יש קשר קריטי בין אסון האוטובוס בכרמל לפנסיה שלכם - תבדקו

ירון שמיר, מומחה הגמל של Bizportal, מציין 3 מסקנות קריטיות ביום שלאחר אסון האוטובוס בשריפה בכרמל
ירון שמיר |

בשבוע האחרון ובעקבות האסון של אוטובוס צוערי השב"ס נחשפנו בעיתונות למושג התשואה הדמוגרפית והשפעתו על עמיתי קרנות הפנסיה. כדי להבין את המשמעות של מושג זה חשוב להבין את דרך פעולת קרנות הפנסיה וכיצד הן פועלות. חשוב להבין את עקרון ההדדיות השולט בקרן פנסיה בניגוד לפוליסות הביטוח, לפיו מי שמבטח את העמיתים בקרנות הפנסיה הם העמיתים עצמם!

כן, קצת קשה להבין את המשמעות הזו אך קרנות הפנסיה בנויות במנגנון של ערבות הדדית. ניקח לדוגמא תביעה של עמית שמוערכת ב-1 מיליון ש"ח , ואין מדובר על סכומים שאינם מיצגים, ונניח כי באותה קרן קיימת צבירה של נכסים של 100 מיליון ש"ח , באותו חודש יספגו עמיתי הקרן "תשואה שלילית" בנכסיהם של 1%.

ענין התשואה הדמוגרפית עלה שוב לדיון במלוא עוצמתו באסון הכרמל. חלק גדול מחללי אוטובוס השב"ס בוטחו בקרן הפנסיה מבטחים. מבטחים העריכה את תביעות השארים בעקבות האסון בכ-30 מיליון ש"ח. ננסה לתרגם את המשמעות של התביעה, מה היה קורה אם הביטוח היה בקרן אחרת וכיצד מתמודדות הקרנות הקטנות עם הסיכונים.

מבטחים היא קרן הפנסיה הגדולה ביותר והיקף נכסיה נאמד בכ-33 מיליארד ש"ח. היקף פגיעה של 30 מיליון ש"ח יגרום לפגיעה לא מהותית בעמיתי הקרן של כ-0.1% בלבד.

אבל בוא ונניח כי במקום במבטחים חללי השבס היו מבוטחים בקרן פנסיה אחרת שהיקף נכסיה הינו מיליארד ש"ח בלבד. במקרה כזה היו עמיתי הקרן סופגים פגיעה משמעותית של 3% בגין האסון!

מסקנה ראשונה: כאשר בוחרים קרן פנסיה פרט לענין דמי הניהול והתשואה חשוב לבדוק את היקף נכסי הקרן.

נמשיך עם הבדיקות שלנו , ונחזור לאסון אחר אשר פקד את ארצנו. בשנת 2006 במהלך מלחמת לבנון השניה פגע טיל במוסך הרכבת בחיפה. כתוצאה מהפגיעה נהרגו 8 עובדי רכבת ישראל.

חלק מאותם עובדים היו מבוטחים בקרן הפנסיה של הפניקס, קרן הפנסיה היתה אז בתחילת דרכה והיקף נכסיה לא היה גדול. יותר מכך, עובדי הרכבת עברו לקרן הפנסיה של הפניקס רק כחודשיים לפני האסון. בהתאם למה שהוסבר קודם לכן ברור הוא כי עמיתי הקרן היו אמורים לספוג את הפגיעה דרך תשואה שלילית על הנכסים.

אך הפניקס בהיותה קרן קטנה היתה מודעת להשלכות שיכול ויהיו במקרה של תביעה על העמיתים ורכשה מבעוד מועד ביטוח משנה. משמעות ביטוח המשנה באופן כללי הוא שחלק מהסיכון מופנה מעמיתי הקרן לעברו של גוף מבטח, שבדרך הינו גוף בינלאומי אשר תמורת פרמיה מוכן לבטח את הסיכון.

כתוצאה ממהלך זה אכן הפגיעה בעמיתי הקרן היתה קטנה.

מסקנה שניה: כאשר בוחרים קרן פנסיה חשוב לברר האם יש לה ביטוח משנה ואם כן מאיזה סוג ובאילו תנאים. עוד חשוב לדעת מי משלם בעבור ביטוח המשנה האם הקרן עצמה, דהיינו העמיתים או החברה המנהלת (ואז הפרמיה איננה ע"ח העמיתים)

מהצגת המקרים עולה כי חשיבות ביטוח המשנה עולה ככל שהיקף הנכסים בקרן הוא נמוך יותר. אבל מה החשיבות לביטוח משנה בקרן פנסיה גדולה?

בדוגמא הקודמת שנתנו אכן ראינו כי השפעת התביעות הצפויות על עמיתי מבטחים הינה נמוכה. אבל הבעיה בקרנות הגדולות היא שנמצא שלקרנות אלו מצטרפות קבוצות מאורגנות. המשמעות היא שבניגוד לפיזור הנורמלי של האוכלוסיה , החשיפה למפגעים מרוכזים של קבוצות , כמו בשני האסונות שהזכרנו ואף יותר, היא גדולה יותר בקרן גדולה. מכאן עולה כי במקרים של פגיעה רב ממדית גם אוכלוסיות קרנות אלו חשופים. יחד עם זאת מובן כי היקף הסיכון של העמיתים בקרנות הגדולות שונה מהיקף הסיכון של עמיתי הקרנות הקטנות ועל כן גם סוג ביטוח המשנה של הקרנות הגדולות צריך להיות שונה ולבטח מקרי קטסטרופה.

מסקנה שלישית: גם בקרן פנסיה גדולה יש חשיבות לביטוח משנה המבטח מקרי קטסטרופות

לסיכום:

קרנות הפנסיה הינן קרנות ביטוח הדדי. המשמעות היא כי פגיעה של עמית בקרן משפיעה על כל יתר עמיתי הקרן. על כן כאשר בוחרים קרן פנסיה חשוב לשים לב גם להיקף נכסיה, הרכב האוכלוסיה וקיומו של ביטוח משנה לעמיתי הקרן.

להלן טבלה המציגה את היקף הפגיעה בעמיתים בגין תביעה בהיקף של 30 מיליון ש"ח בהעדר ביטוח משנה

* הערה: בקרנות קטנות קיימת חובת רכישת ביטוח משנה מכוח הוראות הממונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.