מחפשים להגדיל תשואה: להלן רשימת אג"חים לשחק איתם

שמעון מיכאל כהן מפרובידנס מסתכל על שוק אגרות החוב.
שמעון מיכאל כהן |

שוק אגרות החוב ממשיך להצביע על התרחקות מהירה ממשבר הנזילות וממחנק האשראי לחברות. תוספת הסיכון הנדרשת מעל אג"ח ממשלתי הולכת ונשחקת בעוד המשקיעים צמאים לעוד ועוד סיכון.

הפרמיה באג"ח מדורגות, שהגיעה לרמות שיא של למעלה מ- 10% בחודש נובמבר 2008, התכווצה לאחוזים בודדים כעת. שוק ההנפקות התעורר מחדש לחיים ואנו עדים לשורה ארוכה של חברות שכבר גייסו כסף לאחרונה ולשורה ארוכה עוד יותר של כאלה שהודיעו על כוונתן לעשות כן. עם זאת, המשקיעים עשויים להימצא במלכוד, בפרט אלה הסולדים מסיכון. מחד, מחיר הכסף באלטרנטיבות הכספיות עדיין אפסי ומאידך, שוק ההון טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים.

מדובר בכל אותם משקיעים שבחרו להגדיל סיכון בצורה מבוקרת באמצעות השקעה באג"ח ממשלתיות ובאג"ח קונצרניות בטוחות, בעלות מח"מ קצר.

אגרות אלה העניקו פתרון הולם ומשתלם משך ששת החודשים החולפים, אך כעת התשואה הגלומה באג"ח הממשלתיות נמוכה מאוד בטווחים הקצרים וכך גם התשואה באג"ח הנחשבות בטוחות. התשואות כל כך נמוכות שהאג"ח נסחרות הרחק מעל ערכן המתואם ובתשואה לפדיון הנמוכה משמעותית מהריבית לפיה הן הונפקו. כלומר, לא די בכך שהריביות של האג"ח הבטוחות נמוכה יחסית, שכן מרביתן הונפקו בימי הגאות במכרזים על הריבית, אלא שהתשואות הגלומות במחירן הנוכחי נמוכות מהריביות הנקובות. משמע, שהן מכילות מרכיב תשואת הון שלילי.

המשבר הגדול אליו נקלעו השווקים בשנה החולפת יצר אינספור מצבים אבסורדיים, ועל חלקם כתבנו במסגרת זאת. כעת אנו עדים לכאורה לאבסורד נוסף. אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות בדרגות ביטחון גבוהות מעניקות תשואה נמוכה בהרבה מהתשואה שנדרשה בגינן בשיא הגאות בפעילות הכלכלית. כנראה שהנסיבות הקשות היו דווקא אלה שהובילו להתבצרות במקלט האג"ח הבטוחות, תוך הזרמת ביקושים בהיקפים גדולים שגרמו לעליות מחירים חדות. עם זאת, אנו מעריכים שככל שמצב השווקים ימשיך להתבהר ולהשתפר יזנחו המשקיעים את אותן אג"ח ששימשו מקלט ויעברו להשקעות בפרופיל סיכון גבוה יותר. בשוק אגרות החוב נמשיך לראות מעבר להשקעה באג"ח של חברות פחות יציבות ופחות מבוססות במקביל למעבר להשקעה באג"ח בעלות מח"מ ארוך יותר, תוך מתן משקל קטן בלבד לסיכוני המח"מ.

התמקדות המשקיעים באג"ח ממשלתיות ובאג"ח בטוחות במח"מ קצר אמנם מונעת גם מהחשש מפני עליית מדרגה באינפלציה לקרבת ה- 3% לשנה קדימה, אך להערכתנו, גם בכך אין די פיצוי לסיכון.

עבור משקיעים המעוניינים להגדיל סיכון ותשואה גלומה בתיקי אג"ח אנו רואים חשיבות לחדד את ההבחנה שבין הסיכון העכשווי לחדלות פירעון מצד המנפיקות לבין סיכון המח"מ. זה האחרון נובע בעיקרו מהתנודתיות שבמחיר אגרות החוב כתלות בשינויים בתשואה הנדרשת. אין להמעיט בחשיבות סיכון זה, לאחר שנוכחנו לדעת עד כמה קשה היה לאותם משקיעים שבחרו לחסל סיכון בתיקים ולמכור אג"ח של חברות איכותיות בשיאו של המשבר, וזאת רק משום הירידה החדה במחירן. ניתן להגדיל תשואה פנימית ע"י שימוש בכל אחת משתי הדרכים הנ"ל, אולם מומלץ לשמור על פרופורציה נכונה.

להערכתנו, הדרך הנכונה יותר כיום להגדלת תשואה פנימית בתיקי השקעות תהיה באמצעות הארכת מח"מ תוך החלפת אג"ח קצרה באג"ח ארוכה יותר בעלת פרופיל סיכון חברה דומה. זאת מתוך כוונה להחזיק באגרות לפרק זמן של כשלוש שנים. במקרים רבים אף ניתן לעשות את ההחלפה באג"ח של אותן חברות ממש.

אנו מבססים את הערכתנו על הנחת עבודה לפיה תחול ירידת תשואות בחלק הבינוני - ארוך של העקום הקונצרני, בהתאם להוכחת יכולת פירעון בשנתיים - שלוש הקרובות, בד בבד עם שיפור בתנאי המאקרו ובסביבה העסקית.

להלן מספר אפשרויות להחלפה בין סדרות אג"ח של אותן חברות:

מאת: שמעון מיכאל כהן, מנהל השקעות ראשי, פרובידנס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.