי, גלוי ופתוח לעין כל. נציין כי מטבע ה"ביטקוין" הוא רק אחד (המוביל) מתוך עשרות רבות של מטבעות וירטואליים שנוצרו בשנים האחרונות.
כפי שנתפרסם, תהליך ההנפקה של המטבע אשר לכאורה יכול להתבצע על ידי כל אחד מכונה "כרייה", והכמות המקסימלית של מטבעות שיכולים להיות במחזור הוא 21 מיליון. תהליך רכישה ושמירה של ה"ביטקוין" מאתגר ומצריך מיומנות מחשובית רבה. מאמר זה לא יעסוק בתנודתיות המדהימה בשער המטבע (עלה באלפי אחוזים מאז יצירתו) ולא בהשלכות הקשות לעניין הלבנת הון באמצעותו. המאמר יעסוק בבחינה כללית של היבטי המס העולים מהשגת המטבע וממכירתו ברווח או בהפסד.
כאמור, השגת המטבע מתאפשרת באחד מהאופנים הבאים:
"כרייה" - יצירה של המטבע על ידי כוח מחשובי.
קנייה של המטבע ושמירתו ב"ארנק אלקטרוני".
קבלת המטבע כתמורה בגין מכירת מוצר או אספקת שירות.
השלכות מס אפשריות - בעת קבלת המטבע כתמורה בעד מוצר או שירות, ברור כי ההכנסה היא הכנסה עסקית אשר חייבת במס רגיל. התמורה היא בהתאם לשווי המטבע ברגע קבלתו ושווי זה אמור להיות שווה לשווי המוצר או השירות הניתן.
בצד ה"עלות" נציין כי בעת "כריית" המטבע קיימות עלויות חומרה ותוכנה שאליהן מתווספות עלויות נלוות גבוהות.
מרגע קבלת המטבע או במקרים של "כריית" המטבע או רכישתו, נשאלת השאלה מהי תוצאת המס בעת מכירתו ברווח, לדוגמה אדם אשר רכש ביטקוין ביום 27.10.2013 שילם בעבורו כ-200 דולר, מכר אותו ביום 30.11.2013 וקיבל בעבורו 1,200 דולר. תיתכן טענה כי הרווח ממכירת המטבע הוא "הפרשי שער" בשל סיווגו של הביטקוין כמטבע חוץ. מאחר שכך ולאור היות הפרשי שער חלק מהגדרת "הפרשי הצמדה", הרי על פי טענה זו כל הרווח פטור ממס בידי היחיד מכוח סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
אם מדובר ברווח הון, תיתכן טענה שלפיה הרווח הוא "סכום אינפלציוני" ולפיכך אינו חייב במס. עם זאת, תיתכן טענה נגדית כי מאחר שלא מדובר בנייר ערך אין רלוונטיות למדידת סכום אינפלציוני לפי שער המטבע.
עמדת רשות המסים עשויה להיות הפוכה. מבדיקה בלתי מחייבת עולה כי עמדת רשות המסים היא כי לא תיתכן טענת פטור מאחר שהביטקוין אינו נחשב "מטבע", וזאת לאור העובדה שבנק ישראל אינו מכיר בו כ"מטבע".
פועל יוצא מפרשנות אפשרית כאמור של רשות המסים הוא שלילת פטור וחיוב במס כרווח הון או כהכנסה אחרת. יש להביא בחשבון שעמדה זו, אם תתקבל, עשויה להביא להכרה בהפסדים אשר ייגרמו מירידה בשער הביטקוין.
נעיר כי קביעה שהביטקוין אינו "מטבע" - אפשר שיש לה השפעה רבה בכל הקשור בניהול ספרים, במקדמת מס שבח ועוד.
לאור חדשנותה של התופעה והאפשרות כי השימוש במטבעות הווירטואליים יגבר, צפוי כי שאלות המס תהיינה נפוצות יותר ויותר.
למשרדנו היכולות לטיפול בסוגיות חדשניות אלו, ולפיכך מומלץ לפנות להתייעצות בטרם נקיטת עמדה בנושא.
הכותב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
