האם המטבע הווירטואלי "ביטקוין" הוא בבחינת מקלט מס?

רו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס

לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית על אודות המטבע הווירטואלי "ביטקוין".

לאחרונה רבו הפרסומים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית על אודות המטבע הווירטואלי "ביטקוין". מטבע וירטואלי זה הוא מטבע דיגיטלי מבוזר שתופס תאוצה בעולם. אין למטבע גוף או בנק מרכזי אשר מנפיק אותו או אחראי על השער שלו, אלא רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט ומנפיקים אותו באופן שיתופי, גלוי ופתוח לעין כל. נציין כי מטבע ה"ביטקוין" הוא רק אחד (המוביל) מתוך עשרות רבות של מטבעות וירטואליים שנוצרו בשנים האחרונות.

כפי שנתפרסם, תהליך ההנפקה של המטבע אשר לכאורה יכול להתבצע על ידי כל אחד מכונה "כרייה", והכמות המקסימלית של מטבעות שיכולים להיות במחזור הוא 21 מיליון. תהליך רכישה ושמירה של ה"ביטקוין" מאתגר ומצריך מיומנות מחשובית רבה. מאמר זה לא יעסוק בתנודתיות המדהימה בשער המטבע (עלה באלפי אחוזים מאז יצירתו) ולא בהשלכות הקשות לעניין הלבנת הון באמצעותו. המאמר יעסוק בבחינה כללית של היבטי המס העולים מהשגת המטבע וממכירתו ברווח או בהפסד.

כאמור, השגת המטבע מתאפשרת באחד מהאופנים הבאים:

"כרייה" - יצירה של המטבע על ידי כוח מחשובי.

קנייה של המטבע ושמירתו ב"ארנק אלקטרוני".

קבלת המטבע כתמורה בגין מכירת מוצר או אספקת שירות.

השלכות מס אפשריות - בעת קבלת המטבע כתמורה בעד מוצר או שירות, ברור כי ההכנסה היא הכנסה עסקית אשר חייבת במס רגיל. התמורה היא בהתאם לשווי המטבע ברגע קבלתו ושווי זה אמור להיות שווה לשווי המוצר או השירות הניתן.

בצד ה"עלות" נציין כי בעת "כריית" המטבע קיימות עלויות חומרה ותוכנה שאליהן מתווספות עלויות נלוות גבוהות.

מרגע קבלת המטבע או במקרים של "כריית" המטבע או רכישתו, נשאלת השאלה מהי תוצאת המס בעת מכירתו ברווח, לדוגמה אדם אשר רכש ביטקוין ביום 27.10.2013 שילם בעבורו כ-200 דולר, מכר אותו ביום 30.11.2013 וקיבל בעבורו 1,200 דולר. תיתכן טענה כי הרווח ממכירת המטבע הוא "הפרשי שער" בשל סיווגו של הביטקוין כמטבע חוץ. מאחר שכך ולאור היות הפרשי שער חלק מהגדרת "הפרשי הצמדה", הרי על פי טענה זו כל הרווח פטור ממס בידי היחיד מכוח סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

אם מדובר ברווח הון, תיתכן טענה שלפיה הרווח הוא "סכום אינפלציוני" ולפיכך אינו חייב במס. עם זאת, תיתכן טענה נגדית כי מאחר שלא מדובר בנייר ערך אין רלוונטיות למדידת סכום אינפלציוני לפי שער המטבע.

עמדת רשות המסים עשויה להיות הפוכה. מבדיקה בלתי מחייבת עולה כי עמדת רשות המסים היא כי לא תיתכן טענת פטור מאחר שהביטקוין אינו נחשב "מטבע", וזאת לאור העובדה שבנק ישראל אינו מכיר בו כ"מטבע".

פועל יוצא מפרשנות אפשרית כאמור של רשות המסים הוא שלילת פטור וחיוב במס כרווח הון או כהכנסה אחרת. יש להביא בחשבון שעמדה זו, אם תתקבל, עשויה להביא להכרה בהפסדים אשר ייגרמו מירידה בשער הביטקוין.

נעיר כי קביעה שהביטקוין אינו "מטבע" - אפשר שיש לה השפעה רבה בכל הקשור בניהול ספרים, במקדמת מס שבח ועוד.

לאור חדשנותה של התופעה והאפשרות כי השימוש במטבעות הווירטואליים יגבר, צפוי כי שאלות המס תהיינה נפוצות יותר ויותר.

למשרדנו היכולות לטיפול בסוגיות חדשניות אלו, ולפיכך מומלץ לפנות להתייעצות בטרם נקיטת עמדה בנושא.

הכותב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.