מודי'ס מזהירה מפני התפתחויות אפשריות; דירוג האשראי נותר ללא שינוי

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה הלילה עדכון למשקיעים בעקבות ההסלמה הביטחונית בין ישראל לאיראן. מודי'ס מדגישה כי נכון לעכשיו, ההשפעה הישירה על דירוגי האשראי הריבוניים במזרח התיכון נותרת מוגבלת. תשתיות ייצוא האנרגיה המרכזיות לא נפגעו, מרבית נתיבי הסחר והמרחבים האוויריים (למעט ישראל ואיראן) נותרו פתוחים, ותיקוני המחירים בשוקי ההון והפרמיות על הסיכון היו מתונות. גם הנזק הפיזי בתוך ישראל נותר עד כה מוגבל.

עם זאת, מודי'ס מזהירה כי ההסלמה מחריפה את הסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים באזור, ובתרחישים חמורים יותר עלולה להיות לכך השלכות משמעותיות על איכות האשראי, בעיקר דרך פגיעה באספקת אנרגיה, תנאים כלכליים ותנאים פיננסיים רחבים יותר.

נכון למועד הפרסום, הנחת הבסיס של מודי'ס היא כי העימות יימשך, אך ללא שיבושים מתמשכים ביצוא אנרגיה או בסחר דרך מצר הורמוז, ללא פגיעה מהותית באמון המשקיעים וללא סגירות ממושכות של המרחב האווירי. "מכיוון שכמעט כל הנפט האיראני וכ-20% מיצוא הנפט והגז הטבעי הנוזלי (LNG) העולמי עוברים דרך המצר, לכל הצדדים יש תמריצים כלכליים חזקים להימנע מחסימה של נקודת חסימה קריטית זו. אך סכסוכים צבאיים הם מטבעם בלתי צפויים וחוסר הוודאות לגבי מעורבות ישירה של ארה"ב שתרחיב משמעותית את היקף הסכסוך - מוסיף מימד נוסף של סיכון".

בהתייחסות לישראל, מציינים במודי'ס כי "גם ללא הסלמה נוספת, המצב הנוכחי של תקיפות תכופות ועוצמתיות בין ישראל לאיראן - אם יימשך - עלול להגביר את הלחץ הכלכלי והפיסקאלי על פרופיל האשראי של ישראל. הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן - חזרה לצמיחה שנתית בסוף 2024 ותחילת 2025 למרות מעורבות המדינה בחזיתות צבאיות מרובות - אך מצבה הפיסקאלי נחלש. הגירעון הממשלתי הכללי התרחב ל-8.3% מהתמ"ג בשנת 2024 מ-4.6% בשנת 2023 ו-3.8% בשנת 2019. החוב הממשלתי עלה ל-68% מהתמ"ג בסוף 2024, לעומת כ-60% בסוף 2022."

• צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי
• מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, מודי'ס מציינת כי במצב הנוכחי אין שינוי בדירוגים, אך הסיכונים גדלו וההתפתחויות הביטחוניות עשויות להיות מבחן משמעותי לחוסן האשראי של מדינות האזור.

לגבי מדינות שכנות, קרי ירדן ומצרים חשופות בעיקר בגלל תלות בגז הישראלי. מאז 13 ביוני ישראל עצרה זמנית את ההפקה בשניים מתוך שלושת מאגרי הגז שלה והגבילה את היצוא לשכנות. במודי'ס מציינים כי למצרים תשתית לקליטת גז טבעי נוזלי (LNG) שיכולה לשמש גם את ירדן, ולשתיהן מלאי דלקים מסוימים. עם זאת, תיירות וחולשה בשוקי ההון עשויים להוות סיכונים עקיפים.

בתרחיש של הסלמה חמורה יותר - פגיעה בתשתיות הנפט של איראן, חיסולים פוליטיים בולטים או מעורבות אמריקאית ישירה, מודי'ס מעריכה כי עלול להיגרם שיבוש רחב יותר, כולל במסחר דרך מיצר הורמוז, דבר שעלול להשפיע באופן חריף על כלכלות רבות באזור, ובפרט על מדינות המפרץ התלויות ביצוא נפט וגז דרך המיצר.

• תמיכה במילואימניקים היא גם תשלום מהמדינה למעסיקים על הפרשות סוציאליות
• ירושת המיליארדים: האם "העברת העושר הגדולה" תציל את דור ה-Y וה-Z?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

בחריין ועיראק יהיו החשופות ביותר, שכן כל יצוא הנפט שלהן עובר דרך המיצר. גם כוויית וקטאר תלויות לחלוטין במעבר דרך המיצר לייצוא נפט וגז טבעי נוזלי (LNG), אך לשתיהן רזרבות פיסקליות ומטבע חוץ חריגות בגודלן. אבו דאבי , שלה גם רזרבות גדולות מאוד, וערב הסעודית, נמצאות בעמדה טובה יותר, בזכות גישה לצינורות נפט שיכולים להסיט 60%-80% מהייצוא שלהן ולהעבירו במסלול עוקף למיצר אם כי שימוש נרחב בצינורות אלה מעולם לא נבחן בפועל.

מחוץ לאזור, שיבושים באספקת הנפט מהמזרח התיכון עלולים לגרום לעלייה חדה במחירי הנפט העולמיים בהתחשב בחלקו המהותי של יצוא הנפט העולמי שמקורו באזור. צמיחת התמ"ג העולמי צפויה להיות נמוכה מהתחזיות הנוכחיות שלנו, פחות או יותר במידה ניכרת בהתאם לגודל ולמשך קפיצת מחירי הנפט.