הדולר המשיך בדרכו דרומה: שערו היציג 3.93 שקלים, איבד השבוע 0.7% מערכו
השבוע נחלש הדולר מול השקל על רקע המגמה בעולם, אך בעוצמה פחותה יותר. בעוצמתו היחסית של המטבע האמריקאי מול השקל תמכו גם הערכות של המשקיעים השבוע כי לאור הירידות החדות שנרשמו במסחר בשקל-דולר, עשוי בנק ישראל להגביר את התערבותו בשוק המט"ח.
זאת, על רקע הירידה בשער הדולר בשיעור של כ- 5% במהלך חודש מאי. למרות הנכונות של הנגיד לפעול למניעת תיסוף, בבנק הפועלים מציינים כי נראה שבתקופות של מגמת היחלשות חדה של הדולר בעולם, לפעולות בנק ישראל תהיה השפעה מוגבלת על שער החליפין.
"הדולר נמצא בתקופה לא טובה לאחרונה. בנק ישראל היה מעדיף לצאת כשהדולר בתנופה בעולם ולא כשהדולר נחלש. בנק ישראל לא צפוי להפסיק בתקופה הקרובה להתערב בשוק, וגם באוצר מבינים את זה, כי יש חשש כבר מסגירה של מפעלים ופגיעה ביצואנים", כך אמר אתמול רון אייכל בשיחה עם Bizportal.
עם נעילת המסחר, השטר הירוק המשיך לאבד גובה, השיל 0.91% למול השקל ושערו היציג נקבע על 3.931 שקלים. האירו איבד גם כן גובה, וננעל בירידה של 0.23% לרמה של 5.578 שקלים לאירו. בסיכום שבועי נחלש הדולר בכ- 0.7% מול השקל.
להערכת כלכלני לאומי: "העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם תביא להיחלשותו מול השקל".
בבנק הפועלים גורסים כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, הפער המינורי בין הריביות של השקל והדולר ורכישות הדולרים מידי יום על ידי בנק ישראל".
בתוך כך, בעולם נחלש בימים האחרונים השטר הירוק בחדות על רקע החשש כי בנקים מרכזיים וקרנות השקעה ממשלתיות ברחבי העולם יפחיתו את חלקו של הדולר באחזקות המט"חיות שלהן. סברה זו מקורה בגירעון האמריקני התופח ובצורך ההולך וגובר של הממשל האמריקאי לגייס הלוואות נוספות למימונו.
גם ביל גרוס מנכ"ל קרן פימקו, קרן האג"ח הגדולה בעולם, חושש מיציבותו של השטר הירוק. בעקבות חששות מפני גידול בגרעון התקציבי של ממשלת ארה"ב, מציע גרוס למחזיקי הדולר לגוון את סל המטבעות שברשותם לפני שהבנקים המרכזיים ומנהלי הקרנות יעשו הם את הצעד.
"הם (ממשלת ארה"ב) מדברים על כך שמיד עם התאוששות הכלכלה, הם יטפלו בגרעון, אני מעריך שזה יהיה קשה מאוד...גרעון של טריליון נמצא כאן כדי להישאר", כך כותב גרוס באתר הרשמי של קרן פימקו בסקירה החודשית למשקיעים.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.17% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
