
נמל אילת לקראת סגירה מוחלטת בשל חוב בסך 10 מיליון שקל
מאבק בין עיריית אילת, המדינה והנהלת הנמל על רקע קריסה תפעולית וכספית: "הפסקת פעילות מוחלטת החל מיום ראשון"
דרמה מתמשכת בנמל אילת, רשות הספנות והנמלים הודיעה כי החל מיום ראשון הקרוב (20 ביולי), נמל אילת צפוי להפסיק את כל פעילותו באופן מוחלט. העילה המיידית לסגירה - עיקול חשבונות הבנק של החברה המפעילה את הנמל על ידי עיריית אילת, בשל חוב ארנונה מצטבר של כ-10
מיליון שקל. ההודעה על סגירה קרובה אוששה גם במסמך רשמי של רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהתריעה מפני השלכות אסטרטגיות על הביטחון הלאומי, הכלכלה והתיירות.
נמל מושבת, עובדים בחל"ת - וסיוע שנעצר
הפעילות בנמל אילת דעכה כמעט לחלוטין
מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, בעקבות האיום הישיר של המורדים החות'ים על נתיב הסחר בים האדום. יבוא הרכבים דרך הנמל, שהיה מקור ההכנסה המרכזי - הופסק, והיקף הפעילות צנח ב־80%. מתוך למעלה מ-130 אוניות בשנה רגילה, רק שש אוניות פקדו את הנמל במחצית הראשונה של 2025.
למרות זאת, הנהלת הנמל בחרה שלא לפטר את העובדים אלא להוציאם לחל"ת, וחלקם הועברו זמנית לנמלים אחרים.
במקביל, הנמל נאלץ להמשיך לשלם שכר, תחזוקה ודמי שימוש למדינה, המוערכים בכ-4 מיליון שקל בחודש - הוצאות שהפכו לבלתי אפשריות לאור הירידה
החדה בהכנסות. למרות מתווה פיצוי ממשלתי שהועבר בחודש יוני בהיקף של עד 15 מיליון שקל, הסיוע הותנה בתשלום דמי השימוש על ידי הנהלת הנמל, סכום של למעלה מ־3 מיליון שקל שטרם שולם.
בעיריית אילת מבהירים כי לא הייתה להם ברירה אלא לעקל את חשבונות
הנמל, לאחר שפניות להסדרת החוב - כולל הצעות לפריסת תשלומים - לא נענו. "העירייה מחויבת לגבות ארנונה כחוק", נאמר בהודעה. בעירייה ציינו כי ראש העיר אלי לנקרי ניסה לאורך השנתיים האחרונות לסייע לנמל אל מול משרדי הממשלה, אך ללא הצלחה.
- קרן נוי רוכשת 25% מנמל המפרץ תמורת 600 מיליון שקל
- שביתת נמלים בארצות הברית - מי הם המרוויחים והמפסידים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם
בממשלה חלוקות הדעות: בעוד משרד התחבורה זימן דיון חירום בניסיון להציל את פעילות הנמל, ישנם גורמים המביעים הסתייגות מהמשך התמיכה, בטענה שבעלי הנמל - משפחת נקש, שרכשה אותו ב-2012 - גרפו רווחים של מאות מיליונים לאורך השנים, ומשכו דיבידנדים בסך 162 מיליון שקל בין
2018 ל־2022.
בהסתדרות הודיעו כי נפתחו מגעים מול משרד התחבורה, משרד האוצר והעירייה בניסיון למנוע את הסגירה הצפויה. במקביל, התריעו ברח"ל מפני השלכות רחבות: השבתת סיוע לזרוע הים של צה"ל באזור ים סוף, עצירת יצוא האשלג ממפעלי איי.סי.אל,
פגיעה בקצא"א וסיכון לרציפות התפקודית של הנמל גם בעתיד, אם תשתיות תושבתנה לצמיתות.
- 2.תודה לך ביבי שהרסת גם את אילת.. (ל"ת)אנונימי 16/07/2025 17:02הגב לתגובה זו
- 1.קש 16/07/2025 14:39הגב לתגובה זואחרי שחגגו במשך שנים הם צריכים לרוץ כדי לשלם את החוב
חשבון חשמל (X)חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
איך אפשר לחסוך 300-400 שקלים בשנה, מה קורה בשוק החשמל, ואיך לקבל הנחות גדולות יותר?
חשבון החשמל שלכם יעלה בינואר. התעריף יעלה ב-1.5% ומדובר בכ-6 שקלים לחודש לצרכן ממוצע. מדובר על עלייה שנתית של כ-70 שקל בשנה. אולי לא סכם גדול, אבל כשעולים המחירים והתעריפים מכל הכיוונים זה מצטבר. אבל יש דרכים להוזיל את עלויות החשמל. חשבון ממוצע עשוי לרדת ב-300 שקלים בערך, אם תעברו לספקים החדשים.
כ-350 אלף משקי בית ועסקים עברו לספקים החדשים ים, מדובר על פחות מ-10% ממשקי הבית והעסקים. הרוב ממשיך לשלם את התעריף של חברת החשמל, למרות שהוא יקר יותר. האפשרות לעבור לספקים החדשים קיימת כבר שנה וחצי, אבל אי אפשר להכתיר אותה כהצלחה. אין גם פרסום משמעותי, ומעבר להכל - אין תמריץ מספיק גדול (כ-25 שקל בחודש) ויש חשש לעבור מחברת החשמל. אנשים שרגילים לחברת החשמל ומרגישים בטוחים איתה, יסכימו וירצו לעבור, אבל התמריץ צריך להיות גדול יותר וצריך להסביר להם שאין שום שינוי בתשתיות.
הספקים ממשיכים עם אותה אספקה ותשתית, שנותרת בבעלות חברת החשמל. ולמרות זאת המעבר איטי, אם כי בקצב הזה, נגיע למעל 500-520 אלף משפחות עוד שנה. מהפכות לא נעשות תוך יום, אולי זה הקצב שהשינויים האלו מחלחלים לציבור. בכל מקרה, המעבר פשוט: הזנת פרטי חשבון באתר הספק, אישור תוך יום-יומיים, ללא ניתוק או שינוי טכני.
הנחות של עד 400 שקלים בשנה
ההנחה נעה בין 5% ל-7% על רכיב האנרגיה. לצרכן ממוצע שמשלם 400 שקלים חודשיים (4,800 שקלים שנתיים), החיסכון השנתי עומד על 240-336 שקלים. במשקי בית עם צריכה גבוהה יותר החיסכון מגיע בקלות ל-400 שקל בשנה.
מעבר לכך, המסלולים המבוססים על שעות שיא (12:00-17:00) ושפל (23:00-7:00), מציעים פוטנציאל גבוה יותר: הנחות של 15% בשעות היום ו-20% בלילה, שיכולות להגיע ל-15-20% חיסכון כולל. ד
