חודש ספטמבר 2011 - אי הוודאות בשווקים בשיאה
חודש ספטמבר השנה מסתמן עד עתה כהמשך ישיר לחודש אוגוסט בשווקי המניות. רצף של אירועים שליליים מגדיל את אי הוודאות וגורם לירידה בשערי המניות בארץ ובעולם.
- חששות מפני מיתון חוזר בארה"ב:
בסוף השבוע שעבר נאמו נגיד הפדרל - ריזרב, בן ברננקי והנשיא ברק אובמה. בעוד ברננקי לא התייחס בנאומו לתוכנית להקלה על המשק האמריקני המקרטע, הציג הנשיא תוכנית בסך 450 מיליארד דולר לצמצום האבטלה במשק האמריקני, העומדת כעת על רמה של 9.1%. ככלל, ממשיך מצבו של שוק העבודה ברחבי ארה"ב להיות קשה. בחודש שעבר לא נוספו כלל משרות חדשות בניגוד לצפי האנליסטים לתוספת של 70,000 משרות במגזר הלא - חקלאי.
- המשבר באירופה:
גובר החשש בעולם מפני פשיטת רגל של יוון. בהמשך לכך, מדינות רבות באיחוד האירופי מתנגדות למתן החלק השני של הסיוע בחודש הבא. יוון מצידה, אישרה העלאת מיסים נוספת כדי לעמוד ביעדי הגירעון שנקבעו לה ע"י האיחוד האירופי במסגרת תכנית החילוץ. ראש הממשלה שלה, פפאנדראו התחייב לשמור את יוון כחלק מגוש האירו. בנוסף, חוששים המשקיעים מפני התפשטות משבר החובות למדינות נוספות כמו ספרד ואיטליה, דבר השולח את השווקים לירידות שערים חדות. כמו כן, התפטרותו של הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופי, בשל חילוקי דעות בדבר מדיניות רכישות אג"ח הממשלתיות של ספרד ואיטליה ע"י הבנק, הוסיפה לחששות המשקיעים.
- העלייה במתיחות במזה"ת:
הקרע שנוצר בין ישראל לטורקיה בעקבות פרשת המשט לעזה, הגיע בימים האחרונים לשיא בעקבות פרסום דו"ח פאלמר שחקר את אירועי המשט. ישראל אשר סירבה להתנצל בפני הטורקים, נאלצה להחזיר את סגל השגרירות מאיסטנבול. ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, הכריז על הפסקת קשרי המסחר בין הממשלות. במקביל לכל זה, חילוץ אנשי השגרירות הישראלית בקהיר בסוף השבוע, ע"י הקומנדו המצרי מפני ההמון שתקף את השגרירות, מביא לחשש בדבר המשך הסכם השלום עם מצרים.
- הכרזה על מדינה פלסטינית:
ב-21 לספטמבר צפוי האו"ם לדון בבקשתה של הרשות הפלסטינית להכיר בפלסטין כמדינה. מהלך זה עלול לייצר מהומות בצד הפלסטיני בפרט ובגבולות ישראל בכלל. דבר המטריד את המשקיעים בבורסה בת"א בחודשים האחרונים.
הבשורה הטובה היחידה החודש למשק הישראלי מגיעה דווקא מחברת הדירוג הבינלאומית S&P. אותה אחת, החליטה להעלות את דירוג האשראי של מדינת ישראל מ-A ל-A+, עם תחזית דירוג יציבה. S&P מדגישה לחיוב את המדיניות התקציבית האחראית וההכנסות הצפויות בשנים הקרובות. בעיקר ממיסים הקשורים לתגליות הגז.
כיצד השפיעו כל הבעיות/חששות/מתיחויות על המדדים המובילים בבורסה בתל-אביב? להלן הנתונים:
- 8.נו אז מה עושים ? (ל"ת)S 14/09/2011 14:04הגב לתגובה זו
- 7.מתגעגעים אלייך (ל"ת)אוריה שמוקלר 13/09/2011 20:04הגב לתגובה זו
- 6.משקיע שמבין 13/09/2011 19:18הגב לתגובה זואפריקה בשליש מחיר מהמלצה הקודמת שלך כבר לא שווה ? בושה.
- 5.רם 13/09/2011 15:14הגב לתגובה זומה דעתך עליהם וסיכויי התשלום בשנתיים הקרובות ?
- סיון ליימן 14/09/2011 11:29הגב לתגובה זומצטער אינני מכיר מספיק את אג" ח של אלביט הדמיה .
- 4.מתי תבינו שהם לא מבינים יותר מהאדם הפשוט? (ל"ת)מתי 13/09/2011 12:01הגב לתגובה זו
- 3.הדסה בלטר 13/09/2011 11:41הגב לתגובה זוהשאלה היא מה קורה לכל אותם אנשים שכבר נחשפו וקנו ניירות ערך. האם לחכות בסבלנות או האם לנסות להיפטר מהניירות מחשש שהירידות עדיין לא נבלמו
- סיון ליימן 13/09/2011 14:41הגב לתגובה זוהתשובה תלוייה בגורמים הבאים: טווח ההשקעה , % המניות בתיק ההשקעות שלךובעצבים שלך. אם את משקיעה לטווח ארוך ויש לך עצבים חזקים כדאי לא למהר למכור את ני" ע.
- רפאלו 13/09/2011 12:03הגב לתגובה זואני ביצעתי מכירה חלקית של המניות - כלומר בכל מנייה מכרתי כ- 30-50% מהאחזקות. האמת שזה היה די בכאב, אך אין מנוס מלנהל את הסיכונים האפשריים. לדעתי פשיטת רגל של יון היא בלתי נמנעת וכשבוע לאחר מכן השוק יתחיל לעלות וכדאי לשמור קצת מזומנים שכזה ייקרה
- 2.רפאלו 13/09/2011 11:02הגב לתגובה זובעבר המלצת על האג" ח של משביר לצרכן. מאז ההמלצה האג" ח המשיכה לרדת בעקביות ותשואת האג" ח עלתה במקביל. האם יש שינוי בהערכתתך את החברה והיכולות לשלם את תשלומי הריבית והקרן או שפשוט רצוי להשיאר בפוזיציהו לחכות עד יעבור הזעם
- סיון ליימן 13/09/2011 12:57הגב לתגובה זוהמשביר לצרכן פרסם דוחות חלשים לרבעון השני של 2011 שהציגו הפסדים ושחיקה בהון העצמי. לעומת זאת החברה מבצעת רכישה עצמית של מניות ואג" ח של הקבוצה. אני עדיין סבור שהחברה תעמוד בהתחיבויותיה למחזיקי האג" ח.
- 1.יופי טופי 13/09/2011 11:02הגב לתגובה זומ1280 אתה אומר כל הזמן לקנות לקנות ולקנות. עכשיו, אחרי ירידה של יותר מ20 אחוז נפל אצלך סוף סוף האסימון. על זה נאמר מעט מידי מאוחר מידי... תחליף מקצוע.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.