נמל אילת; קרדיט: אתר הנמלנמל אילת; קרדיט: אתר הנמל

נמל אילת לקראת סגירה מוחלטת בשל חוב בסך 10 מיליון שקל

מאבק בין עיריית אילת, המדינה והנהלת הנמל על רקע קריסה תפעולית וכספית: "הפסקת פעילות מוחלטת החל מיום ראשון"

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה נמל אילת

דרמה מתמשכת בנמל אילת, רשות הספנות והנמלים הודיעה כי החל מיום ראשון הקרוב (20 ביולי), נמל אילת צפוי להפסיק את כל פעילותו באופן מוחלט. העילה המיידית לסגירה - עיקול חשבונות הבנק של החברה המפעילה את הנמל על ידי עיריית אילת, בשל חוב ארנונה מצטבר של כ-10 מיליון שקל. ההודעה על סגירה קרובה אוששה גם במסמך רשמי של רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהתריעה מפני השלכות אסטרטגיות על הביטחון הלאומי, הכלכלה והתיירות.


נמל מושבת, עובדים בחל"ת - וסיוע שנעצר

הפעילות בנמל אילת דעכה כמעט לחלוטין מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, בעקבות האיום הישיר של המורדים החות'ים על נתיב הסחר בים האדום. יבוא הרכבים דרך הנמל, שהיה מקור ההכנסה המרכזי - הופסק, והיקף הפעילות צנח ב־80%. מתוך למעלה מ-130 אוניות בשנה רגילה, רק שש אוניות פקדו את הנמל במחצית הראשונה של 2025. למרות זאת, הנהלת הנמל בחרה שלא לפטר את העובדים אלא להוציאם לחל"ת, וחלקם הועברו זמנית לנמלים אחרים.


במקביל, הנמל נאלץ להמשיך לשלם שכר, תחזוקה ודמי שימוש למדינה, המוערכים בכ-4 מיליון שקל בחודש - הוצאות שהפכו לבלתי אפשריות לאור הירידה החדה בהכנסות. למרות מתווה פיצוי ממשלתי שהועבר בחודש יוני בהיקף של עד 15 מיליון שקל, הסיוע הותנה בתשלום דמי השימוש על ידי הנהלת הנמל, סכום של למעלה מ־3 מיליון שקל שטרם שולם.


בעיריית אילת מבהירים כי לא הייתה להם ברירה אלא לעקל את חשבונות הנמל, לאחר שפניות להסדרת החוב - כולל הצעות לפריסת תשלומים - לא נענו. "העירייה מחויבת לגבות ארנונה כחוק", נאמר בהודעה. בעירייה ציינו כי ראש העיר אלי לנקרי ניסה לאורך השנתיים האחרונות לסייע לנמל אל מול משרדי הממשלה, אך ללא הצלחה.


גם בממשלה חלוקות הדעות: בעוד משרד התחבורה זימן דיון חירום בניסיון להציל את פעילות הנמל, ישנם גורמים המביעים הסתייגות מהמשך התמיכה, בטענה שבעלי הנמל - משפחת נקש, שרכשה אותו ב-2012 - גרפו רווחים של מאות מיליונים לאורך השנים, ומשכו דיבידנדים בסך 162 מיליון שקל בין 2018 ל־2022.


בהסתדרות הודיעו כי נפתחו מגעים מול משרד התחבורה, משרד האוצר והעירייה בניסיון למנוע את הסגירה הצפויה. במקביל, התריעו ברח"ל מפני השלכות רחבות: השבתת סיוע לזרוע הים של צה"ל באזור ים סוף, עצירת יצוא האשלג ממפעלי איי.סי.אל, פגיעה בקצא"א וסיכון לרציפות התפקודית של הנמל גם בעתיד, אם תשתיות תושבתנה לצמיתות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תודה לך ביבי שהרסת גם את אילת.. (ל"ת)
    אנונימי 16/07/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קש 16/07/2025 14:39
    הגב לתגובה זו
    אחרי שחגגו במשך שנים הם צריכים לרוץ כדי לשלם את החוב
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.