מחפשים להגדיל תשואה: להלן רשימת אג"חים לשחק איתם

שמעון מיכאל כהן מפרובידנס מסתכל על שוק אגרות החוב.
שמעון מיכאל כהן |

שוק אגרות החוב ממשיך להצביע על התרחקות מהירה ממשבר הנזילות וממחנק האשראי לחברות. תוספת הסיכון הנדרשת מעל אג"ח ממשלתי הולכת ונשחקת בעוד המשקיעים צמאים לעוד ועוד סיכון.

הפרמיה באג"ח מדורגות, שהגיעה לרמות שיא של למעלה מ- 10% בחודש נובמבר 2008, התכווצה לאחוזים בודדים כעת. שוק ההנפקות התעורר מחדש לחיים ואנו עדים לשורה ארוכה של חברות שכבר גייסו כסף לאחרונה ולשורה ארוכה עוד יותר של כאלה שהודיעו על כוונתן לעשות כן. עם זאת, המשקיעים עשויים להימצא במלכוד, בפרט אלה הסולדים מסיכון. מחד, מחיר הכסף באלטרנטיבות הכספיות עדיין אפסי ומאידך, שוק ההון טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים.

מדובר בכל אותם משקיעים שבחרו להגדיל סיכון בצורה מבוקרת באמצעות השקעה באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קונצרניות בטוחות, בעלות מח"מ קצר.

אגרות אלה העניקו פתרון הולם ומשתלם משך ששת החודשים החולפים, אך כעת התשואה הגלומה באג"ח הממשלתיות נמוכה מאוד בטווחים הקצרים וכך גם התשואה באג"ח הנחשבות בטוחות. התשואות כל כך נמוכות שהאג"ח נסחרות הרחק מעל ערכן המתואם ובתשואה לפדיון הנמוכה משמעותית מהריבית לפיה הן הונפקו. כלומר, לא די בכך שהריביות של האג"ח הבטוחות נמוכה יחסית, שכן מרביתן הונפקו בימי הגאות במכרזים על הריבית, אלא שהתשואות הגלומות במחירן הנוכחי נמוכות מהריביות הנקובות. משמע, שהן מכילות מרכיב תשואת הון שלילי.

המשבר הגדול אליו נקלעו השווקים בשנה החולפת יצר אינספור מצבים אבסורדיים, ועל חלקם כתבנו במסגרת זאת. כעת אנו עדים לכאורה לאבסורד נוסף. אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות בדרגות ביטחון גבוהות מעניקות תשואה נמוכה בהרבה מהתשואה שנדרשה בגינן בשיא הגאות בפעילות הכלכלית. כנראה שהנסיבות הקשות היו דווקא אלה שהובילו להתבצרות במקלט האג"ח הבטוחות, תוך הזרמת ביקושים בהיקפים גדולים שגרמו לעליות מחירים חדות. עם זאת, אנו מעריכים שככל שמצב השווקים ימשיך להתבהר ולהשתפר יזנחו המשקיעים את אותן אג"ח ששימשו מקלט ויעברו להשקעות בפרופיל סיכון גבוה יותר. בשוק אגרות החוב נמשיך לראות מעבר להשקעה באג"ח של חברות פחות יציבות ופחות מבוססות במקביל למעבר להשקעה באג"ח בעלות מח"מ ארוך יותר, תוך מתן משקל קטן בלבד לסיכוני המח"מ.

התמקדות המשקיעים באג"ח ממשלתיות ובאג"ח בטוחות במח"מ קצר אמנם מונעת גם מהחשש מפני עליית מדרגה באינפלציה לקרבת ה- 3% לשנה קדימה, אך להערכתנו, גם בכך אין די פיצוי לסיכון.

עבור משקיעים המעוניינים להגדיל סיכון ותשואה גלומה בתיקי אג"ח אנו רואים חשיבות לחדד את ההבחנה שבין הסיכון העכשווי לחדלות פירעון מצד המנפיקות לבין סיכון המח"מ. זה האחרון נובע בעיקרו מהתנודתיות שבמחיר אגרות החוב כתלות בשינויים בתשואה הנדרשת. אין להמעיט בחשיבות סיכון זה, לאחר שנוכחנו לדעת עד כמה קשה היה לאותם משקיעים שבחרו לחסל סיכון בתיקים ולמכור אג"ח של חברות איכותיות בשיאו של המשבר, וזאת רק משום הירידה החדה במחירן. ניתן להגדיל תשואה פנימית ע"י שימוש בכל אחת משתי הדרכים הנ"ל, אולם מומלץ לשמור על פרופורציה נכונה.

להערכתנו, הדרך הנכונה יותר כיום להגדלת תשואה פנימית בתיקי השקעות תהיה באמצעות הארכת מח"מ תוך החלפת אג"ח קצרה באג"ח ארוכה יותר בעלת פרופיל סיכון חברה דומה. זאת מתוך כוונה להחזיק באגרות לפרק זמן של כשלוש שנים. במקרים רבים אף ניתן לעשות את ההחלפה באג"ח של אותן חברות ממש.

אנו מבססים את הערכתנו על הנחת עבודה לפיה תחול ירידת תשואות בחלק הבינוני - ארוך של העקום הקונצרני, בהתאם להוכחת יכולת פירעון בשנתיים - שלוש הקרובות, בד בבד עם שיפור בתנאי המאקרו ובסביבה העסקית.

להלן מספר אפשרויות להחלפה בין סדרות אג"ח של אותן חברות:

מאת: שמעון מיכאל כהן, מנהל השקעות ראשי, פרובידנס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית

מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו מבקר המדינה

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.

המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.

מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.

גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.

תיאום לקוי ומבנה ניהולי חסר

הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.