מחפשים להגדיל תשואה: להלן רשימת אג"חים לשחק איתם

שמעון מיכאל כהן מפרובידנס מסתכל על שוק אגרות החוב.
שמעון מיכאל כהן |

שוק אגרות החוב ממשיך להצביע על התרחקות מהירה ממשבר הנזילות וממחנק האשראי לחברות. תוספת הסיכון הנדרשת מעל אג"ח ממשלתי הולכת ונשחקת בעוד המשקיעים צמאים לעוד ועוד סיכון.

הפרמיה באג"ח מדורגות, שהגיעה לרמות שיא של למעלה מ- 10% בחודש נובמבר 2008, התכווצה לאחוזים בודדים כעת. שוק ההנפקות התעורר מחדש לחיים ואנו עדים לשורה ארוכה של חברות שכבר גייסו כסף לאחרונה ולשורה ארוכה עוד יותר של כאלה שהודיעו על כוונתן לעשות כן. עם זאת, המשקיעים עשויים להימצא במלכוד, בפרט אלה הסולדים מסיכון. מחד, מחיר הכסף באלטרנטיבות הכספיות עדיין אפסי ומאידך, שוק ההון טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים.

מדובר בכל אותם משקיעים שבחרו להגדיל סיכון בצורה מבוקרת באמצעות השקעה באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קונצרניות בטוחות, בעלות מח"מ קצר.

אגרות אלה העניקו פתרון הולם ומשתלם משך ששת החודשים החולפים, אך כעת התשואה הגלומה באג"ח הממשלתיות נמוכה מאוד בטווחים הקצרים וכך גם התשואה באג"ח הנחשבות בטוחות. התשואות כל כך נמוכות שהאג"ח נסחרות הרחק מעל ערכן המתואם ובתשואה לפדיון הנמוכה משמעותית מהריבית לפיה הן הונפקו. כלומר, לא די בכך שהריביות של האג"ח הבטוחות נמוכה יחסית, שכן מרביתן הונפקו בימי הגאות במכרזים על הריבית, אלא שהתשואות הגלומות במחירן הנוכחי נמוכות מהריביות הנקובות. משמע, שהן מכילות מרכיב תשואת הון שלילי.

המשבר הגדול אליו נקלעו השווקים בשנה החולפת יצר אינספור מצבים אבסורדיים, ועל חלקם כתבנו במסגרת זאת. כעת אנו עדים לכאורה לאבסורד נוסף. אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות בדרגות ביטחון גבוהות מעניקות תשואה נמוכה בהרבה מהתשואה שנדרשה בגינן בשיא הגאות בפעילות הכלכלית. כנראה שהנסיבות הקשות היו דווקא אלה שהובילו להתבצרות במקלט האג"ח הבטוחות, תוך הזרמת ביקושים בהיקפים גדולים שגרמו לעליות מחירים חדות. עם זאת, אנו מעריכים שככל שמצב השווקים ימשיך להתבהר ולהשתפר יזנחו המשקיעים את אותן אג"ח ששימשו מקלט ויעברו להשקעות בפרופיל סיכון גבוה יותר. בשוק אגרות החוב נמשיך לראות מעבר להשקעה באג"ח של חברות פחות יציבות ופחות מבוססות במקביל למעבר להשקעה באג"ח בעלות מח"מ ארוך יותר, תוך מתן משקל קטן בלבד לסיכוני המח"מ.

התמקדות המשקיעים באג"ח ממשלתיות ובאג"ח בטוחות במח"מ קצר אמנם מונעת גם מהחשש מפני עליית מדרגה באינפלציה לקרבת ה- 3% לשנה קדימה, אך להערכתנו, גם בכך אין די פיצוי לסיכון.

עבור משקיעים המעוניינים להגדיל סיכון ותשואה גלומה בתיקי אג"ח אנו רואים חשיבות לחדד את ההבחנה שבין הסיכון העכשווי לחדלות פירעון מצד המנפיקות לבין סיכון המח"מ. זה האחרון נובע בעיקרו מהתנודתיות שבמחיר אגרות החוב כתלות בשינויים בתשואה הנדרשת. אין להמעיט בחשיבות סיכון זה, לאחר שנוכחנו לדעת עד כמה קשה היה לאותם משקיעים שבחרו לחסל סיכון בתיקים ולמכור אג"ח של חברות איכותיות בשיאו של המשבר, וזאת רק משום הירידה החדה במחירן. ניתן להגדיל תשואה פנימית ע"י שימוש בכל אחת משתי הדרכים הנ"ל, אולם מומלץ לשמור על פרופורציה נכונה.

להערכתנו, הדרך הנכונה יותר כיום להגדלת תשואה פנימית בתיקי השקעות תהיה באמצעות הארכת מח"מ תוך החלפת אג"ח קצרה באג"ח ארוכה יותר בעלת פרופיל סיכון חברה דומה. זאת מתוך כוונה להחזיק באגרות לפרק זמן של כשלוש שנים. במקרים רבים אף ניתן לעשות את ההחלפה באג"ח של אותן חברות ממש.

אנו מבססים את הערכתנו על הנחת עבודה לפיה תחול ירידת תשואות בחלק הבינוני - ארוך של העקום הקונצרני, בהתאם להוכחת יכולת פירעון בשנתיים - שלוש הקרובות, בד בבד עם שיפור בתנאי המאקרו ובסביבה העסקית.

להלן מספר אפשרויות להחלפה בין סדרות אג"ח של אותן חברות:

מאת: שמעון מיכאל כהן, מנהל השקעות ראשי, פרובידנס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.