"שנת 2026 תהיה חשובה מאוד - שנת מבחן"
החשב הכללי רו"ח יהלי רוטנברג הציג תמונת מצב על כלכלת ישראל בכנס 'אלי הורוביץ לכלכלה וחברה' הוא שידר אופטמיות לגבי העתיד אבל היה גם זהיר: "כלכלת ישראל איתנה ומפגינה חוסן מרשים," אמר וציין, "החשש הוא סיכון משמעותי לדחיקת ההוצאות האזרחיות בחינוך, בריאות,
רווחה ותשתיות" ובנוסף, "צריך להפחית את היחס חוב-לתוצר"
כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה 2025, שנערך היום, הפגיש מומחים, מקבלי החלטות ואנשי עסקים לדון באתגרים ובסיכויים של הכלכלה הישראלית. במוקד הכנס עמדה הרצאתו של החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, שהציג תמונת מצב מפורטת על חוסנה של הכלכלה הישראלית
לצד האתגרים המרכזיים העומדים בפניה בשנים הקרובות.
החשב הכללי הציג תמונת מצב על כלכלת ישראל והאתגרים העומדים בפניה. "כלכלת ישראל איתנה ומפגינה חוסן מרשים", אמר רוטנברג, תוך שהוא מדגיש את הצורך בניהול פיסקלי אחראי על רקע הוצאות הביטחון הגבוהות.
לדבריו, קיים חשש משמעותי כי הוצאות אלו עלולות לדחוק תקציבים המיועדים לחינוך, בריאות, רווחה ותשתיות, מה שדורש איזונים מדויקים.
רוטנברג התייחס לשנה הבאה כ"שנת מבחן" קריטית, שבה יש להחזיר את המרחב הפיסקלי ולגבש תקציב שייצר ודאות למשרדי הממשלה. הוא
ציין כי הגירעון הנדרש לשנה זו יעמוד על 3-4%, מה שיחייב "הכרעות קשות" בבחירת סדרי עדיפויות. "משילות פיסקלית היא לא רק מספרים, אלא היכולת לבחור מה חשוב", הדגיש.
בנוסף, רוטנברג גם דיבר על קידום מודלים של שיתוף ציבורי-פרטי (PPP) כדי להקים תחנות כוח
חדשות ופרויקטי תשתית נוספים. "זו הדרך שלנו להתמודד עם הצרכים הגוברים של המשק תחת מגבלות פיסקליות", הסביר. לדבריו, השקעות בתשתיות לא רק יסגרו את הפער הקיים, אלא גם יאיצו את הצמיחה הכלכלית ויחזקו את התחרותיות של ישראל במשק הגלובלי.
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רוטנברג גם התייחס
ליחס חוב-תוצר, שהפך לאחד המדדים המרכזיים לבחינת הבריאות הכלכלית של המדינה. "הפחתת היחס הזה היא משימה לאומית", אמר, והוסיף כי ניהול אחראי של הוצאות הביטחון במסגרת תכנון רב-שנתי יאפשר לשמור על יציבות כלכלית וחברתית. הוא הדגיש כי השילוב בין חוסן כלכלי, משמעת
פיסקלית והשקעות אסטרטגיות בתשתיות הוא המפתח לצמיחה בת קיימא.
למרות האתגרים, רוטנברג הביע אופטימיות זהירה לגבי עתיד המשק הישראלי. "אני מאמין ביכולת שלנו לעמוד ביעדים, אבל זה דורש פעולה נחושה", סיכם. דבריו משקפים את הצורך במנהיגות כלכלית שתדע לשלב
בין ניהול פיסקלי זהיר, השקעות חכמות וראייה ארוכת טווח. הכנס, שהיווה במה לדיונים מעמיקים על עתיד הכלכלה הישראלית, הדגיש כי המפתח להצלחה טמון ביכולת לקבל החלטות אמיצות תוך שמירה על האיזונים בין צרכי ההווה לחזון לעתיד.
- 1.גולדנקנוף אוהב כלכלה איתנה (ל"ת)אנונימי 27/05/2025 17:07הגב לתגובה זו
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
