קזינו באילת, האם אתם בעד? סקר גולשים - כנסו...
בראיון חג ל-Bizportal, אמר ראש עיריית אילת כי הוא רוצה לראות קזינו מוקם באילת. "יש יותר מצדדים מאשר מתנגדים להקמת קזינו בעיר, מישהו שוב צריך להעלות את הנושא לסדר היום." מה אתם אומרים על קזינו בעיר הדרומית?
- 24.אביבה 27/05/2012 23:40הגב לתגובה זוהאמת שכבר התיאשתי תפתחו כבר קזינו כמה שנים נחכה, בכל מקרה יש את טאבה, חבל שהמדינה שלנו טפשה
- 23.ארקדי 27/05/2012 16:53הגב לתגובה זוהיום אין עתיד בלי קזינו ןאין כסף
- 22.אריק 27/05/2012 13:29הגב לתגובה זוהקזינו תמיד מרוויח זאת אומרת לגיליזציה של התחום הינו עוד חברות מרוויחות במשק אשר משלמות מיסים ומשפרות את המצב של המדינה. בואו לא נשלה את עצמנו מי שרוצה להמר היום יש לו לאן ללכת (טאבה/מועדונים בת"א) לכן אני מעדיף שהכסף ישאר פה בארץ ולא יפול ליידי אוייב או עבריינים. כמובן שצריך לעשות כמו בבלגיה שלא כולם יכולים להכנס לקזינו, מדובר באנשים שהם נתמכי סעד מהמדינה או חיילים וכדומה....
- 21.בעד זנות חוקית,מועדוני חשפנות ואז גם קזינו (ל"ת)שחר 27/05/2012 12:59הגב לתגובה זו
- 20.אבי הצ'אנסולוג מס' 1 27/05/2012 12:29הגב לתגובה זומזמן מזמן מזמן היו כבר צריכים לסובב את הרולטה באילת
- 19.אברהמי 27/05/2012 11:45הגב לתגובה זומי שמאמין ונגד יידע להתמודד גם עם קזינו באילת או במקום אחר בנגב , ומי שמהמר כדאי שישאיר את הכסף בארץ , שיוכל לממן דברים טובים , בין היתר כסף למאמינים שיוכלו להמשיך וללמוד תורה בארץ.
- 18.בעד! (ל"ת)אני 27/05/2012 11:35הגב לתגובה זו
- 17.פטריוט 27/05/2012 10:59הגב לתגובה זוקזינו בחסות ממשלתית>קזינו בחסות אלפרון כמו המצב היום
- 16.קזינו אחד לא יספיק||||||||||||||||||| (ל"ת)אמיר 27/05/2012 10:47הגב לתגובה זו
- 15.תומר 27/05/2012 10:27הגב לתגובה זווזה כסף שיגיע בעיקר מתיירים אז מה רע???
- אילן 27/05/2012 11:14הגב לתגובה זודבר טוב לא יבוא לעולם קזינו זה קזינו זה קזינו וזה רע רע רע
- 14.אלברט אבגי 27/05/2012 09:56הגב לתגובה זולא מומלץ יהרוס את האוכלוסיה בעיר להקים קזינו באזור ים המלח
- 13.בעד. כי תמיד צריך לשאוף למכנה המשותף המוסרי הנמוך ביותר (ל"ת)מתאים לישראל 2012 27/05/2012 08:51הגב לתגובה זו
- 12.moris 27/05/2012 08:13הגב לתגובה זוverry good for israel jobs monny more hotels &torisem
- 11.aiman 27/05/2012 08:08הגב לתגובה זובעד
- 10.דליה 27/05/2012 06:40הגב לתגובה זוימשיכו תמיד להמר-לפחות כך זה יישאר בתחום שלנו ויפרנס כמה משפחות......גם יביא תנופה לעיר....
- 9.Yamamoto 27/05/2012 06:36הגב לתגובה זואין הרבה מה לומר רק תעברו לטאבא וכל ישראל שם. כמה מיליונים משאירים לאחים המוסלמים
- 8.אילנה 27/05/2012 00:29הגב לתגובה זוקזינו יביא פרנסה לעיר
- 7.refalma 26/05/2012 22:58הגב לתגובה זוכזינו זה מקומות עבודה .תיירות מדוע מחכים יותר טוב מבורסה קדימה לעבודה
- 6.ירון 26/05/2012 22:51הגב לתגובה זובעד
- 5.בעד להשאיר את הכסף פה במקום שיהמרו בחוץ ויביא תיירות (ל"ת)אהרון 26/05/2012 22:31הגב לתגובה זו
- 4.איילי 26/05/2012 22:29הגב לתגובה זוזה שעד עכשיו לא הקימו קזינו חוקי אחד במדינה זה בזיון. מה עדיף ? שהכסף ילך לקזינו של מאפיונרים שבמילא לא משלמים מס ומעלימים הכנסות ? קזינו יקדם מאוד את התיירות. דרך אגב , גם הלוטו והטוטו זה הימורים רק חוקיים כך שאין הרבה הבדל , רק שהקיזנו מרגש ומהנה יותר.
- 3.יעקב 26/05/2012 21:27הגב לתגובה זוקזינו רק יגביר את הפשע ויגרום להרס מישפחות אני נגד באופן נחרץ !!!
- 2.בעד קזינו ללא שום ספק (ל"ת)דורון 26/05/2012 19:57הגב לתגובה זו
- 1.אהרון 26/05/2012 19:36הגב לתגובה זואין מדינה בעולם שאין בה קזינו אז למה בישראל אין .? הקזינו יחסל את ההימורים הבלתי חוקיים וכם את לוזון שנהנה מהטוטו . יהיה מספיק כסף לענפי ספורט אחרים חוץ מהכדורגל המאוס והמושחת זא יליה קזינו באיל המקום המתאים ביותר .
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
