
למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
היקף ההוצאות בכרטיסי אשראי עמד על כ-41.7 מיליארד שקל, ואילו ממוצע ההוצאות היומי היה כ-1.4 מיליארד שקל, שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז אפריל 24
נתוני חברת שבא ששירותי בנק אוטו -4.89% מפתחת ומנהלת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי ומשיכות מכספומטים, מצביעים על כך שבחודש יוני 2025, החודש שבו התרחשה מלחמת "עם כלביא", והחודש ה-21 מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במשק הישראלי ירדו לעומת השנה שעברה, אם כי ירידה מתונה יחסית.
סך הוצאות האשראי ביוני 2025 עמדו על סכום של 41.665 מיליארד שקל, המשקף ירידה של יותר מ-307 מיליון ₪ לעומת יוני 2024, או 0.7% בהשוואה לתקופה הדומה אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי ביוני 2025 הגיע לסכום של 1.389 מיליארד ₪, הנתון הנמוך ביותר מאז אפריל 2024, שבו סכום ההוצאות היומי הממוצע עמד על 1.374 מיליארד שקל.
ההוצאות ברכישות בעסקאות אונליין ביוני 2025 עלו בשיעור של יותר מ-2% לעומת אשתקד ועמדו על לסכום כולל של 24.428 מיליארד שקל. זוהי עליייה של יותר מ-480 מיליון שקל לעומת סכום של 23.948 מיליארד שקל שנרשם ביוני 2024. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין הגיע לסכום של 814.256 מיליון שקל והוא היה נמוך ב-9.1% ו-81.82 מיליון שקל לעומת סכום של 895.474 מיליון שקל שהיה ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין במאי 2025. בספטמבר 2024 נרשם ממוצע הוצאות היומי הגבוה ביותר בעסקאות אונליין והוא עמד על 906.975 מיליון שקל.
על רקע כשבועיים של מגבלות על פתיחת המסחר הפיזי בישראל בעקבות מבצע "עם כלביא", נרשמה ירידה בהיקף הרכישות בעסקאות פיזיות. סך ההוצאות בבתי עסק עמד על 17.237 מיליארד שקל – ירידה של 4.4% בהשוואה ליוני 2024, אז עמד הנתון על 18.035 מיליארד שקל. מדובר בפער של יותר מ-798 מיליון שקל. גם ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות הצטמצם, ועמד ביוני 2025 על 574.5 מיליון שקל, ירידה של 10.3% ו-65.6 מיליון שקל לעומת החודש הקודם, שבו עמד הממוצע על 640.2 מיליון שקל.
- מסממני הפסקת האש: עלייה בצריכת האשראי באוקטובר לעומת השנה שעברה
- חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים נרשמה ירידה מתונה יותר: סך המשיכות עמד ביוני 2025 על 5.131 מיליארד שקל, ירידה של 5.44% לעומת 5.426 מיליארד שקל ביוני אשתקד. ממוצע משיכת המזומן היומית
עמד על כ-171 מיליון שקל, נמוך ב-1.6% (כ-2.84 מיליון שקל) לעומת ממוצע המשיכות במאי 2025, שעמד על כ-173.8 מיליון שקל. לשם השוואה, לפני פרוץ המלחמה, באוגוסט 2023, נרשם שיא של משיכות יומיות עם ממוצע של כמעט 195 מיליון שקל ליום. הנתונים משקפים האטה בפעילות הצרכנית
הפיזית, כנראה בשל חוסר הוודאות הביטחוני וירידה בהיקפי התנועה בערים המרכזיות.
מנכ"ל שבא איתן לב-טוב: "הירידה בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי במהלך חודש יוני היא תוצאה של ההשלכות שנבעו ממבצע 'עם כלביא'. יחד עם זאת, הירידה המתונה בהוצאות במהלך החודש בו גברה עצימות הלחימה, הינה עדות חיובית לתפקוד של המשק הישראלי ושל אזרחי ישראל, אשר אחרי יותר משנה וחצי מצליחים להתאושש, להיערך, ולהמשיך לפעול. ברוב ענפי המסחר המרכזיים של המשק ראינו במהלך החודש מגמה של ירידה בהוצאות לעומת חודש מאי 2025, כאשר ענפי ההלבשה וההנעלה, המסעדות ובתי הקפה, והתיירות הושפעו מהמצב הביטחוני, אבל, מצד שני, רשתות המזון נהנו מעלייה בהוצאות של הציבור".
- 1.לא מדובר בירידת שימוש אלא בעליית מחירים (ל"ת)אלי 07/07/2025 16:07הגב לתגובה זו
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
