השתלטות עוינת? משקיעים פנו לדי-מדיקל, מבקשים להחליף דירקטורים
האם חברת די מדיקל ניצבת בפני ניסיון השתלטות מצד בעלי המניות? ל-Bizportal נודע כי קבוצת משקיעים בראשות יועץ הנדל"ן שי צבע פנו באופן פורמלי אל מני מור יו"ר הדירקטוריון של חברת הביומד בבקשה לכנס אסיפת בעלי מניות מיוחדת, שתדון בין היתר במינוי דירקטורים בחברה.
קבוצת המשקיעים שפנתה לחברה הם בעלי מניות קיימים שהתגבשו דרך "ספונסר", ויחדיו מחזיקים בלמעלה מ-10% ממניות די מדיקל. גורמים בשוק אף מעריכים, כי כוחה הכולל של הקבוצה עומד על כ-30% והשאיפה היא להשיג רוב של למעלה מ-50%.
לא מדובר בפעם הראשונה של שמו של צבע מוזכר בהקשר של ייצוג משקיעים. לפני פחות מחודש ערכה שותפות חיפושי הנפט גבעות יהש אסיפת בעלי יחידות לאישור הגשת תשקיף להנפקה. באסיפה החלה מהומה והנוכחים שקלטו כי לא מונה יו"ר לאסיפה, ערכו הצבעה ומינו ליו"ר האסיפה את שי צבע.
ניסיון השתלטות או רק רעש?
תחום הפעילות העיקרי של די מדיקל, המנוהלת על ידי אפרי ארגמן הוא בתחום הסכרת. באמצעות חברת הבת נילימדיקס (93%) פיתחה החברה קו מוצרים המיועדים לטיפול בחולי סוכרת הכולל משאבות אינסולין.
כיום, דבוקת השליטה בחברה הכוללת את מני מור, זאב ברונפלד ואייל שרצקי מחזיקה 18.7% מהחברה. שיעור אחזקות זה הוא נמוך באופן יחסי לחברות מתחום הביומד, ולכן קבוצת המשקיעים מעריכה שההשתלטות היא אפשרית.
על פי תקנון די-מדיקל, על החברה להודיע לציבור על זימון לאסיפת בעלי מניות מיוחדת בתוך 21 ימים מהמועד שבוע הוגשה בקשת קבוצת המשקיעים. כמו כן, התקנון קובע כי הזימון לאסיפה יתבצע בתוך 35 ימים לכל היותר.
הבקשה לכינוס האסיפה הוגשה באופן פורמלי ליו"ר הדירקטוריון ומזכיר החברה ב-28 לינואר. לוחות הזמנים להמשך הנגזרים מכך הם שעד ה-18 לפברואר על החברה לזמן את האסיפה. בזימון אותו תוציא החברה, היא תוכל לדחות את קיום האסיפה עד ה-25 למרץ.
מה בעצם רוצה קבוצת המשקיעים? במכתב שהגישו הם מבקשים למנות דירקטורים חדשים בחברה מטעמם, ולמעשה טוענים כי באפשרותם להשתלט על הדירקטוריון. טענה נוספת המועלית במכתב היא דרישה מהחברה לשפר את השקיפות. המשקיעים דורשים מהחברה להעביר לידיעת הציבור כל הצעת רכש או שותפות העולה ב-20% על מחיר השוק של החברה.
הטענה השלישית של המשקיעים, שככל הנראה, היא זאת שגרמה לגיבוש מהלך ההשתלטות המתגבש היא הדרישה להאריך את כתבי האופציות של החברה, הפוקעות בסוף מרץ, וכיום הן נמצאות קרוב לכניסה לכסף (מחיר המימוש עומד על 87 אגורות בדומה למחיר הסגירה של המניה).
על פי מה שידוע, צבע אינו רק בעל מניות בחברה, אלא גם מחזיק בכמות ניכרת של כתבי האופציות מסדרה 3. לפני כחודש האריכה החברה את מועד המימוש של האופציה בחודשיים ואף הורידה את מחיר המימוש כדי להקל את כניסתה של האופציה לכסף. כעת, מבקש צבע מבעלי המניות לאשר הארכת האופציה בשנה וחצי נוספות כאשר מחיר המימוש יעודכן כלפי מעלה בכל חצי שנה.
בחברת די-מדיקל מכירים את צבע היטב. בשיחות איתם הם דחו על הסף את הכוונה להאריך את כתבי האופציות, למרות שאילו הן ימומשו במלואם, הדבר יהיה עשוי להזרים לחברה סכום של 13 מיליון שקל.
על פי הערכות בשוק, הסיבה לדחיית בקשתו של צבע היא כוונתה של החברה לפעול לרישום מניותיה בבורסת הנאסד"ק כאשר הערכות הן שדי-מדיקל תפעל גם לגיוס הון לאחר מכן. השארתם של כתבי אופציות במחזור עלול לפגוע בהנפקה עתידית ומקטינות את סיכויי ההצלחה, וזאת הסיבה, כפי הנראה מדוע בחברה מעדיפים שהאופציות יפקעו (בכסף, או לא בכסף).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
