בלעדי

בעל 'מסעדת הפיל' על מכירת המתחם: "כשאבא בנה את המסעדה, המשפחה גרה באוהל בין פרדסים ושיחי סברס"

בראיון ל-Bizportal, מתאר עוזי אגסי את ההחלטה למכור את 'מסעדת הפיל' המפורסמת בצפון תל אביב. השמאי ארז כהן מעריך בשיחה עם Bizportal את שווי הפרויקט והחלק שתקבל משפחת אגסי
עינת פז-פרנקל |

הועדה המחוזית אישרה בשבוע שעבר להפוך את מתחם מסעדת הפיל המפורסמת, שעל שמה נקראת "צומת הפיל" בצפון תל אביב, למתחם מגורים שיכלול 2 מגדלי מגורים בני 74 יחידות דיור. ().

על פי הערכות שמאים, ההכנסות ממכירת דירות במתחם יסתכמו בכ-150 מיליון שקלים, שיתחלקו בין היזם, חברת א. דורי, לבין בעלי הקרקע, משפחת אגסי.

המסעדה, השוכנת במגרש המשתרע על 4.7 דונמים בשכונת נאות אפקה ב' בתל אביב, הוקמה בשנת 1948 - תחילה כחווה צנועה ואחרי מספר שנים החלה לפעול כמסעדה - ולאורך השנים פקדו אותה קצינים בכירים בצה"ל משכונת צהלה הסמוכה ומהאזור כולו. עוזי אגסי, מבעלי המתחם, אומר היום (יום ג') ל-Bizportal שהפרידה מ"מסעדת הפיל" אינה קלה.

"ההחלטה לתרגם את שטח המסעדה הוותיקה למבנים לא היתה פשוטה", אומר אגסי. "למשפחת אגסי יש מטען נוסטלגי למקום. סגירתה של המסעדה תהיה סיומה של תקופה מאוד מיוחדת בצפונה הרחוק של תל אביב".

המבנה בו נמצאת המסעדה נבנה על ידי משה אגסי לפני 61 שנים, "והוא עשה זאת במו ידיו", מתגאה הבן. "הוא בנה זאת לאט כשהמשפחה התגוררה באוהל בזמן הבניה. זה היה מעשה חלוצי, כי הוא הגיע למקום שהיו בו רק פרדסים ושיחי סברס".

נדגיש כי, החלטת הועדה המחוזית התקבלה כ- 7 שנים לאחר שהוגשה הבקשה לשינוי ייעוד המתחם למגורים. "המסעדה כבר לא הייתה רווחית כמו שהייתה בשנים הראשונות לפעילותה, הרגלי האכילה של האנשים השתנו ונפתחו מסעדות רבות אחרות באזור", אומר אגסי.

בני משפחת אגסי יקבלו דירות בבניינים שיוקמו כחלק מעסקת קומבינציה שנחתמה עם היזם, חברת א. דורי, אומר אגסי, שסירב לפרט את תנאי העסקה. משה אגסי, שנפטר לפני מספר שנים, "חלם להתגורר במתחם, אך לא הספיק", אומר עוזי אגסי.

השמאי ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מעריך כי דירות סטנדרטיות (כ-100 מ"ר) במתחם הפיל יימכרו בכ-2 מיליון שקלים, על פי נתוני השכונה, כך שהפרויקט כולו מוערך בכ-150 מיליון שקלים, לא כולל דירות גג. כהן מסביר כי בעסקת קומבינציה, על פי רוב, בעלי הקרקע מקבלים 50% מהתמורה - במקרה זה, כ- 75 מיליון שקלים, על פי הערכות - או מקבלים לידיהם חצי ממספר הדירות, בהן יוכלו להשתמש לצרכי מגורים או למכירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.